בינה מלאכותית בשירות העיתונות
הנפילה הכלכלית ממגפת הקורונה גרמה למשבר חסר תקדים בענף העיתונות, שעלול להעמיק עוד יותר את הירידה של ארגוני התקשורת ברחבי העולם. עתיד העיתונות - והישרדותו - עשוי להיות טמון בבינה מלאכותית – כך טוען פרנצ'סקו מרקוני, פרופסור לעיתונאות באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, שגם פרסם ספר בנושא זה: יצרנים חדשים, בינה מלאכותית ועתיד העיתונאות (Newsmakers, Artificial Intelligence and the Future of Journalism). מרקוני היה ראש מעבדת המדיה בוול סטריט ג'ורנל ובסוכנות הידיעות Associated Press, אחד מארגוני החדשות הגדולים בעולם. התזה שלו ברורה: עולם העיתונאות לא עומד בקצב ההתפתחות של הטכנולוגיות החדשות ועליו להתחיל ולנצל את מה שה-AI יכול להציע, ולגבש לעצמו מודל עסקי חדש.
סוכנות הידיעות הקנדית היא אחד מכלי התקשורת הנדירים שבהם משתמשים ב-AI. הסוכנות פיתחה מערכת להאצת תרגומים המבוססים על AI. גם סוכנות הידיעות AFP משתמשת גם ב-AI לאיתור תמונות.
העיתונאים יכולים להישאר רגועים; בינה מלאכותית אינה מתיימרת להחליף עיתונאים או לחסל עבודות. מרקוני מאמין שרק שמונה עד 12 אחוזים מהמשימות הנוכחיות של העיתונאים יישלטו על ידי מכונות, מה שלמעשה יסדיר מחדש את עבודת העורכים והעיתונאים וימקד אותם בתוכן בעל ערך מוסף: כתבות צבע, ראיונות עלילתיים, ניתוח, עיתונות מונעת מנתונים ועיתונות חוקרת.
כרגע, רובוטים של AI מבצעים משימות בסיסיות כמו כתיבת שתיים עד שש פסקאות על ציוני ספורט ודיווחי רווחים רבעוניים ב-Associated Press, תוצאות הבחירות ותוצאות אולימפיות בוושינגטון פוסט. התוצאות משכנעות, אך הן גם מראות את מגבלות ה-AI. מערכות AI אכן מסוגלות לחסוך לעיתונאים זמן רב על ידי תמלול ראיונות שמע ווידיאו, והדבר נכון גם לגבי דיווחים גדולים על זיהום או על אלימות, הנשענים על מאגרי מידע עצומים - המכונות יכולות לנתח נתונים מורכבים תוך זמן קצר. אך לאחר מכן, העיתונאי מבצע את עבודתו הבסיסית: בדיקת עובדות, ניתוח, הקשר ואיסוף מידע. מערכות AI בקושי מסוגלות להתמודד עם עבודה מסוג זה. ואם כל זה לא משכנע, אז לסיום ישנו נתון חשוב אחד: באמצעות AI אפשר לחסל את ה"פייק ניוז". מערכת AI סייעה בפיתוח מערכות לגילוי סרטונים מזויפים ("זיופים עמוקים") וחדשות מזויפות.
