עוזרים וירטואליים על דוכן העדים

המפגש בין בינה מלאכותית לאינטרנט של הדברים (IoT), הביא לעליית הטכנולוגיה של העוזרים הווירטואליים האינטליגנטים (IVA), בהם אלקסה, סירי, קורנטה, גוגל אסיסנט ואפילו מירי הישראלית. לטכנולוגיית IVA אפשרויות רבות: הבנה של דיבור אנושי ויכולת לענות בקול מלאכותי, הפעלת הבית החכם (באמצעות טכנולוגיית IoT), חיפוש והצגה של מידע בנושאים מגוונים (למשל, מזג אוויר, חדשות השעה, ערכים מוויקיפדיה, יצירת רשימת קניות, חיפוש והשמעה של מוזיקה, סרטונים ותוכן). לצד כל אלה הטכנולוגיה מופעלת על ידי האזנה באמצעות הקריאה לעוזרות - "היי סירי / אלקסה / קורנטה / גוגל".

האפשרויות הרבות והטכנולוגיה עצמה מעלות שאלות משפטיות רבות, החל בסוגיות של מגדר, למשל הבניה של שימוש בעוזרות קוליות בעלות קול נשי, סוגיות הנוגעות להגנת הפרטיות של המשתמשים ושימוש בעוזרים הווירטואליים כראיות בהליכים משפטיים. לאחרונה עלתה לדיון השאלה אם עוזרים וירטואליים יכולים לשמש כראייה בהליך פלילי.

עוזר אישי וירטואלי או סייען וירטואלי (באנגלית: Virtual Assistant) הוא תוכנה שיכולה לבצע משימות או שירותים בשביל האדם. העוזר הווירטואלי המודרני הראשון שהותקן בסמארטפון היה Siri, והוא הוצג כמאפיין של iPhone 4S ב-4 באוקטובר 2011. ההשראה לסירי הייתה פרויקט בינה מלאכותית במימון צבאי בשם CALO, בעבור "עוזר קוגניטיבי הלומד ומארגן" במכון המחקר SRI International. הפרויקט, שבמהלכו ניסו לפתח בינה מלאכותית שתשמש כעוזרת אישית באינטראקציה עם המשתמש, נכשל, וחברת SRI נרכשה על ידי אפל שהשתמשה בטכנולוגיית הליבה של SRI. הגרסה הראשונית יועדה למשתמשי מובייל וביצעה רק פונקציות מסוימות, כגון עזרה בהזמנות במסעדות, בדיקת סטטוס טיסה ותכנון פעילויות בסוף השבוע. משתמשים יכלו להקליד פקודות או לדבר במשפטים מזדמנים, והתוכנה פענחה את כוונתם מהקשרם. סירי מחוברת לשירותים מקוונים מרובים, כך שבאינטראקציה מהירה איתה אפשר לבצע מספר משימות קטנות שבדרך כלל יצריכו ביקורים במספר אתרים. נכון להיום, עשור מאז הושקה סירי, כמעט מחצית מהמבוגרים בארצות הברית (46%) כבר משתמשים בטכנולוגיית העוזרים הווירטואליים האינטליגנטים.

אלקסה נקראה להעיד

לאחרונה התבקשה אמזון להעלות על דוכן העדים את אלקסה. משטרת הלנדייל ביץ' בפלורידה שבארצות הברית חקרה רצח שאירע בחודש יולי. לצורך החקירה דרשו החוקרים מחברת אמזון לקבל את כל ההקלטות שביצעה העוזרת הקולית אלקסה, שפעלה בצמד מכשירי אקו שהיו בסביבת האירוע בבית שבו הוא התרחש. השוטרים קיוו לתפוס עדויות אודיו לרצח, שהוקלטו באקראי על יד אלקסה. לכן השיגו את ההקלטות מהחברה, כך על פי מסמכי בית המשפט.

על פי עובדות המקרה, סילביה גלבה קרספו ובן הזוג שלה, אדם קרספו, נקלעו לריב קשה בליל 12 ביולי האחרון. אדם קרספו אמר למשטרה שכאשר ניסה לגרום לאישתו לצאת מהמיטה, היא תפסה במהלך הוויכוח בחנית בעלת להב באורך 12 אינץ' כדי לגונן על עצמה ולהישאר במקומה. כשהמשיך למשוך ולנסות לגרום לה לזוז, הוא שמע את החנית נוקשת, וכשהסתובב, להב החנית היה בחזה של בת זוגתו. הוא אף סיפר למשטרה כי שלף את הלהב, בתקווה שהפציעה "לא כל כך נוראה", אבל לשווא - סילביה מתה. אדם הואשם ברצח בת זוגתו, והבלשים ביקשו מהשופט להורות לאמזון למסור את כל מה שקלטו שני מכשירי Echo Dot בזירת הרצח, מ-11 ביולי בשעה 12:00 ועד 12 ביולי בשעה 23:59.

הסוגיה העלתה שאלות בנוגע לזכות להליך הוגן, לקבילות של ראיות, ויותר מזה - לזכות לפרטיות. בית המשפט בארצות הברית הכריע לבסוף, כי מאחר שהמשתמשים יודעים או צריכים לדעת שהשימוש בעוזרים הווירטואליים כרוך בהקלטה, ובאפשרותם לנתק את המכשירים כרצונם, הרי שאי אפשר להשתמש בטענת ההגנה לפרטיות.

מעניין מה היו תוצאות המשפט אם המקרה היה מגיע לישראל. אמנם הפסיקה בישראל קבעה, כי "ביתו של אדם הוא מבצרו, ומחשבו האישי הוא פינת הסתר החבויה במבצר" [בש"פ 7368/05 זלוטובסקי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 4 בספטמבר 2005)], אבל במקרה המתואר לעיל לא מדובר בחדירה לפרטיות, שהיא אסורה, ולא מדובר בהאזנת סתר. מתקיימת הסכמת הבעלים של הקלטת השיחה. ובכל מקרה, תוצר ההקלטה אינו פרי של פעולה בלתי חוקית, ובחינה של הראיות מלמדת שהן מקיימות את האיזון בין פגיעה בפרטיות לאינטרס הציבורי ומטות את הכף לטובת האינטרס הציבורי.

ההשפעה של מדיניות הפרטיות

אם כן ברגע שרוכשים שירות של עוזר וירטואלי, מקיימים את דרישת הפרטיות בהסכמת המשתמש לשימוש בעוזרים וירטואליים, ובכך ניתן אישור למנגנון העומד בבסיס הטכנולוגיה. כמו בכניסה אל אתרים של רשתות חברתיות, כאשר יש הסכמה מדעת למדיניות הפרטיות, כך גם בעת הפעלה של עוזרים וירטואליים. שאלה נפרדת היא אם ההסכמה נכפית על ידי הרצון להשתמש בטכנולוגיה, אולם במקרה של העוזרים הווירטואליים, להבדיל למשל משימוש בתוכנת וואטסאפ, המנגנון של הטכנולוגיה מחייב האזנה ושמירה של הנתונים.

המשמעות של הנאמר לעיל היא שבפעם הבאה שאתם ליד העוזר הווירטואלי, כדאי שתכבו אותו, אם אתם באמת רוצים פרטיות, כדי שהמידע המוקלט לא ישמש נגדכם.