מיחזור סוללות עופרת־חומצה
מיחזור הוא פעולה חיונית, אך המציאות מלמדת שלא תמיד הוא משתלם כלכלית. במקרים רבים זול יותר לכרות חומרי גלם חדשים מאשר להשקיע באיסוף, בניקוי ובשימוש חוזר בחומרים קיימים. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא המעבר של תעשיית המשקאות לפלסטיק חד־פעמי, שנעשה זול בהרבה מזכוכית הניתנת לשימוש חוזר.
מבקרי הרכב החשמלי והאנרגיות המתחדשות נוטים להתרכז בנזקים סביבתיים ובניצול עובדים במדינות אפריקניות או בחשש מפסולת של לוחות סולריים וכנפי טורבינות רוח. טענות אלו מתעלמות מהפליטות של כמויות עצומות של מזהמים בתעשיות רבות, החל במיליארדי צמיגים מושלכים, דרך הרים שנכרתו לשם כריית פחם וכלה באפר פחם רעיל הנאגר סמוך לתחנות כוח ומחלחל לאדמה.
חלק מן הטענות נגד טכנולוגיות חדשות נתונות לדיון, אבל אי אפשר להתעלם מהיקף הנזקים הסביבתיים של תעשיות סטנדרטיות. מי שטוען להגנת הסביבה, חייב להפגין עקביות. אי אפשר להתריע מפני טורבינות רוח ובו־בזמן להתעלם מזיהומים אחרים הנפוצים יותר. בשנים האחרונות נרשמה עלייה בשיעורים של הפלות, מומים מולדים, אוטיזם, סרטן, מחלות לב ומחלות נשימה, תופעות שאי אפשר לתלות ברכב חשמלי בלבד, אך קשורות לחשיפה כללית ומצטברת למזהמים סביבתיים.
פופולריות של סוללות עופרת
אחת הדוגמאות הבולטות היא מיחזור מצברי עופרת. כיום קיימים כ־1.6 מיליארד כלי רכב בעולם, וכמעט כולם משתמשים במצבר עופרת למתח נמוך. גם רכבים חשמליים משתמשים במצבר כזה, גם אם חלק מהיצרנים, כגון טסלה, החלו להחליפו במצבר ליתיום יון. אורך החיים של מצבר עופרת משתנה בין שנתיים לחמש שנים, ולאחר מכן הוא מועבר למיחזור. במדינות רבות העבודה מועברת למדינות מתפתחות כגון ניגריה ומקסיקו, שם מפעלים קטנים ממחזרים את העופרת תוך חשיפה גבוהה של העובדים לרעלים ולזיהום סביבתי נרחב.
לפי דיווח של הניו יורק טיימס, תעשיית הרכב ידעה עשרות שנים על הסכנות הכרוכות במיחזור בלתי מבוקר של עופרת, אך עשתה מאמצים לבלום את הרגולציה וניסתה להימנע מיצירת שרשראות אספקה אחראיות.
בשנת 2005 הציע עורך הדין האוסטרלי פיליפ טויין (Philip Twain) יוזמה בשם "עופרת ירוקה" ((Green Lead - סטנדרט לתיעוד מיחזור בטוח ואחראי. למרות שההצעה עלתה לדיון, רוב היצרנים דחו אותה. הסיבה היא שהכרה ב"עופרת ירוקה" הייתה מרמזת שקיימת גם "עופרת לא ירוקה", ובכך הייתה עלולה לפגוע בתדמית של היצרנים.
למרות שיצרנים רבים מגדירים כיום רשימות של מתכות ומינרלים בעייתיים בשרשרת האספקה, עופרת עדיין אינה מופיעה ברשימות האלו. חברת יונדאי מתייחסת ל"מינרלים חשובים לעתיד האנושות", אך אינה כוללת עופרת. GM החילה מעקב על שש מתכות, אך לא על עופרת. רק חלק קטן מהיצרנים, בהם וולוו ומיצובישי, מציינים שעל החומר יש פיקוח. פורד פרסמה בשנת 2024 דו״ח שקיפות אספקה, אך הוא לא מזכיר עופרת כלל.
הפרדוקס ברור: תעשיית הרכב הזדעזעה בעקבות חשיפות הנוגעות לניצול ילדים בקונגו לצורך כריית קובלט, אך לא נרתמה לטפל באופן דומה בבעיות הכרוכות בעופרת, חומר רעיל ומסוכן לא פחות.
צילום: Battery Council International
