גמישות מחשבתית

אחרי כברת דרך ארוכה שלך ושל המשאית יחד, מתגלים לפתע הסודות הקטנים. הסדק הקטן בשלדת המשאית הוא איתות ברור לשיבוש כלשהו. שלדת המשאית חזקה וחסונה, וכך גם המרכב שנבנה במלאכת מחשבת ואשר הותאם לצרכיך, בהתאם למאפייני המשאית ולמשקלה.
אז מה בכל זאת השתבש? טעויות קטנות בריתום המרכב עלולות לגרום לצרות צרורות. המשאית, ותהיה מודרנית ומתוחכמת ככל שתהיה, איננה יכולה "להתגבר" על טעויות שמבצע בונה המרכבים, ובטח לא על טעויות בריתום המרכב לשלדת המשאית.
ריתום נכון צריך לענות על דרישות רבות. הראשונה והחשובה שבהן היא למנוע מהמרכב להתנתק מהמשאית. הוא עלול לגרום לתאונת דרכים קטלנית. על המרכב מועמס מטען שמשקלו רב, והמשאית נדרשת לעבודה מאומצת מדי יום, שנים רבות. בנוסף, בכבישי ארצנו שפע של מהמורות, בורות ושאר מרעין-בישין, ואמצעי הריתום סופגים טלטלות עזות, בכמה כיווני תאוצה. אם כן, התשתית התחבורתית הקלוקלת מחייבת שגם אמצעי הריתום יהיו עמידים בוויברציות, במכות ובזעזועים שנים רבות.
דרישה אחרת היא התאמה של אופן הריתום למרכב שמותקן על המשאית. לכל מרכב יש צורת ריתום המתאימה לו, ויש להיעזר בהוראות של יצרן המשאית כדי לרתום את המרכב כהלכה לרכב. הניסיון מלמד שזאת נקודת התורפה העיקרית שיש בתכנון הריתום של המרכב. אופן הריתום קשור לבעיות קשות שקשורות לתפקוד הרכב על הכביש, וכן לסדקים ושברים בבסיס המרכב ולעיתים בשלדת המשאית.
סדקים בשלדה מרמזים על תופעה בטיחותית מסוכנת ביותר, והיא שכל גלגלי המשאית אינם במגע מספיק עם הכביש. במילים אחרות, היעדר "משחק" בין המרכב לשלדה איננו מאפשר לשלדה גמישות וייתכן שאחד הגלגלים נותר באוויר בעת הנסיעה. לתופעה זו יש כמובן השלכות מיידיות על הבלימה, ההיגוי והיציבות של המשאית על הכביש. מדובר בסכנה בטיחותית שאינה תמיד גלויה לעין. המתלה והקפיצים יוצרים לעיתים אשליה שהצמיג נמצא במגע מלא עם הכביש, אבל בפועל רק חלק קטן מהמשקל שלו אכן בא עם הכביש במגע. מכיוון שלאותו צמיג אחיזה חלקית בלבד בכביש, כל הפעולות של היגוי או בלימה לא יתבצעו כהלכה. איבוד שליטה על הרכב במקרים האלה הוא רק שאלה של זמן. היעדר מודעות לבעיה ולסכנה אינו מאפשר להתמודד איתה.

הנחיות לבוני המרכבים

חלק מבוני המרכבים אינם מכירים את הוראות היצרן. על אף שהיבואנים המקומיים מעמידים לרשות בוני המרכבים מהנדס שעוזר ומייעץ בתכנון, הרי שרק מעט מהלקוחות נעזרים בו. בהמשך אציין שגיאות שכיחות של בוני המרכבים, וכיצד היצרנים ממליצים לרתום את המרכב לרכב כהלכה, בכל סוג של מרכב. אלו הנחיות כלליות בלבד. תמיד יש לקרוא את הנחיות היצרן הספציפי.
הטעות השכיחה ביותר היא שימוש מסיבי בריתום קשיח לכל אורכו של המרכב. הכוונה היא לשימוש בפחי פלדה ובפרופילים המרותכים לתת-השלדה ומחוברים לשלדה באמצעות ברגים.
כדאי לשים לב במיוחד להנחיות להתקנה של מרכבים סגורים ומכליות.

