ועדת המשנה להייטק: השפעת המלחמה על ההייטק

ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום תעשיית ההייטק, בראשות ח"כ אביגדור ליברמן, התכנסה לישיבה שעסקה בהשפעת המלחמה על תעשיית ההייטק בישראל, תוך בחינת ההשלכות על הכלכלה ומתווה לתוכנית חירום. היו"ר ליברמן שפתח את הדיון אמר, כי 2023 היא שנת משבר להייטק הישראלי, והשאלה היא איך לצאת מהמשבר שכן ההייטק הוא מנוע הצמיחה הכי חשוב לכלכלת המדינה. אם רוצים להציל את ההייטק הישראלי, צריך לפעול הרבה יותר מהר ולמשוך את המוסדיים להשקיע בענף.

נציגת אגף התקציבים באוצר, נעם דן אמרה, כי מתוך הכרה של שר האוצר בחשיבות הענף למשק ולנוכח התמורות שהוא עבר בשנה האחרונה, הוא מצא לנכון לקדם תוכניות שישמרו את ישראל בחזית החדשנות העולמית. תוכנית אחת היא עידוד בהשקעות הון סיכון ישראליות, תוכנית שנייה היא קרן הזנק, תוכנית נוספת היא מסלול מהיר שמוסיף 200 מיליון שקלים לחברות עם Runway קצר ומענקי מצוינות לפרויקטים ומחקרים מחו"ל כדי להחזיר חוקרים לארץ.

היו"ר ליברמן שאל עד כמה התוכניות מתואמות עם השטח, וציין כי הבעיה היא שסטרטאפים לא מצליחים לגייס הון ראשוני.

דן השיבה, כי נפתח מסלול תנופה, המענקים עלו ממאה ל-200 אלף שקלים, והקרן מתמקדת בגיוס הון ראשוני לאותן חברות.

נציגי התעשייה העירו שלא שמעו על כך, והיו"ר ליברמן קרא לאוצר לעבוד איתם בשיתוף פעולה.

המנכ"לית קרן לוי שלו אמרה, כי להייטק השפעה אדירה על הכלכלה הישראלית והוא אחראי ל-30% מההכנסה ממיסים, 12% מההכנסה במשק ו-50% מהיצוא. ב-102 הימים האחרונים קמו יוזמות פרטיות של משקיעי הון סיכון לתמוך בתעשייה, וחשוב לעבוד גם עם משרדי הממשלה הרלוונטיים.

פרופ' יוסי שפיגל אמר, כי 91% מההשקעות בהייטק בישראל הן פרטיות, ובמצב מלחמה משקיעים פרטיים נמנעים מלהשקיע. הוא הזהיר, כי חברות רבות בסכנת סגירה, ויש חשש לאפקט דומינו שבו הכול יתחיל לקרוס.

יו"ר איגוד ההייטק הישראלי, מריאן כהן, התייחס לדברי נציגת האוצר ואמר, כי מהמשרד לא דיברו עם נציגי התעשייה. הוא הוסיף כי צריך לשנות גישה לגמרי, ולדאוג לתעשייה שנמצאת בסכנה גדולה. "בקרנות הון סיכון אומרים ששנת 2024 תהיה מרחץ דמים בנושא גיוסים וסטארטאפים. אנחנו צריכים לדאוג לוודאות עסקית וליציבות במשק. הקטר הזה זקוק לתחזוקה, להכוונה ולתשתית", אמר.

ח"כ עודד פורר אמר, כי הממשלה לא מבינה את האירוע, ואם חושבים על פתרונות, הוא לא היה בונה על הממשלה. בעיניו, "האבסורד הוא שזה לא חלק מתקציב הביטחון. זה חלק בלתי נפרד מהביטחון. יש שני דברים שאפשר לעשות: חקיקה שדרכה צריך לתת הטבות לגיוס כספים, ועידוד עלייה."

צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

מנכ"לית ונשיאת IATI, קרין רובינשטיין אמרה, כי 2023 הייתה שלילית בגיוסי הון והנפקות, ומצד שני עם עליות דרמטיות בשווי המניות של חברות ההייטק העולמיות. לדבריה, ההייטק עצמו יביא פריון גדול, אבל הרבה יותר נמוך ממה שהתרגלנו. "הדבר הראשון שאנחנו מבקשים זה אל תשנו, אל תזיזו, אל תמציאו רגולציות חדשות, תעבדו בשת"פ מלא והדוק עם התעשייה", אמרה.

סמנכ"ל רשות החדשנות, צחי שנרך ציין, כי עד לפני מספר ימים הרשות הייתה צפויה לעמוד בפני קיצוץ של 100 מיליון שקלים, אולם לבסוף היא התבשרה דווקא על תוספת של מיליארד שקל לתקציבה ב-2024. הוא ציין, כי ישנה ירידה חדה בהשקעות, והדבר מטריד. כחודש אחרי תחילת המלחמה הפיצה הרשות סקר גדול, ומהתובנות שעלו ממנו התגבשה תוכנית לטווח המיידי בהשקעת 400 מיליון שקל עד פברואר-מרס 2024. עוד ציין, כי הרשות הקימה קרן הזנק שתתמקד במקום שאין בו זמינות של הון. לדבריו, מינוף כספי המוסדיים יכניס בשלוש שנים הקרובות שלושה מיליארד דולר להייטק הישראלי, וההשפעה תיראה ב-2025.

היו"ר ליברמן אמר, כי תוספת של מיליארד שקל לתקציב הרשות היא בשורה גדולה, אבל הרשות צריכה לחשוב על מנגנון מהיר למימוש התקציב.

מנכ"לית איגוד ההייטק, מאיה שוורץ ציינה בהקשר זה, כי רשות החדשנות בדקה כ-400 חברות, מתוכן אישרה השקעה רק במאה, ו-300 עומדות בפני סגירה.

מנהל קהילת הפינטק, שמואל בן טובים, קרא לתמרץ יזמים באמצעות הפעלת ארגז חול רגולטורי לחברות הפינטק. לדבריו, מדובר בסביבה חוקית שמאפשרת לחברות צעירות לנסות את המוצר עם מגבלות רגלטוריות פחותות ומעניקה סביבת פיתוח בפיקוח רגולטור תוך הקלות בתקופת הניסוי.

היזם זוהר לבקוביץ סיפר על הודעה שקיבל על סטארטפ שלפני ארבעה חודשים היה לפני סגירת חוזה, ומאז לא מצליח לגייס משקיעים. אם לא יצליח לגייס כסף בחודש הקרוב, הוא ייאלץ לסגור. "בשבילי לבקש עזרה מהמדינה זה בלתי נתפס, הייתי נגד הכנסת כספי מדינה, אבל היום אין ברירה. קשה להיות ישראלי שמגייס כסף בחו"ל. הבקשה פשוטה מאוד: צריך כסף, והרבה. להכניס הרבה כסף ולשפוך לתעשייה, אחרת לא תהיה לנו תעשייה", אמר.

מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, ניר הירשמן ציין, כי בישראל ישנן 174 חברות קריפטו וווב 3 שמעסיקות כ-3,800 עובדים וגייסו כמעט ארבעה מיליארד דולר, אך לא יכולות לפתוח חשבון בנק בישראל ולשלם מיסים מחשבונות בחו"ל. לדבריו, הבעיות נפתרות בקצב איטי להחריד.

היו"ר ליברמן התייחס למצב בתעשייה ואמר, כי חלק מהמחדל הוא שהאוניברסיטאות בישראל מייצרות כ-7,000 מהנדסים בשנה לעומת כ-240 אלף באיראן. לדבריו, זה פער בלתי נסבל. הוא הוסיף כי הפתרון, מעבר לקיצור בירוקרטיה וזמינות הכסף, צריך לבוא ממשיכת הגופים המוסדיים להשקעה בהייטק. "אני מדבר איתם. עוד קצת לחץ על האוצר ורשות המיסים לתת עוד קצת הטבות, ואם המוסדיים ישקיעו חצי אחוז ממה שאספו, זה יהיה סכום שיפתור את הבעיות", סיכם היו"ר ליברמן.