פרארי ממציאה מחדש את ההילוכים
בעולם שמתקדם לרכבים חשמליים שקטים, ליניאריים וללא הילוכים, פרארי (Ferrari) רוצה להחזיר לנהיגה את הרגש, הקצב והאינטראקציה האנושית. עם הדגם החשמלי הראשון שלה, פרארי אלטריקה (Elettrica), החברה מאמצת גישה חדשה שמדמה תחושה של העברת הילוכים בלי להשתמש בתיבת הילוכים אמיתית, אך גם בלי להסתפק באשליה.
ההשראה, לפחות באופן חלקי, מגיעה מההצלחה של יונדאי יוניק 5 (Hyundai Ioniq 5 N) עם מערכת המדמה העברת הילוכים וצלילי מנוע של גיר דו־מצמדי. המערכת התקבלה בהפתעה - אך גם בהתלהבות - בזכות היכולת להפוך נהיגה ברכב חשמלי לחוויה חושית אמיתית. עם זאת פרארי מתכננת לעשות זאת אחרת, ובעומק טכנולוגי ורגשי רב יותר.
לדברי ג'אנמריה פולגנצי (Gianmaria Fulgenzi), ראש הפיתוח של פרארי, הרעיון נולד מתוך הרגלים טבעיים של נהגים מנוסים: "כשאנחנו מתקרבים לפנייה, אנחנו רוצים לגעת במשהו, להרגיש שליטה. זה לא רק שריד מעולם מנועי הבעירה, זו דרך לתקשר עם הרכב."
לכן באלטריקה תפעול הידיות מאחורי ההגה לא ישמש להחלפת הילוכים אמיתיים אלא לשליטה ברמות כוח נפרדות. פרארי מתכננת חמישה מצבי כוח עוקבים, שכל אחד מהם משחרר חלק אחר מהמומנט ומההספק הכולל של הרכב. הנהג יוכל "להעלות הילוך" כדי לקבל יותר כוח, או "להוריד הילוך" לפני פנייה כדי לדמות בלימת מנוע - תחושה טבעית שתתחבר ישירות לתאוצת הגוף ולצליל המנוע החשמלי.
חוויה חושית אמיתית
כדי להשלים את החוויה, פרארי תוסיף לרכב מערכת צליל ייחודית. בניגוד לחברות שמפיקות סאונד מלאכותי לחלוטין, פרארי בחרה להגביר את התנודות האמיתיות של המנוע החשמלי באמצעות חיישן תאוצה המותקן מתחת לאינוורטר האחורי. המערכת תקלוט את המיקרו־רטיטות של המנוע כשהוא מאיץ עד 25,000 סל"ד, תעבד אותן דרך אלגוריתם ייעודי ותשדר אותן לתא הנוסעים. כך יישמעו ויורגשו הצלילים האותנטיים של המנוע: מוגברים אך לא מזויפים.
לדברי החברה, הרעיון הוא לא לשחזר את חוויית מנוע הבעירה אלא ליצור חוויה חדשה לגמרי, שבה הצליל, התחושה והתגובה הפיזית של הנהג משתלבים במערכת חיה אחת. "כשאתה רוצה ליהנות מנהיגה, אתה צריך משהו שמחבר אותך למכונית", אומר פולגנצי. "בכביש מהיר זה לא חשוב, אבל כשאתה נוהג באמת, אתה צריך תקשורת."
בעבור פרארי, האתגר כפול: לשמר את הזהות הרגשית של המותג בעידן שבו נהיגה נעשית שקטה ואלקטרונית. החברה מבינה שהצלילים, הרטט וההילוכים אינם סתם סממני נוסטלגיה. הם כלי נהיגה פסיכו־פיזיים שמאפשרים לנהג להבין אינטואיטיבית את מהירותו ולהיכנס ל"זרימה" מושלמת.
פרארי, כדרכה, לא מסתפקת בהעתקה. במקום לשחזר מנוע בעירה, היא מפתחת שפה חדשה של נהיגה חשמלית, הנשענת על חלוקת כוח חכמה, אינטראקציה אנושית וצליל אותנטי, הכול כדי לייצר אותה דרמה מוטורית שחובבי נהיגה מחפשים.






