בינה מלאכותית נגד חומרים רעילים במזון
על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, יותר מ־600 מיליון אנשים סובלים מדי שנה מהרעלת מזון ו־4.2 מיליון מתים בעקבות זאת. פעמים רבות המזונות המזוהמים מתגלים מאוחר מדי. למחקר חדש יש בשורה: שימוש בבינה מלאכותית ובדימות היפר־ספקטרלי (HSI) לזיהוי מוקדם של מזהמים מסוכנים במזון.
באוגוסט פרסמה אוניברסיטת דרום אוסטרליה עם צוות חוקרים בינלאומי מחקר בכתב העת Toxins. החוקרים הדגימו כיצד שילוב של HSI עם מנגנוני למידת מכונה מאפשר לזהות מיקוטוקסינים - תרכובות רעילות שמיוצרות על ידי פטריות ועלולות לזהם גידולים עוד בשלבי הגדילה, הקציר והאחסון. לפי נתוני ארגון החקלאות והמזון של האו"ם (FAO), רבע מהיבולים בעולם עשויים להיות מזוהמים במיקוטוקסינים, מה שממחיש את חומרת האיום.
טכנולוגיית HSI לוכדת "טביעת אצבע אופטית" של המיקוטוקסינים במזון. כשמשלבים אותה עם בינה מלאכותית, אפשר לזהות דפוסי ספקטרום עדינים שמלמדים על נוכחות של מזהמים. החוקרים בחנו דגנים כגון חיטה, תירס, שעורה ושיבולת שועל לצד אגוזים כגון שקדים, בוטנים ופיסטוקים - מוצרים הרגישים במיוחד לפטריות. המערכת הצליחה לסווג במהירות דגימות מזוהמות בדיוק של 90% עד 95%, בחלק מהמקרים כמעט ללא טעויות.
פרופ' סאנג־הון לי (Sang-Hon Lee), ראש הפרויקט, הסביר כי הטכנולוגיה יעילה במיוחד בזיהוי אפלאטוקסין B1, אחד החומרים המסרטנים ביותר שנמצאים במזון. יתרונה הגדול הוא ביכולת פעולה בזמן אמת ובאופן לא הרסני, לפיכך אפשר לשלב אותה בקווי ייצור תעשייתיים או במכשירים ניידים.
החוקרים מציינים כי הטכנולוגיה עשויה להשתלב במפעלי מיון מזון, במערכות בקרת איכות לנמלים ולמשלוחים בינלאומיים ואף בידי מפקחים בשטח. באמצעותה אפשר לצמצם סיכונים בריאותיים, למנוע הפסדי מסחר ולוודא שרק מזון בטוח מגיע לצרכנים. כעת הם עובדים על שיפור הדיוק והרחבת היישומים.
שילוב בין דימות היפר־ספקטרלי לבינה מלאכותית מציע מהפכה בבטיחות המזון: יכולת לסרוק בזמן אמת יבולים ומוצרים, לזהות חומרים מסרטנים ומסוכנים ולמנוע מיליוני מקרי מחלה ומוות מדי שנה. הכלי עשוי לשנות מן היסוד את הדרך להבטיח שמזון יגיע לצרכן כשהוא בטוח ונקי ממזהמים.
