מגה משאיות
כתבות
מגה הובלה
לעמוד קודם

תקנות לעיגון מטענים

בתקנות לעיגון מטענים נתגלתה פירצה המאפשרת להוביל מטענים ללא אמצעי ריתום אחרים: וילון העשוי מברזנט מחוזק משמש חלק מאמצעי הריתום, והוא מספק מבחינת הכוחות שמופעלים עליו

יצחק דוידוף |  
28/05/2023
זמן קריאה: 7 דק'

שנת 2022 הייתה אמורה להירשם בדפי היסטוריה של ענף התובלה המקומי כשנה שבה החלה מהפכת עיגון המטענים. אחרי עשרות שנים של הפקרות בתחום הובלת המטענים הבטוחה, הענף התעורר למציאות חדשה, על אף ההתנגדות של גורמים חזקים בענף, שהיו שמחים להשאיר את המצב על כנו.

אלא ששנת 2022 הסתיימה, ושנת 2023 נפתחה עם חדשה מרעישה: קבלת פטור מנקודות עיגון, באופן חוקי למהדרין, בחסות פירצה שנמצאה בדרישות התקן.

מה שהיה

נתחיל עם ההיסטוריה. לפני 7 שנים בקירוב, יזם משרד התחבורה את עריכתו של תקן ישראלי 6395, שעיקרו אבטחת מטענים ברכב מסחרי. התקן קובע בין השאר דרישות לחישוב הכוחות הנדרשים לריתום החלקים הרלוונטיים במטען, וכן את האמצעים המאושרים לריתום, לצורך שמירה על הובלה בטוחה של המטען על כלי הרכב.

לתקן שני חלקים והוא משמש בסיס מקצועי להכשרת נהגים, להכנה נכונה של כלי רכב המיועדים להובלת מטענים ולאכיפה מקצועית על ידי הגופים המשלחים, חברות ההובלה, קציני בטיחות ועוד.

מאז פורסם התקן, לא התרחש דבר. הוא נותר מיותם משימוש. השינוי הנוכחי הוא שהנחיותיו של תקן 6395 עוגנו בתקנות התעבורה, ולפיכך הוא מחייב את כל העוסקים בענף ואפשר לאכוף אותו. במשרד התחבורה יזמו תיקון בפקודות התעבורה. נוסח התקנות אושר בכנסת בחודש אוקטובר2021 ונחתם על ידי שרת התחבורה הקודמת לפני כשנה.

נוסח התקנות שאושר נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2022. סוגי הרכבים המחויבים לעמוד בדרישות התקן הישראלי לעניין אבטחת מטענים הם רכבי משא מהקטגוריות N2 ו-N3 (כלומר כל המשאיות במשקל כולל מותר של יותר מ-3,500 ק"ג) ומקטגוריה O (גרורים ונתמכים). על פי החקיקה שאושרה בכנסת, לא יחודש רישיונו של רכב (משאיות וגרורים שנדרשים לעמוד בתקן), אלא אם מותקנות בו נקודות עיגון בהתאם לדרישות התקן הישראלי 6395 (חלק 2).

 

החובה להתקין נקודות עיגון במרכב

התקנת נקודות עיגון תקניות במרכב המשאית או הגרור היא תנאי יסוד לאפשרות של עיגון מטענים. ללא הנקודות האלו, אי אפשר לעגן כהלכה את המטען לרכב. במשרד התחבורה הוסיפו תקנה המחייבת את היצרנים להתקינן, ולפיה לא יירשמו לראשונה רכבי משא (מקטגוריות N2, N3) וגרורים לסוגיהם, ולא יחודשו רישיונות קיימים, אלא אם כן מותקנות בכלי הרכב נקודות עיגון בהתאם לדרישות תקן ישראלי 6395 חלק 2.

לכל חקיקה, טובה ככל שתהיה, נדרשת אכיפה. במשרד התחבורה עדכנו את התוספת השישית בתקנות התעבורה, כך שעבירה על התקנות תביא לאפשרות רישום של 6 נקודות חובה במאזנו של נהג המשאית.

