אנרגיה גרעינית כאנרגיה נקייה
מקורות אנרגיה גרעינים נהפכו לחלק מרכזי במערך האנרגטי והטכני של העולם כולו מהרגע שהכורים הגרעיניים הראשונים התחילו לייצר אנרגיה אי שם בשנות החמישים של המאה העשרים. שיא הפופולריות של אנרגיה גרעינית היה בשנות השישים, אך גם היום תחנות גרעיניות מספקות חשמל ותשתיות אנרגטיות חשובות.
למרות שהגרעין היה במרכז האסונות הטכנולוגיים הגדולים בעולם, בהם פיצוץ בצ'רנוביל ב-1986 או השלכות של רעידת האדמה בפוקושימה היפנית שהביאה לקריסה של תחנת כוח גרעינית מקומית, היום הוא נתפס כאחד המקורות של אנרגיה נקייה וידידותית לסביבה. היום תחנות כוח גרעיניות מספקות חשמל נקי שמיוצר עם אחוז נמוך של פחמן שנפלט לסביבה.
תחנות כוח גרעיניות עובדות באופן דומה לזה של תחנות פחם או תחנות גז, אך המדע מאחורי ייצור ואספקה של אנרגיה גרעינית הרבה יותר מתקדם ומורכב. בכור האטומי, תגובה פיזית וכימית מתרחשת בעקבות פירוק גרעינים (אטומים). בתהליך זה, חלקיק אטומי משוגר אל האטום בשביל לפרק אותו לשני אטומים קטנים יותר. התגובה גורמת להיווצרות נויטרונים שפוגעים באטומים אחרים וגורמים לפירוק שלהם.
תהליך הפירוק של אטומים ונוירונים הוא תגובת שרשרת שמייצרת כמויות של חום. בשלב הבא, כור גרעיני מעביר את אנרגיית החום למים, והם נעשים אדים דחוסים. האדים עוברים בטורבינות, ואנרגיית החום שלהם נהפכת לאנרגיה קינטית. האנרגיה הקינטית מפעילה גנרטורים חשמליים ועוזרת לייצר חשמל.
אנרגיה גרעינית נחשבת טכנולוגיה נקייה כי היא כמעט ולא מייצרת פחמן דו-חמצני ופליטות גזי חממה אחרים. שיטות ייצור אנרגיה באמצעות גרעין נמנעות מייצור חומרים שמזהמים את הסביבה בתהליך השריפה והצריכה של דלק ממקורות מאובנים.
השאלה הגדולה היא כיצד אפשר לטפל בשפכים ובשאריות דלק מכורים גרעיניים. נכון להיום, עדיין אין שיטה מסודרת ובטוחה להיפטר משאריות ומשפכים גרעיניים ללא נזק או סכנה לסביבה.
ככל הנראה, בעתיד הקרוב יהיה למקורות ולשיטות ייצור של אנרגיה גרעינית תפקיד טכני חשוב מאוד דווקא ממקום ידידותי לסביבה. ארצות הברית ובריטניה שואפות להגיע לאפס פליטות מזהמות עד שנת 2050, וכחלק מהתהליך ישתנו השיטות לייצור ולאספקה של חשמל. אנרגיה גרעינית עשויה להיפך למקור ייצור מרכזי במדינות מפותחות שיש להן כל המשאבים והטכנולוגיות הדרושות.