מצמדים במרכבים סגורים

במרכבים סגורים יש לשים מצמדים משיקים בחלקו הקדמי של המרכב, ובמרבית המקרים ההנחיה היא להתקין אותם מכל אזור המרכב שלפני המתלה האחורי. המצמדים המשיקים מאפשרים למרכב תנועה מסוימת, בעלת חשיבות ככל שמרחק הסרנים ואורך הארגז גדולים יותר. הגמישות מונעת את היסדקותן של קורות המרכב הקופסתי הסגור, וכן את ההיסדקות של שלדת המשאית. בפועל, רבים ממתקיני המרכבים עדיין נוהגים בטעות להתקין מחברים קשיחים לכל אורכו של המרכב. הקשיחות היתרה הזאת גורמת ברבות הימים להרס של המרכב, לסדקים גדולים בקורות האורך והרוחב שלו, ואף לסדקים בשלדת המשאית. רצוי שהמצמדים המשיקים יקנו גמישות מסוימת בחלקו הקדמי של המרכב. הגמישות מוקנית באמצעות שילוב של בורג וקפיץ, כרית גומי קשיח, או שילוב של שניהם.

גמישות מרבית במכליות

המצמדים הגמישים נחוצים מאוד בהתקנה של מכלית על גבי המשאית. מרבית היצרנים ממליצים להשתמש במצמדים הבנויים משילוב של כריות גומי וקפיצים, שאמורים לאפשר למרכב המכלית תנועה בכל הכיוונים, כולל תנועה בכיוון האנכי. הגמישות הזאת הכרחית למניעת היסדקות של המכל ולמניעת היסדקות או שבירה של שלדת המשאית.
בנושא המכליות למיניהן אין פשרות. היעדר גמישות יגרום מהר מאוד לבעיות רציניות, הן למרכב והן למשאית. מלבד המבנה הקופסתי הקשיח, יש נוזל (או כל חומר מיטלטל אחר) שמעצים את התנודות, התאוצות (בכל הכיוונים) והוויברציות, וחשוב להפחית את המעבר של כל הגורמים האלו לשלדת המשאית. המצמדים הגמישים הם אלו שאמורים לעשות את העבודה, ולאורך שנים. כיוון שכך, חשוב לייצר אותם משילוב אופטימלי של גומי קשיח ועמיד, קפיצים ותושבות חזקות. כאן אין מקום להתפשר ולחסוך. חיסכון יעלה מהר מאוד ביוקר.
מרבית היצרנים ממליצים להרבות ככל האפשר בהתקנת מצמדים גמישים במכליות. מומלץ מאוד להתייעץ עם מהנדס היבואן ולקבל ממנו הנחיות מדויקות לבונה המרכב.

גמישות חלקית במרכב רכין

הקניית גמישות חשובה בכל המרכבים בעלי מבנה סגור. הכוונה למכלים לסוגיהם, למרכבי איסוף אשפה, למרכב מטאטא כבישים וכדומה. מרבית היצרנים ממליצים להתקין מצמדים קשיחים למחצה (מצמדים משיקים, קונסולות) בחלקה הקדמי של התת-שלדה. המלצה זו נוגעת גם למרכב הרכין, והכוונה היא לאפשר לתת-שלדה גמישות מסוימת בחלקה הקדמי ביחס לשלדת הרכב.

