התגוננות מפני תרגילי עוקץ ברשת

את הסיפור על "נוכל הטינדר" רובנו מכירים, אך הוא רק אחד מני רבים. מדי יום נעשים ברשת אין ספור ניסיונות של עוקץ על בסיס התחזות. השיטות משתנות, התחכום מתגבר, והקורבנות תמיד יימצאו. לפניכם כמה דוגמאות לעוקצי התחזות נפוצים.

* העוקץ הרומנטי: כמו בסרט "נוכל הטינדר", העוקץ הרומנטי מבוסס על מערכות יחסים פיקטיביות במרחב המקוון. ברוב המקרים נעשה שימוש בפרופילים מזויפים ברשתות חברתיות ובאפליקציות להיכרויות.

* עוקץ הירושה הניגרי: עוקץ שכיח שכל אחד כמעט ימצא בכמה גרסאות בתיקיית הספאם בדואר האלקטרוני. בדרך כלל זהו מייל מעורך דין או מנהל עיזבון שמודיע לכם שאתם (כן, אתם) ירשתם סכום עתק, וכדי להניע את המהלך יש להפקיד שכר טרחה סמלי בחשבון כזה וכזה.

* התחזות לקבלת שם משתמש ופרטים: קיבלתם הודעה תמימה כביכול על אודות בעיה בחשבון הפייפאל? לחצתם על הקישור והגעם לעמוד שבו נדרשתם להזין שם משתמש וסיסמה? היזהרו. ייתכן שגורם זדוני מבקש לקבל את הפרטים שלכם באמצעות אתר מתחזה כדי לבצע עסקאות בטרם תספיקו לגלות את התרמית.

איך מתגוננים?

החזרת כספים שאבדו בשל עוקצי ההתחזות ברשת היא משימה קשה עד בלתי אפשרית. בדרך כלל הגורם העוקץ אינו פועל מישראל, ולעיתים קרובות יהיה קשה עד בלתי אפשרי לאתר אותו. ההתמודדות הנכונה היא כמו באמרה הידועה בכדורסל: "הניצחון הוא בהגנה". כלומר מקדימים תרופה למכה, ונוקטים זהירות יתרה בשימוש ברשת וכלפי הודעות ווטסאפ, SMS וכו'.

כל הודעה או מייל שבה אתם מתבקשים לעדכן פרטים אישיים, צריכים להיבחן בזהירות, גם אם הם נראים אותנטיים ואמיתיים לחלוטין. שימו לב לאלה:

* שגיאות כתיב וכדומה: האם ההודעה מנוסחת עם שגיאות כתיב ושגיאות תחביר בולטות?

* שיבושים ב-URL: האם כתובת ה-URL תואמת את המקור?

* הצעה לא הגיונית: האם ההצעה הגיונית? לדוגמה, טוענים שזכיתם בירושה, או במתנה כלשהי בשווי מאות אלפי שקלים, או זכיתם בהגרלה שלא זכרתם שהשתתפתם בה. האם זה הגיוני? אם לא, אל תשתפו פעולה.

* הורדת אפליקציות רק מחנות רשמית: אל תתפתו להוריד אפליקציות במהירות מאתרים למיניהם, אלא רק מחנויות רשמיות. אפליקציות שמבקשות פרטי אשראי או סיסמאות כניסה לחשבונות בנק או PayPal, עלולות לשאוב ממון רב במהירות.

* שמירת הפרטיות: אל תתנדבו למסור מידע ופרטים על עצמכם לגורם כלשהו, בפרט אם יש סימנים מחשידים שמדליקים נורות אזהרה.

אחרי העוקץ

אם נפלתם קורבן לעוקץ התחזות, פנו בהקדם לקבלת ייעוץ משפטי. ייתכן שיתאפשר לנקוט פעולות לעצירת המפולת (למשל, לבטל כרטיסי אשראי) ואף לדרוש ולקבל החזר נגד פעולות זדוניות שבוצעו בחשבונכם. לעיתים, גם כשמדובר על אתרי אינטרנט בחו"ל, תקנון האתר ותנאי השימוש מאפשרים לבצע תיקון בדיעבד במקרה של הונאה והתחזות. כך למשל חברות האשראי הישראליות מעניקות מעין ביטוח לעסקאות שבוצעו באופן זדוני על ידי האקרים ופורצים.

בפעמים אחרות, ייתכן שאם העברתם כסף דרך בנק או גורם פיננסי אחר, תהיה לו אחריות כלפיכם, תלוי בסכומי הכסף ובמשך הזמן - נסיבות שמשתנות מתיק לתיק.

כדאי להכיר גם את חוק שירותי תשלום, תשע"ט-2019, שמקדיש פרק שלם לנושא של "שימוש לרעה באמצעי תשלום". בפרק מפורטות מלוא הזכויות שמגיעות לאדם שנעשה שימוש זדוני באמצעי התשלום שלו, הן בתקופה שלאחר ההודעה על הגניבה/האובדן והן בתקופה שבין הגניבה/האובדן לגילויה.

הייעוץ המשפטי חשוב, שכן במקרים רבים יש משמעות רבה לצעדים שננקטים מיד לאחר זיהוי התרמית, ללוחות הזמנים ולניסוח בפנייה לגורם הרלוונטי. לא אחת תידרשו לערב גם את גורמי אכיפת החוק.

* הכותב הוא עורך הדין גיא סרוסי, מתמחה בייצוג ובהשבה של כספים לקורבנות תרגילי עוקץ. במקרים שאי אפשר להשיב את הכסף, הדבר משוקף ללקוחות לשם מניעת הוצאות משפטיות שלא יניבו דבר.