קראפטבלוק חוסכת 22 אלף טונות CO₂

קראפטבלוק (Kraftblock), סטרטאפ גרמני לאגירת חום תעשייתי, מדווח על שנה כמעט של תפעול מוצלח של מערכת אגירת אנרגיה תרמית בשיתוף טאטה סטיל (Tata Steel), ענקית הפלדה ההודית. המערכת מותקנת במפעל סינטר מספר 3 (Sinter Plant #3) בג'משדפור שבהודו, וחוסכת כ־22,000 טונות CO₂ בשנה.

הטכנולוגיה מבוססת על "סוללת חום" מודולרית האוגרת חום בטמפרטורות שבין 50 ל־1,300 מעלות צלזיוס. אפשר לאחסן את האנרגיה עד שבועיים במכלים ייעודיים. היתרון המרכזי של אגירה בטמפרטורות גבוהות הוא עלויות השקעה ותפעול נמוכות יחסית לשיטות אגירת אנרגיה אחרות, באופן שמאפשר כדאיות גם בתעשיות כבדות.

המערכת מספקת קיטור, אוויר חם, שמן תרמי ומים חמים לפי הצורך. מעבר לחיסכון של 22,000 טונות CO₂ בשנה, היא תורמת לשיפור הפרודוקטיביות של הקו ולהפחתת צריכת הדלק. אלו תוצאות בולטות במיוחד בתעשיית הפלדה, שנחשבת לאחת התעשיות הקשות ביותר לדה־קרבוניזציה.

פרויקט נוסף בהיקף 150MWh נמצא בפיתוח לפפסיקו (PepsiCo) בהולנד, כדי להחליף דוד גז בהספק 25MW. הפרויקט ממחיש שהטכנולוגיה מתאימה גם לתעשיות מזון ומשקאות - שוק רחב בעל פוטנציאל ניכר, מעבר לתעשיות כבדות כגון פלדה.

תעשיות עתירות אנרגיה - פלדה, זכוכית, כימיקלים ומזון - מתקשות להפחית את פליטותיהן משום שתהליכי הייצור שלהן מצריכים חום בטמפרטורות גבוהות שקשה לספק מחשמל ישיר ביעילות. אגירת חום מאפשרת הן לנצל חשמל מתחדש בשעות שבהן הוא זול והן לשמור את האנרגיה לשעות שיא של הייצור.

קראפטבלוק גייסה עד כה 28.4 מיליון דולר ומרחיבה פעילות לשווקים נוספים. ליצרנים ישראלים העוסקים בתהליכים אנרגטיים, הפתרון רלוונטי במיוחד לנוכח יעדי ניטרליות פחמנית ולחצי עלות אנרגיה גוברים. פתרונות אגירת חום מאפשרים שדרוג מהיר יחסית של מפעלים קיימים בלי לשנות את הציוד הנחוץ לייצור.

לפרטים נוספים

אילוסטרציה