מה אוכלים בחגים: המספרים

לקראת חגי תשרי, משרד החקלאות וביטחון המזון מפרסם את נתוני צריכת המאכלים המאפיינים את ראש השנה וסוכות: דגים, בשר בקר, עוף, רימונים, תפוחי עץ ויין.

דגים

אספקת הדגים לנפש בישראל היא כ־9.0 ק"ג בשנה, שמוערכים ב־180 גרם בשבוע לאדם במונחי דג אכיל ("מפולט"). כ־25% מכמות זו היא של דגים טריים.

בשבוע הקניות לקראת ראש השנה (שבעה ימים לפני ערב החג) במשרד החקלאות צופים גידול של 47% בכמות צריכת הדגים ברשתות השיווק לעומת שבוע ממוצע בימות השנה. הדגים המובילים במכירות ברשתות השיווק בתקופת החג הם אמנון וסלמון: 43% ו־34%, בהתאמה.

אספקת דגי המאכל בישראל עלתה ב־67% בערך בשנים 2024-2014. בשנת 2024 הייתה האספקה כ־92 אלף טונות דגים (במונחי דג אכיל) לעומת כ־55 אלף טונות בשנת 2014. כ־94% מהדגים הנצרכים בישראל, שהם כ־86.5 אלף טונות, מיובאים, רובם קפואים. היתר, כ־5.5 אלף טונות, מקורם בייצור מקומי והם דגים טריים בלבד.

חקלאות המים המקומית מייצרת דגי מאכל בשלוש שיטות גידול: בריכות הדגים הן כ־90% מחקלאות המים, גידול במיתקנים אינטנסיביים - כ־8% וגידול בכלובים בים - כ־2%. בים התיכון ובכינרת נידוגים כאלף טונות נוספים (במונחי דג אכיל). משרד החקלאות וביטחון המזון מעודד את ציבור הצרכנים לצרוך בתקופת החגים דג טרי, בריא וישראלי.

מה באשר לצריכתנו יחסית לעולם? כאמור, בישראל הצריכה הממוצעת לנפש נכון לשנת 2024 היא תשעה ק"ג בשנה במונחי דג אכיל, שהם כ־20 ק"ג בשנה במונחי דג שלם, מעט מתחת לממוצע העולמי שנאמד ב־20.8 ק"ג לנפש. על פי נתוני ה־OECD-FAO, באסיה הצריכה הממוצעת בשנים 2023-2021 הייתה 24.7 ק"ג לנפש בשנה, באפריקה - 9.6 ק"ג לנפש בשנה, ביבשת אמריקה - 16.7 ק"ג ובאירופה - 20.9 ק"ג לנפש בשנה במונחי דג שלם.

אילוסטרציה

בשר ועוף

מנתוני משרד החקלאות עולה, כי האספקה הישראלית לנפש בשנת 2024 הייתה 19.1 ק"ג בשר בקר בממוצע (טרי וקפוא). מדובר בעלייה של כ־8% מהשנה הקודמת. בשנת 2024 נאמד היצע הבשר ב־188 אלף טונות בשר. בשבוע הקניות לקראת ראש השנה, נצפית עלייה בביקוש ובצריכה של כ־64% בהשוואה לממוצע כמות הבשר הנמכרת ברשתות השיווק בשאר ימות השנה.

את הבשר שנצרך בישראל אפשר לחלק לשלוש קטגוריות עיקריות: בשר טרי שנשחט בישראל (29%), בשר מצונן מיבוא (19%) ובשר קפוא מיבוא (52%), שני האחרונים מגיעים לישראל לאחר שחיטה בחו"ל.

בשנים האחרונות נעשו מספר רפורמות לטובת הגדלת היקפי היבוא של בשר שחוט לישראל. האחת, פתיחת יבוא בשר טרי ומצונן ממדינות נוספות באירופה לישראל כגון פולין ואירלנד. הרפורמה השנייה היא הארכת חיי המדף של הבשר הטרי המצונן המאפשר יבוא ממדינות רחוקות, והאחרונה החלה במחצית השנייה של שנת 2022, ובה הוסר כליל המכס על יבוא בשר מצונן.

