מותגים גדולים נכשלים עם אופניים חשמליים
הנה לכם שאלת שעשועון: מה משותף לחברות הרכב ג'יפ, מרצדס, טסלה, פיג'ו, פורשה ואודי (הרשימה עוד ארוכה)? מלבד היותן חברות ומותגים בולטים ומוצלחים בענף המכוניות וטכנולוגיות הרכב כמובן. התשובה היא שכל החברות האלו השיקו אופניים חשמליים ונכשלו בקידומם או במכירתם.
אותו הדבר אפשר להגיד גם על מותגי אופנועים רבים, אבל לא נתעסק פה בזריקת שמות אקראית - זאת לא הכוונה. אחרי הכול, מדובר בתאגידים טכניים בקנה מידה עולמי, שמחזיקים צוותים ומחלקות טכניות שלמות ובעלי תקציבים שעולים בהרבה על המחזורים הכלכליים השנתיים של רוב החברות ומותגי האופניים. אלא שלמרות כל המאמצים של החברות הגדולות והמפורסמות, אחוז ההצלחה שלהן בתחום האופניים החשמליים עדיין שואף לאפס. למה זה קורה? לכך יש כמה סיבות.
הסיבה הראשונה היא הייחודיות של ענף האופניים כתחום טכנולוגי עצמאי למדי ומבודד. שיטות העבודה של מותגי אופניים, הרציונל מאחורי ייצור של דגמים מסוימים ופרקטיקה עסקית כללית, אינם מתכתבים עם הדרכים שבהן מותגי רכב גדולים מנהלים עסקים, ובמילים פשוטות - מרוויחים כסף. יצרני רכבים, אפילו הגדולים והמוצלחים שבהם, פשוט לא מצליחים לתפוס איך תעשיית האופניים עובדת.
אפשר לתאר את אחד המכשולים העיקריים בהצלחת מותגי רכב בתחום כהתנגשות תרבויות. לקוחות של מותגי רכב בולטים, בעיקר מותגי רכב ספורטיביים, אינם מעוניינים באופניים חשמליים. בד בבד, אם כבר מדברים על אביזרים וכלים נלווים למכוניות יוקרה, גם הספקים והמשווקים שלהן יעדיפו למכור למיליונר שבא בשביל לקנות פורשה (Porsche) חדש, סירה ממותגת ב-30 אלף דולר, במקום אופניים חשמליים של אותו מותג בחמשת אלפים דולר. מי שכבר קונה רכב של פורשה או מרצדס, כנראה לא ממש צריך גם אופניים של המותג.
כמו כן ענף אופני היוקרה כבר עמוס במותגי "בית" שהתמקדו בייצור ופיתוח של אופניים מאז ומעולם. לקוחות שרוצים לקנות אופניים יקרים, יילכו על מותג מוכר מהתחום כגון סקוט (Scott) או פון (Pon). במציאות כזאת, לאותם מותגים כגון פורשה או מרצדס אין מקום בתעשייה.
אופני מרצדס