חוקרים צעירים בסיור מו"פ בגליל ובגולן

מו"פ (מחקר ופיתוח) צפון במכון המחקר מיגל, אירח עשרות חוקרים מהמו"פים הפריפריאליים, צפון ודרום, וממכון וולקני לסיור מקצועי באתרי מחקר של המו"פ בגליל העליון ובגולן. הסיור התקיים במסגרת 'פורום חוקרים צעירים' שהוקם ביוזמת קרן קימת לישראל ומכון וולקני כדי לחזק את הקשר בין הנהלות המו"פים וחוקריהם למכון וולקני, לשתף ידע מקצועי ולעודד חיבור של קבוצות מחקר מדיסציפלינות שונות להקמת מיזמים מחקריים משותפים.

בסיור השתתפו ד"ר סיגל בראון מיארה, מתאמת מדעית של המו"פים האזוריים במכון וולקני, אפי נעים, מנהל אזור עמק החולה בקרן קימת לישראל ויו"ר מו"פ צפון, פרופ' אילן הלחמי, המנהל המדעי של מו"פ צפון, חיה רק יהלום, מנהלת מו"פ צפון, עמוס לוין, אגרונום מלווה של המו"פים האזוריים מטעם קרן קימת לישראל, ראובן דור, מנהל קשרי חוץ של מו"פ צפון, ועשרות חוקרים צעירים ממכון וולקני ומשמונת המו"פים הפריפריאליים - מו"פ צפון, מו"פ עמק המעיינות, מו"פ ההר המרכזי, מו"פ בקעת הירדן, מו"פ רמת נגב, מו"פ דרום, מו"פ ערבה תיכונה וצפונית־תמר ומו"פ ערבה דרומית.

חיה רק יהלום: "החוקרים הצעירים והמוכשרים מכל הארץ ימשיכו להוביל את החקלאות הישראלית לקדמת הבמה העולמית גם בעשורים הקרובים, ויסייעו לחקלאים להתמודד עם אתגרים מורכבים כגון שינויי אקלים וצמצום שטחי הגידול. מכון וולקני, קרן קימת לישראל וכל המו"פים, רואים כמונו במו"פ צפון את הצורך בשיתוף פעולה הדוק בין כל הגורמים העוסקים במחקר ופיתוח חקלאי יישומי, ליצירת מערך בעל היקף פעילות נרחב ומשולב, המסוגל לתת מענה מהיר ויעיל לאתגרי השעה.

"המו"פים האזוריים הם חוד החנית בפיתוח פתרונות חדשניים ומותאמים לאתגרים הייחודיים של כל אזור. באמצעות שיתוף ידע וגישות חדשות, נוכל לסייע בחיזוק החקלאות ובביטחון המזון של מדינת ישראל."

אפי נעים: "קק"ל רואה בחיזוק הקשר בין מוסדות המחקר, המו"פים והחקלאים משימה אסטרטגית ראשונה במעלה. אני מאמין שהעתיד של החקלאות שלנו נמצא בדיוק בחיבורים האלה, שבהם ידע, שטח וחדשנות נפגשים. פורום החוקרים הצעירים נועד ליצור 'מערכת אקולוגית' של ידע, כזו שרעיונות זורמים בה בחופשיות, נרקמים לשיתופי פעולה ויוצאים לשטח כמיזמים מעשיים ופורצי דרך. בסופו של יום כולנו פועלים כדי להעניק לחקלאים כלים להתמודדות, לשיקום ולצמיחה, ולהבטיח את ביטחון המזון של מדינת ישראל. זו ציונות חקלאית הלכה למעשה."

לאורך הסיור הציגו חוקרי מו"פ צפון לעמיתיהם מעבדות וחלקות מודל, בשילוב סקירות על מחקרים חקלאיים יישומיים בתחומים נשירים, הדרים, ירקות, גידולי שדה, בעלי חיים, הגנת הצומח ועוד.

בחוות מחקר מתתיהו, ליד קיבוץ ברעם, בבעלות משרד החקלאות ובניהול החברה לחקלאות גליל עליון, הציגה ד"ר ליאורה שאלתיאל־הרפז מחקרים לפיתוח פתרונות בני־קיימה בתחום הגנת הצומח. אחד מהם הוא ביות זבוב החייל השחור (BSF), שיאפשר לקיים כלכלה מעגלית ולשמור על הסביבה. הוא ניזון מפסולת אורגנית מהחקלאות ומתעשיית המזון, משמש אויב טבעי למזיקים מסוימים (הדברה ביולוגית) ומשמש כמקור איכותי לחלבון ושומן להזנת בע"ח.

ביקור בחוות מחקר מטעים בעמק החולה. צילום: מו"פ צפון־מיגל

הצגת חלקות מחקר בחוות מטעים בעמק החולה. צילום: מו"פ צפון־מיגל

הצגת חלקות מחקר דובדבן בחוות מתתיהו בגליל העליון. צילום: מו"פ צפון־מיגל

ד"ר מיכל אקרמן־לברט הציגה פרויקט פיתוח של זני דובדבן שיתאימו לטמפרטורות הגבוהות בארץ ולהתחממות כדור הארץ בכלל. הזנים עמידים לשינויי האקלים. הוצגו חלקה להשבחת דובדבן, אוסף גנטי של זני דובדבן וחלקת אינטרודוקציה לאקלום זני דובדבן חדשים שהובאו לארץ על ידי מו"פ צפון ושתלנים.

