תוכנית לאומית לצמצום אובדן ובזבוז מזון

מניעה וצמצום של אובדן מזון ובזבוז מזון הם מהאתגרים המהותיים ביותר במערכת המזון הגלובלית והישראלית כאחד. על פי דוח אובדן מזון של לקט ישראל בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, הכמות הכוללת של המזון האבוד בישראל בשנת 2022 נאמדה ב־2.6 מיליון טונות שהם כ־37% מהיקף ייצור המזון המקומי. עוד עלה מהדוח, כי העלויות הישירות של אובדן מזון ובזבוז מזון בישראל נאמדו ב־23.1 מיליארד שקלים בשנה, והעלות הסביבתית מוערכת בארבעה מיליארד שקלים. עיקר הבזבוז מתרחש אצל הצרכנים: כ־38% מכלל המזון שאובד, ואחריו בחקלאות, שאחראית ל־24% מהאובדן.

התוכנית לצמצום אובדן מזון ובזבוז מזון היא הרחבה של פעילות צוות משולב של המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות וביטחון המזון, שפעל במסגרת התוכנית הלאומית לביטחון מזון. התוכנית מציבה יעדים השואפים להשיג צמצום של עד 20% באובדן מזון ובזבוז מזון בשנת 2035, ועד 50% בשנת 2050.

גיבוש התוכנית הלאומית לצמצום אובדן מזון ובזבוז מזון לווה על ידי ועדה בין משרדית בהובלת המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות וביטחון המזון. התהליך כלל כתיבה של סקירת ספרות וניתוח איכותני של תוכניות מהעולם לצמצום אובדן מזון ובזבוז מזון, בד בבד עם תהליך היוועצות רחב בשיתוף של כ־130 בעלי עניין ומומחים.

תהליך העבודה כלל מיפוי חסמים לאורך שרשרת הערך של המזון וזיהוי מענים רלוונטיים שסוכמו לחמישה מהלכים מרכזיים: הנגשת מידע, רגולציית פסולת, שינוי התנהגות, הרחבת הצלת מזון וסנכרון ותיאום.

המהלכים מתמקדים בחלקם במניעה ובהפחתה במקור של היווצרות עודפים, ובחלקם בהצלת מזון. בסך הכול מופו 16 ערוצי פעולה תחת כל המהלכים ושני ערוצי פעולה רוחביים - הקמת תשתית ידע ומדידה לאומית והשקעה בחדשנות לצמצום אובדן מזון ובזבוז מזון לאורך שרשרת המזון.

בין ערוצי הפעולה שעליהם ממליצה התוכנית: הקמת תשתית לאומית מקיפה מוסדרת ודיגיטלית לאיסוף ומדידה של נתונים על אובדן מזון ובזבוז מזון בישראל ודיווח עליהם - הנתונים יהיו בסיס למדידת ההתקדמות אל עבר היעדים; הקמת מסד נתונים חקלאי אינטראקטיבי שיספק תמונת מצב עדכנית ותחזית של ההיצע הצפוי אל מול הביקוש; אפליקציה שתאפשר לחקלאים לדווח בזמן אמת על התהוות עודפי תוצרת; הקמת זירת מסחר מקוון ייעודית שתאפשר לחקלאים להציע תוצרת עודפת למכירה ישירה לתעשיית המזון; הקמה של מערכים אזוריים למניעת אובדן מזון ובזבוז מזון ולהצלת מזון והסברה לציבור ולאנשי המקצוע.

ההשקעה הנדרשת ביישום של כל המהלכים וערוצי הפעולה המוצגים בתוכנית המלאה נאמדת ב־220 מיליון שקלים לחמש שנים לצורך השגת יעדי התוכנית בהתאם לתרחיש מתון, או בעלות של 400 מיליון שקלים לחמש שנים לצורך השגת יעדי התוכנית בתרחיש מתקדם.

עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה: "מהפכת הפסולת של ישראל נמשכת. מונעים את יצירת הפסולת כבר במקור. לראשונה בישראל, המשרד להגנת סביבה עם שותפים ומומחים מציע תוכנית מקיפה שתצמצם את היווצרות פסולת המזון. יישום התוכנית יחייב שיתוף פעולה ממשלתי רוחבי, ואנחנו מאמינים כי נוכל לרתום את כל השותפים הרלוונטיים להתמודד עם בזבוז המזון הפוגע בחברה, בסביבה ובכלכלה."