עתיד תעשיית ההייטק בישראל נדון בכנסת

ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום תעשיית ההייטק, בראשות ח"כ אביגדור ליברמן, התכנסה לישיבתה הראשונה ודנה בעתיד תעשיית ההייטק בישראל. היו"ר ליברמן פתח את הישיבה ואמר, כי בעוד שאחוז המועסקים בענף ב-2021 היה 10.3%, התרומה לייצור הייתה 54%, והדבר מלמד על חשיבות הענף והפריון בו. הוא ביקש מהמשתתפים הצעות לשיפור המצב הקיים.

הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, מסרה לוועדת המשנה סקירה ונתונים מהעולם, ואמרה כי תחזית הצמיחה העולמית עודכנה כלפי מטה באפריל והדבר משפיע גם על ישראל. בישראל התחזית היא שהשנה תסתיים באינפלציה של 3.2%, ושנת 2024 תסתיים בחלק העליון של היעד עם אינפלציה של 2.9%. באשר לצמיחה, אמרה גרינברג, ההערכה היא שאחרי צמיחה גבוהה ביציאה מהקורונה, השנה תהיה הצמיחה 2.7%, ובשנה הבאה 3.1%.

כדבריה: "ההייטק הוא מנוע הצמיחה של הכלכלה. אין ספק שחשוב מאוד לשמור על המוביליות והחוקה של ההייטק הישראלי. אנחנו רואים אינדיקטורים של האטה, וצריך להמשיך לעקוב."

המדען הראשי וראש רשות החדשנות במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ד"ר עמי אפלבאום אמר, כי יש ירידה מדאיגה בהשקעות בהייטק. מדד הנאסד"ק עלה לאחרונה, ואילו בישראל ההשקעות המשיכו לצלול בגלל אי הוודאות הפוליטית-משטרית.

היו"ר ליברמן הוסיף: "כל ההצעות לדחות בחצי שנה רק יחלישו אותנו."

הכלכלנית הראשית גרינברג התייחסה לכך: "צריך ודאות שתייצר סביבה עסקית טובה. ודאות כזו שתאפשר לכלכלה לצמוח."

אפלבאום הוסיף, כי המגמה השלילית שהחלה ב-2022, החריפה ב-2023. לדבריו, 25% מהחברות דיווחו שהן מתכוונות לפטר עובדים, ו-25% עוצרות גיוסים. זו הפעם הראשונה, מלבד תקופת הקורונה, שרואים ירידה במספר המועסקים בענף.

נציג בנק ישראל, אלעד דה מלאך אמר, כי ההאטה היא עוד מהשנה שעברה בשל תהליכים גלובליים. עם זאת ציין, כי להייטק יש נקודות חוזקה שמאפשרות לו להתמודד עם הפגיעה. בין השאר ציין את השכר הגבוה שמושך עובדים טובים, אך גם מאפשר הורדת שכר בתקופות קשות.

יזם ההייטק זוהר לבקוביץ אמר, כי הסיפור הוא לא כלכלה אלא סנטימנט, שלא קשור למשבר העולמי אלא למה שקורה בישראל. "לקח לנו 20 ומשהו שנה לבנות פה תעשיית הייטק, ואנחנו שוברים את זה בחודשים האחרונים. מי שיעזוב לא יחזור."

צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ

היזם משה רדמן הוסיף: "ההייטק מתדרדר בקצב מסחרר. מהלכי הממשלה הזו גורמים לנו להיות בחזית ההאטה."

היו"ר ליברמן הגיב לדברים ואמר, שהישיבה נועדה למצוא מה אפשר לעשות עוד בתקציב הנוכחי כדי לשפר את מצב הענף.

מנכ"ל טסטפרי, יאיר בר-און, דיבר על הסוגייה הפוליטית, והוסיף כי אפשר להגיע להסכמה שצריך להכניס חרדים להייטק, וצריך להשקיע בכך.

המשקיעה ענבל שינפלד ציינה, כי על כל עובד בהייטק יש 3.8 עובדים לא ישירים. הכול נעצר בגלל חוסר הוודאות שמפחיד משקיעים. "ב-2023 רק 8% מההשקעות העולמיות בענף הושקעו בישראל לעומת 12% ב-2022. זו ירידה פנטסטית, שאי אפשר להגיד שהיא נובעת רק מהמשבר הכלכלי", אמרה.

סמנכ"לית לטכנולוגיה בחברות בינלאומיות, אירית טויטו ציינה, כי מתחילת השנה פוטרו 4,000 איש ב-64 חברות, ורק לפני שבועיים המספר היה 3,500, לפיכך הקצב מואץ. היא מתחה ביקורת על דברי בנק ישראל באשר לאפשרות להורדת שכר, ואמרה: "האנשים האלה לא יעבדו בפחות כסף. הם והמיסים שהם משלמים, לא יישארו פה."

הכלכלן הראשי של SPMI, אסף פתיר אמר, כי בלי לפתור את הסיפור הפוליטי, ההייטק לא יצמח בחזרה. צריך להשקיע בחינוך למדעים.

ח"כ רון כץ אמר, כי חשוב לעצור את חוסר הוודאות. "אם הכלכלה תלך אחורה, ייקח עשרים שנה לבנות מה שמפרקים עכשיו בכמה חודשים. את 14 מיליארד השקלים של הכספים הקואליציוניים צריך להשקיע בשילוב חרדים בהייטק, בלימודי ליב"ה ובהורדת חסמים - לסייע לענף להתחזק. אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים בשביל זה."

היו"ר ליברמן סיכם את הדיון ואמר: "אנחנו מנהלים קרב מאסף. אני מוטרד כמוכם. ב-14 מיליארד השקלים הקואליציוניים - הכפלת תקציב הישיבות, העלאה של 50% בקצבה, חלוקה של מיליארד שקל בתלושי מזון, הוזלת תח"צ לאפס כמעט לציבור החרדי - מצד אחד זה תמריץ לא לצאת לעבודה, ומצד שני זה הכול כסף לצריכה ששופך דלק על האינפלציה.

"נעשה פה כל מה שאנחנו יכולים, אבל כל אחד מכם חייב להילחם עד הרגע האחרון. אתם צריכים להיות נוכחים פה כל השבוע, לא לתת מנוחה לדרג המקצועי, שחייב להשמיע את קולו הרבה יותר חזק גם באוצר ובמשרד הכלכלה והמדע, וגם לדרג הפוליטי. מפילים את העץ שכולנו יושבים עליו."