הנה תיאורים של העבירות בקיצור.

לפי תקנה 85: הובלת מטען שאינו מאובטח לרכב בהתאם לדרישות תקן אבטחת מטענים; הובלת מטען ברכב מסוג N3 על ידי נהג שלא עבר השתלמות מקצועית בנושא יישום תקן אבטחת מטענים.

לפי תקנה 86: הובלת מטען בתפזורת לא מכוסה, או מכוסה בכיסוי שאינו מקיים את דרישות פרק ד' לתקן אבטחת מטענים.

הפירצה שבתקן

בשנת 2022 היה הענף כולו כמרקחה. הבעלים של כל המשאיות והגרורים שחויבו לעמוד בתקן, נדרשו להגיע לאחד מבוני המרכבים, להתקין נקודות עיגון תקניות ולקבל אישור מתאים. בלי האישור הזה, לא התאפשר לעבור את מבחן הרישוי השנתי. התוצאה: רבבות של כלי רכב נדרשו לשאת בהוצאות של התקנת נקודות עיגון וקבלת אישורים. בד בבד, הנהגים נדרשו להשתמש בנקודות העיגון לקשירת מטענים, אם אפשרות לאכיפה מצד המשטרה.

בנקודה זו נמצאה ה"תרופה" לחובת עיגון מטענים. אחרי חיפוש מעמיק בנבכי התקן נמצא, כי בהתאם לדרישות התקן לריתום מטענים (6395), אפשר להוביל מטענים - שאינם קשיחים בלבד - ללא אמצעי ריתום אחרים, וזאת כאשר הווילון משמש חלק מאמצעי הריתום, והוא מספק מבחינת הכוחות שמופעלים עליו.

כמוצאי שלל רב התעוררו יצרני הברזנטים ובוני המרכבים. אם אפשר לאשר ברזנט בלי נקודות עיגון - מצוין. ברישיון הרכב יירשם "פטור מנקודות עיגון", ובא לציון גואל. התקנה טובה ומועילה, אבל הרבה יותר קל לכולם להתעלם ממנה. יצרני הברזנטים יקבלו אישור ממעבדה מוסמכת (חלקם כבר קיבלו תעודה כזאת), בוני המרכבים יתקינו את הברזנט, והמעבדה שוב תיכנס לתמונה ותרשום למשרד התחבורה אישור "פטור מנקודות עיגון", שיירשם כמובן ברישיון הרכב. כל זאת בתנאי שהברזנט סומן בתו תקן, והוא מתאים למשקל המטען של המשאית.

אף מטען, וכמובן שאף שוטר, לא יוכלו לטעון שהמטען לא נקשר כהלכה. כולם, כך נראה, יוצאים מרוצים. הלקוחות לא ידרשו לשלם על נקודות עיגון תקניות, הנהגים לא יצטרכו לקשור, ועולם כמנהגו נוהג.

אם כך, מה הועילו חכמים בתקנתם? מחוקקי התקנות יצאו מגדרם כדי לחוקק תקנות שיפחיתו את תופעת "המטענים שנשמטים על הכביש". המילה "נשמטים" אינה נכונה כמובן. כדי לדייק, יש לומר "מטענים שלא נקשרו כהלכה".

 

פטור? רק בהגבלה נוספת

התקן הישראלי נסמך ברובו על התקינה האירופית. הפרצה בתקינה היא ההגדרה למטענים לא קשיחים. נשאלת השאלה, מה זה מטען לא קשיח? בתובלה הישראלית, מעטות מאוד הן המשאיות שמובילות מטען לא קשיח. יצוין שגם מטען שאינו קשיח ומוכנס למארז קשיח, דינו כמטען קשיח.

הפתרון הפשוט ביותר הוא לרשום הגבלה בעת מתן הפטור, "רשאי לשאת מטענים שאינם קשיחים בלבד". הגבלה כזאת היא בהתאם לתקן, כרוחו וכלשונו. סביר שאף מוביל לא ירצה שההגבלה הזאת תופיע ברישיון הרכב שלו.