אשר לצריכה המקומית יחסית לעולם, ממוצע הצריכה השנתי של בשר בישראל גבוה מממוצע הצריכה במדינות ה־OECD, שהוא 13.4 ק"ג לנפש. המדינות המובילות בעולם בצריכת בשר בקר הן ארגנטינה עם 33.1 ק"ג לנפש, ארה"ב עם 23.3 ק"ג לנפש אוסטרליה עם צריכה של 23 ק"ג לנפש.

מנתוני משרד החקלאות עולה, כי הצריכה המקומית של עוף בישראל בשנת 2024 הייתה בממוצע 49 ק"ג לנפש בשנה. כיום פועלים בענף העוף המקומי (פטם) כ־590 מגדלים. לפי ניתוח נתוני המכירות ברשתות השיווק בשנת 2024, בשבוע הקניות לקראת ראש השנה צריכת העוף עולה ב־29% לעומת שבוע ממוצע בשאר ימות השנה.

צריכת העוף בישראל היא בין הגבוהות בעולם. על פי נתוני ה־OECD, הממוצע העולמי לצריכת עוף הוא 21.8 ק"ג לנפש בשנה. את המקומות הראשונים עם ישראל חולקות ארה"ב עם צריכה של 34.9 ק"ג לנפש, פרו עם 33.1 ק"ג לנפש ואוסטרליה עם 31.5 ק"ג לנפש.

רימונים

על פי נתוני משרד החקלאות, יבול הרימונים בעונת 2025/2024 מוערך ב־40,000 טונות. במשך שנים רבות התרכז ענף הרימונים בעיקר בשיווק של רימונים שלמים בתקופת חגי תשרי, והיקפו היה מצומצם - 3,500 דונם. לפני כעשרים שנה פיתח מינהל המחקר החקלאי (מכון וולקני) במשרד החקלאות מכונת פריטת רימונים שאפשרה עדנה מחודשת לפרי והגשה של גרגרי רימון מוכנים לאכילה. בעקבות זאת החלה תעשייה של מוצרים כגון מיץ טבעי, שיכר, מוצרי יוגורט, גלידה, שמן ומוצרי קוסמטיקה.

עם עליית הביקוש לרימון בארץ ובעולם ושילוב של זנים חדשים, בין השנים 2003 ל־2012 הורחבו הנטיעות במידה ניכרת. בשנים האחרונות, עקב ירידה ברווחיות, נעקרים מטעים, בעיקר במשקים משפחתיים. בשנת 2022 היו בענף כ־18,000 דונם מטעים מניבי פרי וכ־1,000 דונם מטעים צעירים שמעובדים על ידי כ־200 מגדלים בכל הארץ. כיום משווקים רימונים בשלמותם או כגרגרים באריזות החוסכות את עבודת הקילוף. רימונים משווקים גם כמיץ טבעי, כמשקאות אלכוהוליים, כגלידות וכמוצרי בריאות וקוסמטיקה.

לפרי ערך בריאותי גבוה. הוא מכיל נוגדי חמצון, ויטמין C וברזל בכמויות גבוהות. הזנים העיקריים הם "עמק" (ורוד), "עכו" ו"שני" (אדומים) - מוקדמים בעונה (אוגוסט וספטמבר), וכן "וונדרפול" (חמוץ־מתוק וגדול), שהוא זן אפיל (זן מאוחר), שפירותיו מגיעים למדפים עד סוף החורף והאביב. בשנים האחרונות החלה נטיעת הזן "נטע" המבשיל כבר בסוף חודש יולי. זן זה נרשם כפטנט ופותח על ידי ד"ר דורון הולנד וצוותו מתחנת הניסיונות נווה יער במכון וולקני.

