אנרגיה מתחדשת במזרח התיכון ובצפון אפריקה
אנרגיה מתחדשת צפויה להיכנס לצמיחה מואצת במזרח התיכון ובצפון אפריקה, כך עולה מדוח חדש של חברת הייעוץ והמחקר DNV. לפי התחזית, כושר הייצור מאנרגיה סולרית ומאנרגיית הרוח באזור צפוי לגדול פי עשרה עד שנת 2040.
המזרח התיכון וצפון אפריקה מזוהים עדיין במידה רבה עם דלקים מאובנים, בעיקר בשל עתודות הנפט הגדולות באזור. עם זאת לפי DNV, תפיסה זו עשויה להשתנות בשנים הקרובות. הדוח מלמד שהאזור נמצא על סף פריחה ממשית בתחום האנרגיות המתחדשות, וכושר הייצור המשתנה מאנרגיות של שמש ורוח צפוי לספק כ־85% מייצור החשמל האזורי עד שנת 2060.
ברייס לה גאלו (Brice le Gallo), סגן נשיא ומנהל אזורי למערכות אנרגיה באסיה ואזור האוקיינוס השקט ב־DNV, מציין כי הירידה החדה בעלויות טכנולוגיות השמש, הרוח והאגירה משנה את סיפור האנרגיה של האזור. לדבריו, התרומה ההיסטורית של מדינות המזרח התיכון למערכת האנרגיה העולמית נשענה על יצוא נפט וגז, ששימשו גם בסיס לצריכה המקומית. עד לפני 2020, מרבית מיתקני השמש והרוח החדשים הוקמו במדינות יבואניות אנרגיה שניסו להפחית את תלותן בדלקים מאובנים.
בשנים האחרונות, כך לפי הדוח, השילוב של ירידת עלויות חדה, משאבי טבע זמינים ויעדי אקלים שאפתניים הביא מדינות יצואניות נפט עשירות להאיץ את פיתוח האנרגיות המתחדשות בתחומן. מדינות אלו משקיעות גם בהרחבת פרויקטים של אנרגיות מתחדשות במדינות שכנות ובאזור המזרח התיכון כולו.
למרות התחזיות השאפתניות, ב־DNV מציינים כי ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת לא יעקוף את ייצור החשמל מגז טבעי לפני 2040. הסיבה היא שקצב הגידול בביקוש לחשמל מהיר אף יותר מקצב הרחבת כושר הייצור המתחדש. הביקוש מונע, בין היתר, מהתרחבות השימוש במיזוג אוויר, הקמת מרכזי נתונים, חדירת כלי רכב חשמליים וייצור מימן ירוק.
דיטלב אנגל (Detlev Engel), מנכ"ל חטיבת מערכות האנרגיה ב־DNV, אומר כי העלייה המהירה באנרגיות מתחדשות לא מחליפה את ההידרוקרבונים בן־לילה, אך משנה מהיסוד את מבנה מערכת החשמל האזורית. לפי הדוח, עד שנת 2060 יהיה חלקו של החשמל כ־35% מסך צריכת האנרגיה באזור לעומת 17% כיום. מתוך ייצור החשמל, כ־45% צפויים להגיע מאנרגיה סולרית וכ־40% מאנרגיית רוח.
באזור תנאים טבעיים אידיאליים לייצור אנרגיה מתחדשת עם יותר מ־300 ימי שמש בשנה ורוחות חזקות באזורים מדבריים. לפי DNV, שנת 2040 תהיה נקודת מפנה שבה קצב הגידול השנתי בייצור חשמל מתחדש יעלה לראשונה על קצב הגידול בביקוש הכולל לחשמל ויאפשר תחילת דחיקה ממשית של דלקים פוסיליים.
הדוח מעריך כי כושר הייצור הסולרי יזנק מ־76 ג'יגה־ואט בשנת 2024 ל־340 ג'יגה־ואט עד 2029, וכי עד סוף העשור תספק האנרגיה הסולרית כמעט חמישית מייצור החשמל באזור. אנרגיית הרוח, אף שהיא מתחילה מבסיס נמוך יותר, צפויה לשלש את היקפה בכל עשור בין 2020 ל־2060. בד בבד קיבולת אגירת האנרגיה צפויה לגדול מ־36 ג'יגה־ואט־שעה כיום ל־9,500 ג'יגה־ואט־שעה עד 2060.
המעבר לא חף מאתגרים. עד אמצע שנות ה־30 של המאה, עיקר הגידול בביקוש לחשמל יגיע ממבנים וממיתקני התפלה, ובהמשך - מכלי רכב חשמליים, מרכזי נתונים מבוססי בינה מלאכותית וייצור מימן ירוק. מיזוג אוויר לבדו צפוי להיות אחראי ל־30% מהגידול בביקוש לחשמל עד 2035 על רקע התחממות האקלים והתרחבות הפעילות הכלכלית באזור.
