מתווה להשגת ביטחון אנרגטי

המשרד להגנת הסביבה גיבש מתווה להתקנת מיתקני אגירת אנרגיה המשולבים במערכות ייצור סולרי מבוזרות במרחב גוש דן, באופן שיבטיח את הביטחון האנרגטי של גוש דן בשגרה ובחירום. זאת תוך מניעת פליטת מזהמים הפוגעים בבריאות הציבור ותוך השגת חיסכון כלכלי מצטבר למשק הנאמד בארבעה מיליארד שקל.

מתווה המשרד להגנת הסביבה נועד לתת מענה מקיף למחסור הצפוי בחשמל בשעות שיא ביקוש במרחב גוש דן משנת 2026 ועד סביבות שנת 2032, שבה מתוכננת חברת החשמל להשלים את הפיתוח של מקטעי רשת החשמל אשר יגדילו את כושר הזרמת החשמל לתוך גוש דן כמענה לגידול בביקושים.

חברת החשמל וחברת ניהול המערכת (חברת נגה) הציעו תוכנית לרכישה והפעלה של טורבינות גז באתר חברת החשמל ברדינג, כדי לייצר חשמל בשעות השיא בגוש דן, שבהן צפוי המחסור בחשמל. אולם לדעת המשרד להגנת הסביבה, מתווה זה לא יוכל לספק מענה לצורכי הביטחון האנרגטי בגוש דן, במיוחד במצבי מלחמה ובמצבי חירום אחרים. ככל שמתווה טורבינות הגז יתקדם, תידרש במסגרת ההליך התכנוני בחינה מקיפה ויסודית של ההשפעות והסיכונים מהזיהום הנפלט מטורבינות הגז ומהרעש מהפעלתן על התושבים הרבים בשכונות הצפופות המתוכננות סמוך לאתר רדינג.

בשל מכלול האתגרים והסיכונים ממתווה טורבינות הגז, ביצע צוות המשרד להגנת הסביבה, בהובלה של ד"ר גיל פרואקטור, ד"ר יצחק קדם וד"ר ג'ניה גוטמן מהמשרד להגנת הסביבה, עם חברת אקוטריידרס ומומחים, עבודת עומק מקיפה לבחינה טכנית-כלכלית של פתרון אלטרנטיבי נקי ויעיל למחסור הצפוי באספקת החשמל בגוש דן.

הפתרון שגובש מבוסס על הקמת מיתקני אגירת אנרגיה עם מיתקני אנרגיה סולרית מבוזרים בדו-שימוש ברחבי גוש דן, אשר מסוגלים לתת מענה של ייצור ואגירה של חשמל ביעילות, לאורך היממה ובמצבים מאתגרים. למתווה זה יתרונות מהותיים בכל פרמטר של ביטחון אנרגטי, עלות כלכלית ופוטנציאל השפעה בריאותית בהשוואה לטורבינות גז. חשיבות הביטחון האנרגטי מתחוורת ביתר שאת בזמני לחימה, המציבים אתגרים וסיכונים מורכבים לביטחון האנרגטי של מדינת ישראל.

המשרד להגנת הסביבה הציג את העבודה לרשות החשמל, למשרד האנרגיה, למשרד האוצר ולחברת ניהול המערכת וחברת החשמל, וקיים דיונים מעמיקים בנושא עם רשות החשמל.

מתווה המשרד כולל התקנת מיתקני אגירת אנרגיה בגוש דן בהספק מצרפי של 312 מגה-ואט ובקיבולת אנרגטית המספיקה ל-4 שעות מלאות. האגירה תשולב עם מיתקני ייצור חשמל סולרי מבוזרים ברחבי גוש דן, בהספק מצרפי של עד 400 מגה-ואט, ונותנת גיבוי על גיבוי להבטחת רציפות תפקודית ללא צורך בדלקים מזהמים ותוך הורדת התלות המסוכנת בתשתיות פגיעות.

כל שעות שיאי הביקוש בגוש דן יקבלו מענה ממיתקני האגירה וממיתקני האנרגיה הסולרית, אך בפועל ייצרו הרבה יותר חשמל אשר יחליף גם חלק מייצור החשמל שיידרש בתחנות כוח מחוץ לגוש דן.

החיסכון המשקי שיתקבל למשק מיישום פתרון האגירה לעומת תוכנית המבוססת על תחנות כוח גזיות, נאמד ב-1.3 מיליארד שקל בעלויות ישירות (הון ודלק), ונוסף לכך חיסכון של 2.7 מיליארד במניעת עלויות של זיהום אוויר וגזי חממה, כלומר ארבעה מיליארד שקל סה"כ.

במסגרת העבודה המשרד בחן את החסמים והעלויות ליישום מהיר של מיתקני אגירת אנרגיה וייצור חשמל סולרי מבוזר בראי היזמים לפי גדלים שונים של מערכות ייצור ולפי תעריפי החשמל הקיימים. על בסיס הניתוח גיבש המשרד צעדי יישום כדי להביא לתמרוץ המימוש של הספקי האגירה המבוזרים הנדרשים.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "קידום אנרגיות מתחדשות, ובפרט על שטחים מבונים ובדו-שימוש, הוא אינטרס לאומי של ישראל. אין היגיון בהשקעה עצומה בתחנות כוח גזיות מזהמות כדי לספק חשמל לשעות שיא הביקוש בגוש דן, כאשר במקום זה אפשר להשתמש באגירת אנרגיה ובאנרגיות מתחדשות. אני קוראת למנהלי משק האנרגיה לאמץ את המתווה שגיבש המשרד להגנת הסביבה, ובכך להביא לחיסכון משקי עצום ולהגברת הביטחון האנרגטי."

ד"ר גיל פרואקטור, מנהל אגף בכיר שינויי אקלים במשרד להגנת הסביבה: "יש לנו הזדמנות חסרת תקדים לרתום את הבשלות והזמינות של טכנולוגיות האגירה וייצור אנרגיה מתחדשת למתן פתרון מקיף ויעיל לאתגרי הביטחון האנרגטי המורכבים של גוש דן, תוך מניעת זיהום אוויר מסוכן ומיותר סמוך לעשרות אלפי תושבים, ולהשיג חיסכון משקי של מיליארדי שקלים בהוצאות על רכישה והפעלה של יחידות ייצור גזיות מזהמות ולא יעילות."