אושרו קרקעות לפרויקט האנרגיה במישור רותם

שותפות רותם אנרגיה מחצבים (רא"מ) דיווחה, כי חסם שעיכב אותה כ-5 שנים הוסר: המגרש שמיועד למיתקן והקרקע של שטח התגלית לפרויקט, שמקודם על ידה באזור תעשייה מישור רותם, אושרו ב-20.3.2024 במליאת מועצת מקרקעי ישראל (ממ"י). המגרש מיועד למיתקן ההפקה בהיקף של 300 דונם, לצד השטח של תעודת התגלית (כשלושה קמ"ר). משמעות ההחלטה היא שכעת רמ"י והמועצה שמעליה (ממ"י) מכירות בפרויקט. זו התפתחות ממשית שהמדינה נותנת רוח גבית ממשית לפרויקט.

כבר בדצמבר 2018, לאחר קבלת תעודת התגלית ממשרד האנרגיה, הגישה רא"מ לרמ"י בקשה רשמית לקבל את הזכות בקשר לקרקעות האמורות, אולם היו מספר חסמים בירוקרטיים. כעת, לאחר שהוסרו כל החסמים, הקרקעות אושרו במליאת המועצה. השותפות תחתום בקרוב על המסמכים שקשורים לקרקע והנחוצים להגשת מסמכי התוכנית למינהל התכנון לצורך קידומה - תסקיר השפעה על הסביבה (שעליו עמלה יותר משנתיים), תב"ע ונספחים.

בקידום הפרויקט תמכו כמה משרדי ממשלה, בהם משרד האנרגיה, משרד האוצר, משרד החקלאות ומשרד הבינוי והשיכון. עם השלמת הפרויקט ההכנסה השנתית הצפויה תהיה כ-150 מיליון דולר.

הפרויקט שמקדמת רא"מ הוא מיתקן חדשני להשבת אנרגיה, אשר ישמש ב-200 אלף טונות של פסולת פלסטיק בשנה. הוא צפוי להציב את ישראל בשורה הראשונה בעולם בכל הקשור לטיפול הולם בפסולת פלסטיק שאינה ניתנת למיחזור רגיל. עד כה מצבה של ישראל בתחום אינו מזהיר: 80% מהפסולת עדיין מוטמנים, ולפיכך ישראל במקום האחרון ב-OECD שבו הממוצע הוא 40%. יתרה מזו, כיום ישראל מייצרת מיליון טונות פסולת פלסטיק בשנה וממחזרת כ-7% בלבד - רא"מ מתחייבת להעלות את הנתון הזה ל-30%.

הפרויקט אמור לטפל מדי שנה ב-200 אלף טונות של פסולת פלסטיק שאינה ניתנת למיחזור ומיועדת להטמנה או שריפה + 1.3 מיליון טונות של סלעי פצלי שמן ולהפוך אותם למיליון טונות מלט לשימוש בענף הבנייה הישראלי, ל-1.6 מיליון חביות נפט לבתי הזיקוק (3% מהצריכה השנתית של מדינת ישראל) ל-50 מגה ואט חשמל שייוצר מחום שיורי (כמות זו עשויה לספק חשמל לאלפי בתי אב בדרום) ול-25 אלף טונות של חומצה גופרתית נקייה (למכירה בארץ ובחו"ל).

באשר להפקת אנרגיה מסלעי פצלי השמן, בניגוד לארה"ב, בישראל פצלי השמן הם סלעים שנמצאים על פני הקרקע, וכרייתם זהה לכרייה במחצבה רגילה. לרא"מ יש הסכם עם חברת הבטון והמלט רדימיקס לשימוש באפר של פצלי השמן כתחליף חלקי למלט. כיום ישראל צורכת שמונה מיליון טונות מלט בשנה, ארבעה מתוכם מייצור מקומי והשאר מיובאים מטורקיה.

איזי אליאס, סמנכ"ל כספים בשותפות רא"מ: "מדובר בבשורה של ממש לפרויקט ולמדינת ישראל שנתנה לו רוח גבית ואשר התקרבה צעד נוסף ובעל משמעות ביישום פתרון לטיפול במשבר הפלסטיק הלאומי שבו היא שרויה. אנו סבורים כי במציאות הגיאו-פוליטית הנוכחית, פרויקט מסוג זה, שמרבית תוצריו כיום מיובאים ממדינות זרות, מסייע בקידום העצמאות האנרגטית של ישראל ולכן זוכה לתמיכת משרדי ממשלה. ראוי כי הוא יקודם במהרה."

יתרונות נוספים של הפרויקט למדינה ותושביה:

• יעילות אנרגטית: היעילות האנרגטית של הפרויקט תהיה כ-83% לעומת תחנת כוח המופעלת בגז שיעילותה האנרגטית היא כ-60%.
• מניעת זיהום סביבתי: חלק גדול מסלעי פצלי השמן שבהם ייעשה שימוש כבר נכרים במסגרת הליך כריית הפוספטים באזור ונשארים בשטח כפסולת כרייה. הדבר מהווה מפגע ויוצר סיכון מתמשך לזיהום סביבתי קשה, שכן היעדר טיפול הולם עלול לגרום להתחממותם של פצלי השמן שנחשפים לאוויר לאורך זמן ולשחרור מזהמים לאוויר. הפרויקט של רא"מ עשוי לסייע במניעת הזיהום על ידי הפיכת אותם פצלי שמן לאנרגיה (חשמל ודלק לתעשייה).
• עם רא"מ הארנונה של תושבי הערים שווה יותר: הפרויקט ייתר את הצורך בעלות האדירה שמשלמות הרשויות המקומיות על הובלה והטמנה של פסולת פלסטיק. העלות מתגלגלת לתושבים על חשבון שירותים אחרים.
• תמיכה בחקלאות הישראלית: משרד החקלאות תומך בפרויקט כי הוא טוב לחקלאים, שכן הוא מאפשר להם לא רק לחסוך את עלות ההובלה וההטמנה של הפסולת החקלאית האדירה אלא אף למכור את הפסולת שלהם לרא"מ ולהרוויח כסף.
• כסף למדינה: המדינה תקבל מהפרויקט מיסים בגובה שלושה מיליארד ₪ למשך 28 שנים.
• תמיכה בתושבי הדרום: הפרויקט צפוי להוסיף 300 משרות חדשות לתושבי הדרום.