הנקודה המרכזית היא שאסור לפטור אף משאית מהתקנת אמצעי עיגון. משרד התחבורה חייב לחסום את הפירצה הזאת שהתגלתה בנושא עיגון מטענים. היא מסכנת את בטיחות התובלה.

יודגש שאם אין נקודות עיגון, או שברישיון הרכב מופיע "פטור מנקודות עיגון", אי אפשר לטעון דבר וחצי דבר נגד הנהג, נגד בעל הרכב או בגין אחריות שילוחית (של החברה) - במקרה של תאונה.

קשירת המטענים הלכה למעשה

נקודות עיגון המטענים הן תנאי הכרחי, אבל לא מספק, לתובלה בטוחה. מתכנן ההובלה (איש מקצוע שפועל מטעם חברת התובלה) הוא מי שאמון על פי התקנות החדשות לתובלת מטענים בטוחה. המתכנן אמור לספק אמצעי קשירה תקניים לנהגים, ולהדריך אותם כיצד להשתמש בהם.

מרבית הנהגים מובילים סחורות ומטענים בעלי מאפיינים דומים מדי יום. כיוון שכך, ההדרכה אינה צריכה להיות מסובכת. צריך גם להסביר כמובן על שימוש נכון בסדי עצירה ועל סוגי מטען מיוחדים כגון גלילים.

מתכנן ההובלה חייב להכיר לעומק את "יכולת הריתום הכוללת" (כמוגדר בתקן), בהתאם למאפיינים של מקדמי החיכוך שבין המטען למשטח ההטענה. בתקן מופיעה טבלה המלמדת על יכולת הריתום הכוללת כפונקציה של מקדם החיכוך ומשקל המטען.

לדוגמה, מקדם החיכוך שבין ברזל לברזל נמוך מאוד, לפיכך יכולת הריתום נמוכה. מים יפחיתו את מקדם החיכוך הנמוך ממילא. מספיק שנוסיף משטח עץ או משטח גומי בין המטען למרכב, כדי שמקדם החיכוך יגדל בהרבה ועימו יכולת הריתום הכוללת.

נהגים יכולים להיעזר במדריך להובלת מטענים ברכב. המדריך מפרט על שיטות העמסה של מטענים, ומספר מידע והסברים על צורות ריתום, עיגון, קשירה ואביזרי קשירה הקיימים בשוק. המדריך אינו משמש חומר לימוד רשמי ואינו מחליף את דרישות החוק, אולם הוא כלי ויזואלי ויעיל מאוד לשימוש.

את המדריך אפשר להוריד מאתר האינטרנט של משרד התחבורה. על פי הגדרתו הוא נועד לנהגים מקצועיים, לקציני בטיחות בתעבורה, למנהלי משרדי הובלה, למלגזנים, למנופאים ולכל מי שעוסק בהעמסה ופריקה של משאיות. כמו כן הוא נועד לשרת את המשתמשים בקביעת מערך הדרכה בהתייחסם להובלה וקשירה של מטענים ברכבים.

תקנות התעבורה העדכניות מחייבות גם השתלמות מקצועית. התקנה קובעת: "לא יוביל אדם מטען, ובעל הרכב, או בעל השליטה עליו, לא יורה ולא ירשה להוביל מטען ברכב מסוג 3N, אלא אם כן עבר נהג הרכב המוביל את המטען השתלמות מקצועית בנושא יישום הוראות תקן אבטחת מטענים..."

המחזיק ברישיון נהיגה לפי תקנות 182 או 183, חייב בהשתלמות מקצועית בנושא יישום הוראות תקן אבטחת מטענים, כפי שאישרה רשות הרישוי, אצל גורם שאישרה להעברת ההשתלמות המקצועית, בהיקף של לפחות שמונה שעות, עד 1 ביולי 2022. התאריך חלף מזמן, וההשתלמויות עדיין מתקיימות בעצלתיים.

