חיזוי תוחלת חיים של מסבי גלילה
מדענים מאוניברסיטת אוסקה ביפן פיתחו שיטה של למידת מכונה שמטרתה לחזות את שארית זמן החיים של מסבי גלילה. הגישה שלהם מבוססת על שיטות לימוד מכונה שמשמשות לזיהוי פנים.
מסבי גלילה הם רכיבים חשובים במכונות אוטומטיות וייעודם הוא נשיאת משאות והפחתת חיכוך. באופן כללי מדובר בשתי טבעות שמופרדות על ידי רכיבים גלגוליים (כדוריות או גליליות). הטבעות יכולות להסתובב זו ביחס לזו, בחיכוך מזערי.
כמו רכיבי מכונה אחרים, גם המסבים נתונים לתהליך של בלייה והופעת פגמים שפוגעים בשמישותם. הקושי נעוץ במיקומם של המסבים בעומק המכונה ובצורך להשבית את המכונה לצורך בדיקתם והחלפתם.
היכולת לחזות את שארית זמן החיים של המסבים, בלי להוציא אותם ממקומם, יכולה אפוא לחסוך עלויות רבות ככל שהיא מאפשרת ניצול מירבי של המסב ומונעת את החלפתו המוקדמת מדי. מבדיקות שנערכו עלה כי בשיטה זו ניתן לצמצם ב-32% את טווח הטעות בחיזוי שארית זמן חיים של המסבים.
המדענים שפיתחו את הטכנולוגיה הזו מקווים ליישם אותה על גבי רכיבי מכונות נוספים ולייעל כך את תהליך הייצור במקומות נוספים. תקוותם לעתיד היא מציאת אלגוריתמים כלליים שאפשר יהיה ליישם על גבי מגוון רחב של רכיבי מכונה ולהטמיע בדרך זו שיטות בקרה תעשייתיות חדשות לטובת תחזוקה יעילה, חסכונית ובטוחה.
מסב פגום בשני שלבים. מקור: אונ' אוסקה
גרף שמציג שינויים בחיזוי שארית זמן חיים בהתאם להחמרת הפגם. מקור: אונ' אוסקה
