ועדת הכנסת דנה בעידוד השקעות בפיתוח ההייטק בפריפריה

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, דנה בעידוד השקעות בפיתוח ההייטק בפריפריה, בהשתתפות מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, וזאת כחלק מהמעקב הרצוף אחר התקדמות הטיפול בנושא. יו"ר הוועדה התייחס בפתח הישיבה לאחת מתכניות העבר של רשות החדשנות, שבמסגרתה הושקעו מעל ל-600 מיליון שקל כסובסידיה ל-5 חברות, על מנת שאלו תגדלנה את מספר עובדי ההייטק בפריפריה. ביטון אמר כי התכנית הציגה תוצאות לא מוצלחות, בלשון המעטה: "השקעה של למעלה מ-600 מיליון הניבה 180 עובדים בלבד. מדובר בכ-3.5 מיליון שקלים לעובד. הנתון הזה צריך להדהד ומחייב בדיקה של הממשלה כיצד קרה דבר שכזה. זה אירוע  חמור שלא יכול לעבור לסדר היום".

מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הילה חדד-חמלניק, הדגישה כי המדינה חייבת למצוא את הדרך לשלב אוכלוסיות מגוונות בתעשיית ההייטק, כדי להביא להמשך השגשוג בתחום.  עוד העירה כי יש גם לקבוע יעדים ביחס להכשרות אשר תתקיימנה פיזית בצפון הארץ ובדרומה. "כשמדברים על השקעה במחקר ופיתוח צריך לקחת בחשבון שתכניות יכולות להצליח אך גם להיכשל. נלמד איך לעשות טוב בצורה אחרת", הוסיפה.

ד"ר עמי אפלבום, יו"ר הרשות הלאומית לחדשנות, ציין כי מטרת הרשות היא מיצוי הפוטנציאל הגלום בפריפריה וכי פעילות חד כיוונית כמו מתן סובסידיות לא תביא לתוצאות. לדבריו, יש לבנות אקוסיסטם שלם בפריפריה המערב יזמות, בניית חממות ומעבדות חדשנות, תעסוקה ועוד. כך למשל, ציין כי הרשות השקיעה מעל ל-30 מיליון שקלים לטובת הכשרה והשמה של 1,500 איש בפריפריה. עוד ציין כי בין השנים 2015-2020 נרשם בעיר באר שבע גידול של 44% במספר חברות ההייטק הפועלות בה. רו"ח אפרת דבש, סגנית מנהל רשות ההשקעות במשרד הכלכלה, פירטה את פעילות הרשות לקידום ההייטק בפריפריה, בדגש על מסלול לעידוד שכר גבוה באזורי עדיפות לאומית וירושלים.

ח"כ ענבר בזק: "ראש הממשלה החליפי הציג יעד של מיליון ישראלים בהייטק, ואי אפשר לעמוד בו ללא שילוב הפריפריה. במקום לנסות למשוך בכוח חברות לפרפריה, יש להשקיע בהון האנושי – ביזמים ובחברות הזנק מקומיות. בנוסף, קיימת דרישה לעובדים בעלי ניסיון. משכך, אני מציעה להשקיע במלגות לסטודנטים אשר יוכשרו במקומות עבודה עוד במהלך הלימודים".

ח"כ יסמין סאקס פרדימן העירה כי בהיבט של החסמים בהבאת חברות לנגב, התכנית חייבת לכלול מענה לעובדים ולתושבים בתחומי החינוך, התחבורה והרפואה. עוד אמרה כי מאז שנת 2019, בה היו בעיר באר שבע 3,000 עובדים בהייטק לא חל עד היום גידול נוסף במספר העובדים. 

ח"כ מופיד מרעי ציין כי ישנם תקציבים וכוונות טובות אולם בפועל אין כלום. כמו-כן, הוסיף כי על מנת להביא הייטק לפריפריה יש צורך בקידום תשתיות תחבורה ותקשורת – אינטרנט מהיר, סיבים אופטיים וכו', והבהיר כי יש לשים דגש על חינוך טכנולוגי מוכוון הייטק מגילאים צעירים. "אני בתחושה שיש אור בקצה המנהרה", אמר.

ח"כ רון כץ: "יש היענות ונכונות מצד הרשויות. בסוף לראשי הרשויות יש אינטרס לפתח את היישובים עליהם הם מופקדים. אני קורא לראשי הרשויות ליזום ולזמן פניות, ואני בטוח שרשות החדשנות ומשרד החדשנות ידעו לטפל בזה". בהקשר זה, הציע ח"כ עלי סלאלחה לקדם פגישה בין אנשי משרד החדשנות לבין ראשי היישובים הדרוזים על מנת לקדם את הנושא. "אין לנו תשתיות פיזיות אבל יש לנו הון משאב אנושי גדול ומצוין", אמר. 

יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל ביטון, סיכם את הדיון וקרא למשרד האוצר ולמבקר המדינה לחקור באופן יסודי את התכנית שהקצתה סכום של 600 מיליון שקל לחמש חברות, כאשר חברה אחת קיבלה לבדה סכום של כ-300 מיליון שקלים. "ראינו איך מביאים עובד להייטק בהשקעה של עשרת אלפים שקל – ובאירוע הזה לא הצליחו אפילו בסכום של למעלה מ-3 מיליון". כמו-כן, קרא לראש הממשלה להקים שולחן עגול בין-משרדי לקידום פיתוח ההייטק בפריפריה. לבסוף ציין כי הוועדה תקיים דיון המשך בנושא בחודשים הקרובים.