בוועדת הכלכלה: הורדת המכסים ליבוא מארה"ב

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, קיבלה את הדיווח של שר החקלאות וביטחון המזון, ח"כ אבי דיכטר, על פעילות משרדו. בישיבה השתתפו רבים מחברי הכנסת, ועל רקע נתונים שהציג היו"ר ביטן מדוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת ושאלות של חברי הכנסת ונציגי החקלאים, התייחס השר דיכטר לסוגיית הפחתת המכסים.

השר דיכטר: "ראש הממשלה מעורב בזה אישית, והוא אמור לנהל שיחה עם נציב הסחר. משרד החקלאות הביא תוכנית שמשתלמת גם לארה"ב ועשויה לשכנע אותם לרדת מהסיפור שלנו. יותר קל לנו להתמודד עם האדמיניסטרציה האמריקנית מאשר עם זו הישראלית, אבל אנחנו לא פראיירים."

בפתח הדיון שיבח השר דיכטר את עבודת הוועדה והיו"ר ביטן, ואמר כי החקלאים והחקלאות נשענו בשנה האחרונה על הוועדה.

היו"ר ביטן העלה בדיונים נתונים מדו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שלפיהם פריון ענף החקלאות בישראל נמוך ממוצע ה-OECD. אומדן התמיכות בשיעור דומה, אך התמיכה בישראל עקיפה ומביאה למחירים גבוהים, ואילו התמיכה באירופה ישירה ומביאה למחירים נמוכים. הוא אמר כי בדברים האלה צריך לטפל.

השר דיכטר אמר בתגובה, כי -2022 דחקו את החקלאים להסכים לרפורמה מטורפת ומרחו אותם בסיפורים של תמיכות ישירות, אך הן היו משפילות והחקלאים לא באו לבקש אותן. "אני קורא לזה תוכנית IBM - אינשאללה, בוקרא, מעליש", אמר, והוסיף: "פער התיווך בין מה שמקבל החקלאי למה שמשלם הצרכן הוא חזירי. יצא לי לשבת עם חקלאי בירושלים בכנס. הוא מקבל 3.0 שקלים לקילו על תפוחי פינק ליידי, ובחנות ליד הפרי נמכר ב-29 שקלים. אמרו, 'הלכת לבוטיק', אבל ברשת זה 18 שקלים - פי שישה ולא פי עשרה. איך הגענו לזה?"

בהקשר זה ציין דיכטר כי כדי לממש את החזון של מדפים מלאים במחירים סבירים, צריך לשים את הפוקוס באמצעי הייצור - מים, קרקע, מחקר וכוח אדם.

מנכ"ל משרד החקלאות, אורן לביא, ציין את התוכניות שמקדמים במשרד, ואמר כי לפני שנה הוקם מינהל ביטחון המזון ומגובשת תוכנית לביטחון המזון ב-2050. הוא ציין גם את תוכנית לוחמים לחקלאות כדי לייצר עוד חקלאים ולהוריד את הגיל הממוצע שלהם.

ח"כ יצחק קוריזר התייחס לבצורת ולהסרת המכסים על יבוא מארה"ב, ואמר כי זה פוגע בכל הענפים, בעיקר בחלב ובמטעים.

ח"כ אלון שוסטר הוסיף, כי הוא מקווה שוועדת השרים לחקיקה תאשר את חוק החקלאות שהניח, שנועד להתחייב לספק תנאים בסיסיים וסבירים לייצור מזון.

ח"כ רם בן ברק אמר כי החקלאות חייבת להיות רווחית לחקלאי, וזו המשימה הראשונה.

ח"כ אפרת רייטן שאלה אם האירוע של המכסים הוא מינורי או מז'ורי.

מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן, כינה זאת: "פצצת אטום".

דורמן ציין כי הוועדה טיפלה בנושאים רבים, בהם הדבש והמים, אך הוסיף כי נושא היטלי הסחר מדאיג מאוד.

יו"ר מים לישראל, איתן ברושי, אמר כי נכון לשנות את שם המשרד למשרד החקלאות וביטחון המזון, אבל לא לוותר על פיתוח הכפר, כי היום הכפר הוא שמאפשר לחקלאות להתקיים.

יו"ר התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל, דובי אמיתי, אמר כי יש עוד הרבה אתגרים, אך מה שמחזק הוא שיתוף הפעולה בין משרד החקלאות לחקלאים. הוא שיבח גם את שיתוף הפעולה עם הוועדה, היו"ר ביטן וחברי הכנסת.

מנכ"ל מועצת החלב, איציק שניידר, ציין: "הודות למדיניות השר, הרפתות בעוטף עזה מייצרות 25% יותר חלב ממה שייצרו לפני המלחמה. זו אמירה ברורה שהחקלאות תוביל את השיקום." הוא הוסיף, כי "האיום של היבוא מארה"ב הוא פצצת אטום ועשוי לייתר את כל התוכניות שראינו. זה איום אסטרטגי על ביטחון המזון של מדינת ישראל. אני לא יודע מי החליט להקריב את החקלאות בניסיון לקבל הטבות שלא קיבלנו מארה"ב."

צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