הוועדה לענייני בינה מלאכותית: מקומה של ישראל במרוץ ל-AI

דיון מיוחד התקיים בוועדה לענייני בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות, בראשות ח"כ אורית פרקש הכהן, בנושא מקומה של ישראל במרוץ הגלובלי ל-AI וההשפעות הגיאופוליטיות של מרוץ זה. הדיון התקיים על רקע השינויים בעולם הטכנולוגיה בשל פריצת הבינה המלאכותית, בין היתר מעבר לעולם פחות גלובלי, כאשר כל מדינה משקיעה משאבי עתק במרוץ התחמשות טכנולוגי של יכולות ותשתיות כדי לשמור על עצמאותה ומובילותה הטכנולוגית.

היו"ר פרקש הכהן: "כדי להיות מובילה, מדינת ישראל חייבת להשקיע בתשתיות בתחום זה - בתוכנית רב-שנתית, בכוח מיחשוב, בהשקעה בלתי מתפשרת בחינוך לבינה מלאכותית ובאנשי אקדמיה, שמספרם זעום בישראל יחסית לתחום שבו מדובר. נשיא ארה"ב מקדיש את צויו הנשיאותיים למשימות שיבטיחו את מעמדה הטכנולוגי של ארצות הברית בעידן הבינה המלאכותית באמצעות השקעות ענק ועל ידי תוכניות ארוכות טווח. כך גם סין, איראן, רוסיה, צרפת, גרמניה, קנדה, סינגפור, האמירויות, קוריאה, סעודיה ועוד. אצלנו, כסף רב ויקר הולך על סובסידיות לכספים קואליציוניים ולמקומות מגזריים בימי מלחמה, ואילו מדינות העולם רצות קדימה ומשקיעות הון תועפות כדי להיהפך למובילות בתחום הבינה המלאכותית ולשמור על העצמאות הטכנולוגית שלהן. העולם לא ממתין. המרוץ בעיצומו, ואנחנו מפסידים בו. דווקא בימים אלה, של תקציבי מלחמה וגירעון גדול, חשוב לשים דגש בנושא זה."

מנהל התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית ד"ר זיו קציר אמר בדיון, כי ישראל בעמדה מצוינת ומדורגת באופן עקבי בעשירייה הפותחת של מדינות העולם. היא בעלת השפעה על תהליכים בינלאומיים בנושא כגון גיבוש האמנה הבינ"ל הראשונה לזכויות אדם, דמוקרטיה וחוק, פעילות ענפה במסגרת קבוצת עבודה בינ"ל, שותפות בהצהרה האמריקנית בעצרת הכללית של האו"ם בנושא ועוד.

עוד ציין קציר, כי המשרדים מאיצים כעת את התוכניות בנושא בפרסום קול קורא להטמעת בינה מלאכותית במגזר הציבורי, בהקמת אגף רגולציה במשרד המדע, בעידוד חדשנות בחומרה וביציאה למכרז עד סוף השנה של רכישת מחשב על ראשון בישראל.

הדסה גטשטיין, ראש מטה מנכ"ל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אמרה בדיון: "היינו הראשונים מכל המדינות שתבעו את המושג 'חדשנות אחראית', שמעודדת פיתוח פתרונות חדשניים תוך התחשבות בסיכונים. המסמך המלא בן 153 העמודים זמין באתר גם בשפה האנגלית. כמו כן השתתפנו בוועדות בינלאומיות שהובילה בריטניה, ליווינו את המשא ומתן על החלטה שעברה לאחרונה באספה הכללית של האו"ם, ואנחנו מעורבים במגוון רחב של מיזמים בתחום ואף מקבלים מחמאות רבות על כך משותפים גדולים במדינות אחרות.

"אני גאה לראות את העשייה בשנה האחרונה למרות כל האתגרים. יש לנו כמובן עוד הרבה עבודה, אבל אין לי ספק שנמשיך לעשות כל שביכולתנו למיצוב ישראל כמובילה בתחום."

יזם ההייטק ומייסד מלנוקס, איל וולדמן, אמר בדיון, כי על ממשלת ישראל להציב מטרה לבנות מחשב על, להקים מכון לבינה מלאכותית ולתמוך במחקר בנושא. לדבריו, "זו תעודת עניות של מדינת ישראל שאינה ברשימת 500 מחשבי העל. למדינת ישראל אמור להיות מחשב על שישמש תשתית להרבה דברים. מחשב העל יחזיק את עצמו מבחינה מסחרית - פעם בשלוש שנים הוא עובר לאקדמיה וקונים מחשב חדש. המודל הזה מתנהל ככה בהרבה מדינות. כשהמדינה תקים מכון לבינה מלאכותית ולאחר שיבנו כאן מחשב, ינגישו את המחקר וימשכו לפה חוקרים בתחום מהאקדמיה ומחו"ל, יקימו פה מרכז ידע שיוציא הרבה סטרטאפים שיהיו בקדמה."

אורי אלבייב, יועץ ומרצה בתחום ה-AI, הציג בדיון סקירה מקיפה על מדינות ערב באזור שכבר מיישמות תוכניות ממשלתיות בבינה מלאכותית ומחזיקות מחשבי על בקנה מידה גדול, אך בזמן שהם מטפסים קדימה וצוברים תאוצה, לישראל לדבריו אין אסטרטגיה ממשלתית כדי לשמור על הובלה טכנולוגית.

ד"ר אריאל סובלמן, מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין, INSS, אמר בדיון: "זה ארבע שנים שהעולם מצוי בעיצומה של מלחמה טכנולוגית גלובלית שזכתה לשם 'מלחמת השבבים', ולישראל אין כיום עצמאות בחומרה ובשבבים. ישראל אולי מעצמה בתוכנה ובשירות, אבל לא בחומרה ושבבים. אי אפשר לפתח בינה מלאכותית בלי שיש 'ברזלים' - תשתית מחשוב. ישראל היא המדינה המתקדמת האחרונה שעוד לא יזמה תוכנית טכנולוגיה לאומית בכלל, וספציפית לתחום השבבים. אסטרטגיית בינה מלאכותית חייבת להיות חלק מתוכנית טכנולוגיה לאומית, לצמצם את התלות של ישראל בשבבים לפיתוח יישומים מתקדמים ולהבטיח את תשתיות המחשוב הנחוצות להובלה בבינה המלאכותית."

בתום הדיון אמרה יו"ר הוועדה ח"כ פרקש הכהן, כי יש לפעול ללא דיחוי כדי להבטיח את מעמדה ועצמאותה התשתיתית והטכנולוגית של ישראל. על הממשלה להעביר בהחלטת ממשלה דחופה תוכנית לאומית ארוכת טווח ורחבת היקף בנושא מובילות וחיזוק העצמאות הטכנולוגית של ישראל בבינה מלאכותית, ולהקים צוות ייעודי שיטפל באתגר הביטחוני שטכנולוגיה זו תייצר לישראל תוך המשך עבודה ודיוק כללי האתיקה לשימוש בטכנולוגיה זו. עוד אמרה, כי בהיותה שרת החדשנות, יזמה עם שר האוצר לשעבר תוכנית כזו, אולם היא צומצמה וירדה מסדר העדיפויות הממשלתי.