יישום מודל אירופה לשטר מטען דיגיטלי

מועצת המובילים פנתה לאחרונה למשרד התחבורה בעקבות טיוטת תיקון לתקנות שירותי הובלה, המבקשות לעגן את החובה להחזיק שטר מטען במערכת דיגיטלית. בפנייה הובהר כי אין כוונה להתייחס לנוסח התקנה עצמו אלא לשאלת המדיניות ולדרך הנכונה ליישום המהלך.

מבדיקה של המועצה מול מדינות במערב אירופה עלה, כי הגישה האירופית מבוססת על פתרונות טכנולוגיים פרטיים הפועלים בפיקוח ובאישור רגולטורי, ולא על מערכת שמנוהלת ישירות על ידי משרד התחבורה.

כך זה עובד באירופה:

• בתי תוכנה פרטיים מספקים פלטפורמות לניהול e-CMR (כגון TransFollow, Fieldeas, InnoTrans).
• המדינה מקנה תוקף משפטי למסמכים הדיגיטליים, אך אינה מנהלת את המערכת בעצמה.
• פיקוח ובקרה מתבצעים באמצעות חיבור בין הפלטפורמות לבין רשויות המכס או גורמי פיקוח אחרים.

שטר המטען שמנפיקות החברות בישראל כולל מידע עסקי ותפעולי רגיש שאינו רלוונטי לרשויות. לפיכך, הובהר בפנייה, יש לקבוע פרמטרים אחידים ולתקף אך ורק אותם מול מאגרי המדינה דרך בתי התוכנה המורשים.

למודל האירופי יתרונות של יעילות, שקיפות, עדכונים בזמן אמת וחתימה דיגיטלית מאובטחת, כל זאת בלי להעמיס על החברות מערכת ממשלתית מסורבלת.

מועצת המובילים הציעה למשרד התחבורה לקבוע מועד שבו ייכנס לתוקף החיוב להשתמש בשטר מטען דיגיטלי לכל בעלי רישיון מוביל, באמצעות התקשרות עם בית תוכנה מורשה על ידי רשויות המס. המועצה גם קראה למשרד התחבורה לקיים דיון מטה משותף לנציגים של המשרד, מועצת המובילים ובתי התוכנה כדי לגבש מתווה מוסכם ופשוט ליישום.

המחסור בנהגים מסכן את הכלכלה

בהמשך לדיון שהתקיים ב־14 ביולי 2025 בוועדה המיוחדת לעובדים זרים בכנסת, יו"ר הוועדה, ח"כ אתי עטייה, זימנה לפגישה את יו"ר מועצת המובילים, גבי בן הרוש, ואת מנכ"ל המועצה, דוד כוכבא, לצורך דיון ייעודי בסוגיית יבוא נהגים מקצועיים לענף ההובלה. המפגש נועד להבין לעומק את צרכי הענף ואת הבעיות שנוצרו בעקבות המחסור החריף בכוח אדם.

במועצת המובילים הציגו לוועדה תמונת מצב חמורה: קיים מחסור חסר תקדים בנהגי רכב כבד, היוצר צוואר בקבוק בכל שרשרת האספקה במשק. לדברי בן הרוש וכוכבא, כאשר יבוא ויצוא, וכן הענפים תעשייה, בנייה ותשתיות נמצאים בצמיחה מואצת, ענף ההובלה מתקשה לעמוד בקצב, והמחסור בנהגים מביא לעיכובים בהובלת חומרי הגלם והציוד, לייקור עלויות הייצור ולפגיעה בפרויקטים לאומיים.

במועצה מזהירים כי ישראל משקיעה כיום בגיוס עשרות אלפי עובדים לבנייה ולתעשייה, אך ללא נהגים שיבטיחו את הובלת החומרים - כל שרשרת הייצור עלולה להיחסם.

נתונים שהוצגו בדיון מלמדים שהיקף הלוגיסטיקה בישראל גדל ב־24% בערך בשש השנים האחרונות, משווי של 69 מיליארד דולר בשנת 2018 ל־86 מיליארד דולר ב־2024, אולם היכולת לספק שירותי הובלה לא הדביקה את הקצב. על פי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הנזק הכלכלי הישיר ממחסור בנהגים נאמד בעשרה מיליון שקלים ליום, בעיקר בשל עיכובים בנמלים ובשרשרת האספקה.

במועצה הדגישו, כי הצורך בנהגים רק ילך ויגבר עם תחילת פרויקט המטרו בשנת 2026 - מהגדולים בתולדות המדינה - שיצריך הפעלה יומית של אלפי משאיות לצרכים של פינוי עפר, אספקת בטון וציוד.

בעניין תנאי ההעסקה של עובדים זרים, מועצת המובילים הבהירה כי נהגים זרים יזכו לאותם תנאי עבודה ושכר כמו נהגים ישראלים, בהתאם לחוקי המגן והסכמים קיבוציים. תינתן עדיפות ברורה לישראלים. העובדים הזרים ישמשו כהשלמה בלבד למחסור, ולא יבואו על חשבון העסקת נהגים מקומיים.

עוד ציינו במועצה, כי כבר קיימת תשתית מוכחת: בשנת 2016 יובאו עשרות נהגים ממדינות חבר העמים שעברו בהצלחה הכשרה והמרת רישיון, וב־2023 אף קודמה הצעת החלטה להבאת 3,500 נהגים נוספים - יוזמות שמוכיחות שהפתרון אפשרי ויישומי.

יו"ר הוועדה ח"כ עטייה הודיעה כי ב־28 באוקטובר 2025 יתקיים דיון בהשתתפות משרד התחבורה ומועצת המובילים. לדבריה: "זה תחום קריטי לכלכלה ולביטחון הלאומי. המחסור בנהגים החריף בעקבות המלחמה ומחייב פתרונות מהירים ואחראיים. בכוונתי לפעול לקידום מכסה ייחודית שתיתן מענה לצרכים הדחופים של המשק ותבטיח את המשך הנעת גלגלי הכלכלה הישראלית."