התקנה עצמה עודכנה לתחילת ינואר 2023. הגוף המוסמך שמעביר את ההשתלמות נדרש לדווח לרשות הרישוי על ביצוע ההשתלמות, ורשות הרישוי תציין זאת ברישיונו.

תקנה 85: הובלת מטען

(4) המטען, מכסהו ומכסה הרכב, מחוזקים היטב באופן שלא יישמטו ולא יתרופפו עקב הנסיעה או מחמת הרוח, וברכב מסוג N2, N3 ו-O, למעט גרור חקלאי, המטען מאובטח לרכב בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת"י 6395 - חלק 1 - "אבטחת מטענים ברכב מסחרי: שיטות ודרישות, מדצמבר 2015", כתוקפו מזמן לזמן, שעותק שלו הועמד לעיון הציבור באגף לרכב ושירותי תחזוקה במשרד, וכן באתר האינטרנט של מכון התקנים (להלן - תקן אבטחת מטענים), וזאת למעט הובלת גלילי פלדה ברכב מסוג N3, שאותם יהיה ניתן להוביל בתוך עריסה ייעודית המאובטחת לרכב המוביל באמצעות התקני חיבור סובב מהסוג האמור בחלק ג' לתוספת השנייה לתקנות;

(5) המשקל הכולל של הרכב והמטען המובל בו לא יעלו על המשקל הכולל המותר ועל המטען המורשה לפי רישיון הרכב; והעומס על הסרנים לא יעלה על העומס המרבי שנקבע לפי תקנות אלה או בידי יצרן הרכב, לפי הנמוך יותר.

חובת התקנת נקודות עיגון ברכב מסחרי תק' (מס' 8) תשפ"א-2021

364ט. לא יירשם לראשונה רכב מסוג N2, N3 ו-O, ולא יחודש רישיונו של רכב כאמור, אלא אם כן מותקנות בו נקודות עיגון בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת"י 6395 - חלק 2 - "ריתום ואבטחה של מטענים ברכב מסחרי: נקודות עיגון, מדצמבר 2015" כתוקפו מזמן לזמן, שעותק שלו הועמד לעיון הציבור במשרד באגף לרכב ושירותי תחזוקה במשרד, וכן באתר האינטרנט של מכון התקנים; האמור בתקנה זו לא יחול על רכב מהסוג האמור שצוין ברישיון הרכב שלו כרכב להוראת נהיגה.

השתלמות מקצועית למחזיק רישיון נהיגה לפי תקנות 182 או 183 תשפ"א-2021 תק' (מס' 6) תשפ"ב-2022

183ג. (א) המחזיק רישיון נהיגה לפי תקנות 182 או 183 שהיה בתוקף במועד פרסומן של תקנות התעבורה (תיקון מס' 8), התשפ"א-2020, חייב בביצוע השתלמות מקצועית בנושא יישום הוראות תקן אבטחת מטענים, כפי שאישרה רשות הרישוי אצל גורם שאישרה להעברת ההשתלמות המקצועית, בהיקף שלא יפחת משמונה שעות, עד יום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023); הודעה על הגורמים שאישרה רשות הרישוי להעברת ההשתלמות המקצועית כאמור בתקנה זו תפורסם באתר האינטרנט של המשרד.

(ב) גורם שאישרה רשות הרישוי להעברת ההשתלמות המקצועית ידווח לרשות הרישוי על ביצוע השתלמות בידי חייב כאמור בתקנת משנה (א), ורשות הרישוי תציין את דבר ביצוע ההשתלמות ברישיונו.

 

מדריך לריתום מטענים של משרד התחבורה     ספר דרך לאבטחת מטענים ברכב מסחרי - שיטות ודרישות

 


בתמונות: עיגון מטענים כהלכה, על פי התקינה האירופית, כשהם מכוסים בברזנט

תגובות
הוספת תגובה
הוספת תגובה
 
כותרת
תוכן