ניכר גידול רב במכירת רימונים ברשתות השיווק בשבוע שלפני ערב החג. הכמות הנמכרת של רימונים בשבוע זה היא כ־15% מהכמות הנמכרת כל השנה. אספקת הרימונים לנפש בישראל היא כ־3.5 ק"ג רימונים בשנה, כולל תוצרי רימון (כגון מיץ רימונים).

אילוסטרציה

תפוחי עץ

על פי נתוני משרד החקלאות, בישראל כ־20 אלף דונם מטעי תפוחים נושאי פרי. היבול של שנת 2024 היה כ־65 אלף טונות, והערכת היבול לעונת 2025 היא 60 אלף טונות. הישראלי הממוצע אוכל בשנה 14.1 ק"ג תפוחי עץ. בשבוע הקניות לחג צורכים כ־74% יותר תפוחים משבוע ממוצע בימות השנה. הזנים העיקריים הם: "סמיט" (ירוק), "חרמון סטרקינג" (אדום), "מוזהב" (צהוב), "פינק קריספי" (ורוד־ירוק) ו"גאלה" (אדום).

הייצור השנתי העולמי של תפוחים לשנת 2024 מוערך ב־ 84 מיליון טונות. המדינות העיקריות שמגדלות תפוחים הן סין (48 מיליון טונות לשנה), האיחוד האירופי (11 מיליון טונות לשנה), ארה"ב (5 מיליון טונות לשנה) וטורקיה (4 מיליון טונות לשנה).

ככלל, תפוחים אוהבים קור, וישראל נמצאת בשולי האזורים המתאימים לגידול תפוחים. הרוב המכריע, כ־90%, מהתפוחים בישראל, מגודל באזור הצפון, בהרי הגליל והגולן, בגבהים של 600 מטר לפחות. יבוא התפוחים לישראל בשנת 2024 היה כ־58 אלף טונות, והם הגיעו בעיקר מאיטליה, מארה"ב ומצרפת.

יין

מנתוני מועצת גפן היין עולה, כי הישראלי הממוצע צורך שישה ליטרים של יין בשנה. זה נתון נמוך בהשוואה למדינות העולם, בפרט מדינות אירופה וארה"ב. לשם השוואה, בצרפת צריכת היין היא 46 ליטרים בשנה. בפורטוגל, שיאנית העולם בצריכת יין לנפש, הנתון הוא כ־51 ליטרים. לצרכן הישראלי אין העדפה מובהקת בין יין אדום ללבן, אולם במרוצת השנים ניכרת מגמת עלייה בצריכת היין הלבן בישראל ונצפית מגמת עלייה בנטיעות של זני יין לבנים. כמו כן נרשמה מגמת עלייה בצריכת יינות מבעבעים, התואמת את המגמה העולמית.

בישראל מגדלים כ־47 אלף טונות של ענבי יין בשנה על שטח של כ־65 אלף דונם, עם ריכוזים בולטים ברמת הגולן, בגליל העליון, במישור החוף הדרומי ובהרי יהודה וירושלים. ייצור היין הישראלי הוא כ־45 מיליון בקבוקי יין בשנה וכ־11 מיליון בקבוקי תירוש. ב־70% מהכרמים בישראל נטועים זני ענבים אדומים, והפופולריים ביותר הם קברנה סוביניון, קריניאן ומרלו.

היין הישראלי אינו רק נאה בעינינו אלא גם בעיני אחרים: מספר יינות ישראלים זכו במדליות, כולל מדליות זהב, בתחרויות יין בינלאומיות. בעשור האחרון גדל היצוא של יין ישראלי למדינות העולם והסתכם בשנת 2024 ב־65 מיליון דולר. ארה"ב היא יעד היצוא הגדול ביותר בענף זה - יותר מ־70% מסך היצוא. בין השאר ישראל מייצאת יין לצרפת, לבריטניה, לקנדה ולגרמניה. משרד החקלאות וביטחון המזון מעודד את הצרכנים לצרוך יין ישראלי בתקופת החג.

אילוסטרציה