היתרי יבוא מקביל הוצאו במרמה

כתב אישום הוגש נגד קבוצת עמק איילון ס.כ. מרמלה ונגד אחד מבעליה, משה זהר כהן מניר צבי, באשמה שקיבלו במרמה ממשרד התחבורה, באמצעות מסמכים מזויפים, היתרי יבוא מקביל ורישיונות ליבוא של דגמי כלי רכב מסוימים, וכן השתמטו ממיסי יבוא על ידי הצגת ערך עסקה כוזב. נוסף על כך הבריחו כלי רכב לישראל בניגוד להוראות צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יבוא רכב ומתן שירותים לרכב).

בכתב האישום שהגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה מצוין, כי הנאשם משה זהר כהן החזיק ב-34% ממניות החברה ושימש כמנכ"ל החברה ודירקטור בה, וכי כל אחד משני אחיו, יאיר ודוד כהן, החזיק ב-33% ממניות החברה.

עוד מצוין בכתב האישום, כי בשנת 2010 תוקן צו הפיקוח באופן שהתאפשר לראשונה למי שיעמוד בתנאים שנקבעו בו לייבא ביבוא מקביל כלי רכב באופן מסחרי. תכלית הצו היא להסדיר את היבוא והשיווק של כלי הרכב, תוך הבטחת הזכויות הצרכניות והבטיחותיות של המשתמש ברכב.

לטענת התביעה, כדי לקבל היתר ליבוא מקביל של כלי רכב, הגישו הנאשמים למשרד התחבורה בקשה לקבלת היתר יבואן מקביל. במסגרת בקשה זו הגישו הנאשמים הסכם חתום עם סוכנות רכב אמריקנית בשם בלו ספרינגס ממדינת מיזורי בארה"ב, שלפיו הסוכנות תשמש סוכן מורשה בהתאם לנדרש בצו היבוא. על בסיס ההסכם האמור קיבלו הנאשמים ממשרד התחבורה היתר ליבוא מקביל של כלי רכב מתוצרת חברת פורד.

לאחר מכן רכשו הנאשמים 49 כלי רכב מבלו ספרינגס, וכדי להקטין את תשלום מיסי היבוא על 45 מכלי הרכב האלו, הם ביקשו ממנהל המכירות בחברת בלו ספרינגס להפיק חשבונות מכר כוזבים.

במסגרת הליך היבוא של כלי הרכב הציגו הנאשמים שמונה חשבונות מכר הנחזים להיות מחברת בלו ספרינגס, וכן תעודות מקור כוזבות לכל הפחות ל-38 כלי רכב שאותם רכשו מסוחרי רכב אחרים שאינם סוכנים מורשים. זאת כדי להציגם כאילו נרכשו מהסוכן המורשה בלו ספרינגס. חשבונות מכר אלו היו כוזבים מכיוון שהציגו מצג כאילו נרכשו כלי הרכב מבלו ספרינגס והציגו ערך עסקה נמוך מערך העסקה האמיתי.

בכתב האישום נאמר, כי באמצעות חשבונות המכר הכוזבים ותעודות המקור הכוזבות, הניחו הנאשמים את דעת הרשויות כאילו נרכשו כלי הרכב מן הסוכן המורשה, ופעלו כדי להתחמק מתשלום מיסי יבוא. כך ייבאו הנאשמים את 38 כלי הרכב לישראל באמצעות שילוח ימי. בניגוד להיתר וכדי להתחמק מתשלום מיסי יבוא, נרשם בהוראת הנאשמים בחשבונות המכר ערך עסקה נמוך מהערך האמיתי המלא.

עלות הרכישה של 38 כלי הרכב שנרכשו שלא מהסוכן המורשה הייתה נמוכה ב-270,000 ש"ח בערך מעלות הרכישה האמיתית, ואילו עלות הרכישה של 45 כלי הרכב הייתה נמוכה ב-2.2 מיליון ש"ח מעלות הרכישה האמיתית. לטענת התביעה, סך עלות הרכישה של כלי הרכב שעליה הצהירו הנאשמים לרשויות המכס בהצהרות היבוא הכוזבות הייתה נמוכה ב-2.5 מיליון ש"ח מסך עלות הרכישה האמיתית של כלי הרכב.

בסעיף האישום השני שבכתב האישום נטען, כי הנאשמים הגישו למשרד התחבורה הסכם מזויף המשקף התקשרות חוזית עם סוכן מורשה - תאגיד אמריקני למכירת כלי רכב בארה"ב בשם ווסטבורי, ונוסף על כך מסמכים מזויפים המשקפים כביכול התקשרות עסקית ומסמכי תקינה מזויפים. על בסיס מסמכים אלה קיבלו במרמה ממשרד התחבורה היתר יבוא מקביל מורשה לכלי רכב מסוג דודג' קרלייזלר וג'יפ.

גם במקרה הנדון היו חשבונות המכר מזויפים: העלות של עסקאות רכישת הרכבים מכמה ספקים בארה"ב היו נמוכים מהעלות האמיתית של העסקאות.

לטענת התביעה, כדי לשחרר מרשות המכס 64 כלי רכב ממותג JEEP שהובילו הנאשמים בשילוח ימי לישראל, הם הגישו הצהרות יבוא כוזבות בצירוף חשבונות מכר מזויפים, ובמסגרתם הצהירו לרשויות המכס, כי עלויות הרכישה הכוללות של כלי הרכב היו נמוכות ב-1.14 מיליון ש"ח לכל הפחות מסך עלויות הרכישה האמיתיות של כלי הרכב. אל הצהרות כוזבות אלו צורפו היתרי היבוא אשר התקבלו במרמה ממשרד התחבורה, חשבונות המכר המזויפים והכוזבים ותעודות מקור כוזבות.

לדברי התביעה, בהתנהלותם המתוארת בכתב האישום הבריחו הנאשמים לישראל 64 כלי רכב ממותג ג'יפ ו-83 כלי רכב מתוצרת חברת פורד, תוך ביצוע עברות של קבלת דבר במרמה, שימוש במסמכים מזויפים, השתמטות מתשלום מכס שיש לשלמו ומסירת ידיעות כוזבות והתחמקות מתשלום מס.