יישום אוטומציה במפעלי הייצור
הטכנולוגיה משנה את העולם ויוצרת הזדמנויות שלא היו זמינות לפני עשור. לדוגמה: IOT והתקנים מחוברים הופכים את תהליך הפיתוח לשקוף יותר. יעילות ופרודוקטיביות נעשו מוקד הליבה של מפעלים רבים, ואוטומציה ורובוטיקה מתקדמת נכנסו לאור הזרקורים.
רוב המכונות האוטומטיות והכלים יכולים לעבוד ברמה אופטימלית, ולשפר את תנאי העבודה למי שמבלים את רוב זמנם בתוך מיתקנים כאלו. רובוטים יכולים להשתלט על משימות שימור ו"לשחרר" בני אדם למטלות מעניינות יותר, או להחליף בני אדם במטלות מסוכנות. כאן נכנס הרעיון של Cobots, קובוטים, או רובוטים שיתופיים. הקובוטים הם התקנים רובוטיים, כלים ומכונות, שנועדו לעבוד לצד בני אדם במקום להחליפם באופן מוחלט. זוהי גישה סינרגית לאוטומציה ולביצוע אופטימיזציה למפעלי העתיד. טכנולוגיות רבות מבטיחות יתרונות ברורים, אבל יש לשקול כמה דברים לפני פריסתן במפעלים או במיתקנים:
- להתחיל בקטן כדי להצליח בגדול: אוטומציה עשויה להיות יקרה מאוד. התהליך אורך זמן, ונדרשים השקעה כספית והרבה משאבי אנוש כדי להחליף או לעצב מחדש את רצפת המפעל. כשמיישמים אוטומציה, מתחילים בקטן. יש לבחור תהליך או שלב שהפיכתו לאוטומטי תועיל לכולם. הדבר מאפשר התנסות ביישום ובתחזוקה של אוטומציה, וכך גם לגבי כוח העבודה. העובדים צוברים ניסיון בעבודה עם הציוד, והדבר יעזור לכולם להגיע לביצועים אופטימליים.
כשרוכשים מכונות אוטומציה, במיוחד אוטומציה מבוססת הרכבה, לא נכנסים למחסן ובוחרים מוצר מוגמר. צריך להתאים את אפשרויות הציוד לפעולות השגרתיות של המפעל. חתיכות הרכבה מסוימות אידיאליות למצבים מסוימים, לכן כדאי להשקיע בעבודת מחקר לפני שמחליטים לקנות ציוד חדש.
כאשר הבעלים וצוות העובדים מבינים את צרכי האוטומציה, אפשר ליישם בהדרגה יותר תהליכים וכלים. פתרון נוסף הוא לבדוק אופציה של ספקי שירות, מה שעובד בדומה לספקי תוכנה (Saas). מדובר בשכירת הציוד מספק מנוסה במקום לקנות אותו באופן ישיר.
- תכנון גדילה: מי שמשדרג מפעל קיים עם חומרה מיושנת, יצטרך לבחון את גבולותיו. האם לזרוק הכול ולהתחיל מחדש, או להחליף את הציוד בהדרגה? כיצד להתמודד עם התרחבות עתידית?
כשהעסק מתפתח, הנטייה הטבעית היא לשמר מקום לגדילה עתידית. לא צריך להשאיר חלקים שלמים מהמפעל או מהמיתקן ריקים, אבל יש לשקול איך ומה לעשות כשיגיע זמן ההתרחבות.אילו חלקים, מכונות וציוד עתידי יש ליישם? מה הן הדרכים הטובות ביותר לעשות זאת? האם צריך להחליף ציוד או להתקין ציוד כלשהו לפני כן?
הרכבת מפעל היא תהליך רב שלבי. יש לתכנן קדימה, לאסוף את רכיבי החומרה הדרושים, למצוא מחירים או המלצות ולשקול פעולות לביצוע כדי לפנות מקום לחומרה (בעת הצורך). מכונה אחת עשויה להיות קטנה בהרבה מהמכונה הקודמת, ולפיכך יישאר מקום לציוד חדש. ההיפך עשוי לקרות גם כן. יש להיות מוכנים לכל תרחיש.
- תכנון מרכיבים: יש מגוון סוגים של ציוד וחומרה, ולכל אחד תכונות, חלקים ושימוש ייחודיים. יש לבחון את השימושים הנוכחיים במפעל ולבחור ציוד שמשקף זאת, כלומר לתכנן את הציוד החדש בהתבסס על הרכיבים המוצעים. ייתכן שנדרשים מצלמות, חיישנים מותאמים אישית, בקרים, מנועים, כוננים או ממשקי אדם מכונה (HMI). אפשר לבקר אצל המהנדסים ועובדי השטח, ולסקור כיצד הם משתמשים במערכות קיימות, מה התכונות שהם מחפשים בציוד חדש, ועל אילו מותגים הם ממליצים. כדאי לחשוב מחוץ לקופסה. כלים כגון SourceESB מאפשרים לבחור, לארגן ולחקור את כל החלקים הדרושים למערכת החדשה.
- תיעוד: בירוקרטיה הקשורה להרכבת מערכות ולהרכבות מותאמות אישית של מכונות היא רע הכרחי. המשאבים יהיו חיוניים לשדרוגים ולתיקונים עתידיים. אפשר לשקול לפתח מאגר תיעוד מרכזי לכל המשאבים הדרושים. למרבה המזל, בעבודה עם אינטגרטורים אפשר להקים פרוטוקול תקני ליצירה ולקבלה של מסמכים - בין אם דיגיטלי בפורמט של CAD ובין בנייר סרטוטים.
מי שעתיד ליישם את ההנחיות לעיל בעת חקירה של אוטומציה ורובוטיקה מתקדמת, ייצא נשכר. הוא יזכה לפריסה מוצלחת עם פחות סיכונים ומכשולים.