ד"ר עומר קראין הציג מחקר בשיתוף פעולה עם מכון וולקני לדיוק הדישון וההשקיה במטעים בעיצוב קיר פירותי באמצעים טכנולוגיים ושיתוף חברות סטרטאפ, וכן מחקר לעיצוב מטע תפוח צפוף כ'קיר פירותי', בשיתוף מומחים בינלאומיים מאיטליה ומארה"ב, המתאים לקטיף רובוטי ומיכון מתקדם. אלה יוזילו את עלויות העבודות גיזום, דילול וקטיף, ויתנו מענה למחסור בכוח אדם בענף החקלאות.

בחוות המחקר מטעים בעמק החולה, בבעלות החברה לחקלאות גליל עליון ובניהול מו"פ צפון, הציגה ד"ר רקפת שרון פרויקט להתמודדות עם המזיק 'פסילת ההדר האסייתית'. זה מין פולש שחדר לישראל ועלול לשמש וקטור להעברת מחלת גרינינג שטרם נכנסה לארץ, אך כבר פגעה קשה בענפי הדרים בעולם. לטובת המחקר הוקמה בחוות המטעים, בתמיכת ענף ההדרים במועצת הצמחים והשירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות, קרנטינה לגידול מבוקר של הפסילה ושל צרעה טפילית שיובאה מארה"ב, שעשויה לסייע במיגור הפסילה הקטלנית.

ד"ר אור שפירא סקר מחקרי הדרים, בהם בחינת התאמתם של זני הדרים חדשים שפותחו בישראל וזני אינטרודוקציה שיובאו מחו"ל לתנאי הגידול בגליל העליון, וכן התאמת הפרדס לקטיף ממוכן שיוזיל את עלויות העבודה למגדלים על ידי עיצוב של 'קיר פירותי'. בטכניקה זו העצים נגזמים ומודלים על גבי חוטי הדליה בדומה לנעשה במטעים נשירים.

ד"ר אביב אשר הציג מחקרים בתחום בעלי החיים, שבהם נבחנה השפעת זיהום אור ושימוש בתאורה חכמה להגדלת יצרנות ורווחיות הגידול, וכן שימוש בטכנולוגיה חקלאית מדייקת לניהול שטחים פתוחים (המרעה והעדר) בשילוב חישה מרחוק ופיתוח בינה מלאכותית ליצירת מערכת תומכת החלטות לייעול המגדל והפחתת כוח אדם. המחקר חשוב ביותר בעיקר בשנה שחונה זו, שבה אין מספיק מזון לעדרי הבקר והצאן במרעה הפתוח.

ד"ר נבות גלפז הציג מחקרים בבננה, בהם עיצוב מטע בממשק גידול שורותיים קצר־מועד, במחזורי גידול קצרים, להתמודדות עם תופעת עייפות הקרקע. בתוך כך משולבים הן גידולים נוספים בשטח המטע והן מיכון מתקדם לייעול הטיפול בצמחי הבננה והקטיף. הוצגו גם מחקרים לשיפור יעילות השימוש במים, התמודדות עם שינויי האקלים ופגעיו ועוד.

ד"ר מרי דפני־ילין סקרה מחקרים בתחום הגנת הצומח, בהם מחקר לקידום ענף גפן היין בישראל, בשיתוף חברת שטרימינטיקה טכנולוגיות גפן. במסגרתו ייבא מו"פ צפון מתוכנית טיפוח בגרמניה ארבעה זנים חדשים עמידים למחלות 'קמחון' ו'כשותית הגפן', לשם אקלומם בארץ תוך בחינת רמת עמידותם, איכויות הפרי, התירוש והיין, ולהתאמתם לחיך הקהל הישראלי.

ד"ר רוני גפני סקרה את עבודתה בניטור רובוטי של פגעים ביוטיים באמצעות שיטות דגימה נבונות מבוססות בינה מלאכותית, בכלל זה מחקר לדיגום 'עלקת', צמח עשבוני מזיק לחקלאות הנטפל לשורשים של גידולים חקלאיים, ופרויקט בשיתוף חוקרים בנווה יער למיפוי עשבים החשודים בעמידות לקוטלי עשבים בפלחה.

במשקו של החקלאי והיזם איתי סטוליאר במושב שעל בגולן, הציג החוקר מנשה כהן פרויקט של מו"פ צפון להקמת ענף חדש של גידול ירקות קיץ בגולן ובגליל, שישמש מנוף צמיחה לכלכלת הצפון ויחזק את ביטחון המזון הלאומי. הפרויקט נועד לאפשר לגדל בגולן כ־2,000 דונם עגבניות שיספקו בחודשים יולי־נובמבר כ־30,000 טונות עגבניות טריות לשוק המקומי, כמחצית מהצריכה הארצית באותה תקופה, וכ־1,200 דונם פלפלים שיניבו מדי שנה כ־12,000 טונות, וכן גידולים אחרים בהיקף מצומצם יותר כגון כרובית וברוקולי.