ארגזים רגילים

הקניית גמישות יחסית בין המרכב לשלדה חשובה מאוד בכל סוגי המרכבים, גם בארגזים רגילים המשמשים למגוון של משימות (תובלה כללית, מרכבי הובלת רכב וכדומה). בכל המקרים היצרנים ממליצים לאפשר גמישות מסוימת בחלקו הקדמי של המרכב כדי למנוע היסדקות ושברים. כלל האצבע הוא שככל שהמרכב ארוך יותר, כך הגמישות נחוצה יותר. המקום היחיד שנדרשת בו קשיחות היא בחלקו האחורי של המרכב, שם מותקנים מצמדים המרותכים לתת-שלדה ומחוברים באמצעות ברגים לשלדת הרכב. כמו כן המצמדים הקשיחים האלו חשובים ביותר בכל אותן נקודות שמבוצעת בהן עבודה פעילה של המרכב (כגון מנוף, מערבל בטון, ציר הרכינה ומשאבת בטון).
בוני המרכבים, וכן הלקוחות, חייבים להיוועץ במהנדסים הטכניים שמעמידים לרשותם יבואני המשאיות. לרשות האחרונים עומדים ספרות ענפה והנחיות מדויקות של יצרן המשאית, ובכללם המלצות לריתום נכון.
אין הגיון רב לרכוש משאית ומרכב שעולים מאות אלפי שקלים, ולאחר מכן ליצור נזק (שלרוב מתגלה לאחר מספר שנים) עקב ריתום לא נכון. כפי שצוין לעיל, הריתום הקלוקל משפיע (לרוב באופן סמוי) על בטיחות הנסיעה במשאית.
בעבר היה נהוג להניח עץ קשיח מתחת לתת-שלדה. העץ שימש חוצץ בין השלדה לתת-שלדה. העצים אינם תחליף לגמישות כמובן. הם משנים את ממדיהם במרוצת השנים, תכונותיהם הפיזיות נעשות ירודות, ולרוב התת-שלדה "נותרת באוויר" לאחר מספר שנות עבודה מאומצות, כשכל עומס המשקל מוטל על מצמדי החיבור. מכאן ועד לסדקים או שברים בשלדה המרחק קצר.

תיקונים ותביעות

תיקון של המרכב, ולרוב גם של התת-שלדה של המרכב, לרוב פשוטים יחסית. בדרך כלל אפשר לתקנם באמצעות פעולות ריתוך וחיזוקים מקומיים. מנגד, במרכבים מסוימים, כגון מכליות, התיקון עשוי להיות מורכב ויקר. הדבר תלוי כמובן במיקום הסדק, בגודלו, בסוג החומר המובל במכל ובסוג התיקון שנדרש במכל.
הצרה היא שהתלונות על סדקים בשלדה מגיעות לאחר מספר שנות עבודה, ועימה התביעות נגד בוני המרכבים. אלו כבר שכחו מזמן את העבודה שביצעו במשאית, ולא תמיד לוקחים אחריות על הסדק שנוצר. התיקון יקר מאוד, המשאית מושבתת זמן רב, ערכה לאחר התיקון יורד, ובעל המשאית סופג נזק כספי עצום. כאשר בונה המרכבים מתכחש לאחריותו, צפויה התדיינות ארוכה ומתישה בין כותלי בית המשפט.
המכנה המשותף למרבית הסדקים הוא המיקום - ליד קצהו הקדמי של הארגז. זאת נקודה בעייתית לתיקון מכיוון שהיא קרובה לרוב למתלה הקדמי ולמערכת העברת הכוח של המשאית. התיקון של נקודה זו אינו דבר של מה בכך. לא מספיק טיפול קוסמטי של העלמת הסדק. נדרש תיקון מקיף שכולל מספר רכיבים. בראש ובראשונה יש לתקן את שיטת החיבור של המרכב לשלדת הרכב, בהתאם להנחיות היצרן לבוני מרכבים. אם הריתום השגוי לא יתוקן, הסדק יופיע שוב. הכול שאלה של זמן. לאחר שינוי של שיטת החיבור ובחינה קפדנית של התת-שלדה של המרכב, צריך לתקן את שלדת המשאית. גם כאן חלה החובה להתייעץ עם מהנדס היבואן באשר לשיטת העבודה, וזאת כשהיא נוגעת לרכיבים של בלמי אוויר, חשמל, קווי תקשורת ועוד הסמוכים לאזור התיקון. במרבית המקרים יידרש גם חיזוק לשלדה, מאחר ששלדה שתוקנה חלשה בהרבה מהשלדה המקורית בטרם נוצר הסדק ובוצע התיקון.