דוח הניטור הלאומי של הים התיכון לשנת 2022
המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה והתשתיות והמכון לחקר ימים ואגמים מפרסמים את דוח הניטור הלאומי בים התיכון לשנת 2022 המהווה מעקב רב שנתי על מגוון נתונים פיסיים, כימיים וביולוגים הנדרשים להבנת "המצב הבריאותי" של הים. ממצאי הניטור מצביעים על אופי השפעת הפעולות ברמה המקומית וברמה העולמית, וחושפים אירועים חריגים ומגמות בעלות השפעה ארוכת טווח שאיתן ישראל מתמודדת. לצד זאת, ניכרת השפעה לטובה של פעולות המשרד להגנת הסביבה בשני העשורים האחרונים לצמצום זיהום הים ממקורות תעשייתיים יבשתיים, דבר אשר בא לידי ביטוי במגמות הירידה המתמשכות בריכוזי מזהמים במי הים ובקרקעית.
תוכנית הניטור הלאומית המורחבת של ישראל פועלת מאז 2019 במימון משותף של הקרן למניעת זיהום ים במשרד להגנת הסביבה ושל משרד האנרגיה והתשתיות, ומבוצעת על-ידי החברה לחקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל), בהתאם למחויבותה של מדינת ישראל לאמנת ברצלונה. התוכנית מאחדת את תוכנית הניטור של מימי חופין של משרד להגנת הסביבה מאז שנת 1978, וניטור ים עמוק של משרד האנרגיה והתשתיות מאז 2012. מדי שנה מפרסמים הגופים את דוח הניטור שבו מוצג מידע על השפעות שינויי אקלים, זיהום ים והמגוון הביולוגי בים.
ממצאי הניטור מראים כי למרות שהים התיכון הוא גוף מים גדול המשותף למספר רב של מדינות, עיקר ההשפעה על המערכת בשטח הימי של ישראל נובע מפעילות שמקורה בישראל. כלומר, להפחתת הלחץ האנושי ברמה המקומית יש פוטנציאל גדול מאוד לשפר משמעותית את מצב המערכת הימית כך שתצלח את אתגרי שינוי האקלים שבפתח.
צילום: שי זילברמן, חקר ימים ואגמים
בין הממצאים העיקריים:
- המשך מגמת התחממות השכבה העליונה של מי הים התיכון בכ-0.13 מעלות צלזיוס לשנה, כתוצאה מההתחממות הגלובלית. קצב זה מהיר משמעותית מהקצב בתחזית ארגון האקלים העולמי (0.055 מעלות לשנה) בשל היות הים התיכון גוף מים קטן בהשוואה לאוקיאנוסים.
- עליית מפלס הים: בין השנים 1992 ל-2022 נמדדה עליית מפלס של כ-13.8 ס"מ, בקצב ממוצע של כ-4.6 מ"מ בשנה. קצב זה מהיר מהקצב העולמי שפורסם על ידי ה-IPPC, העומד על 3.69 מ"מ בשנה. עליית המפלס העולמית נגרמת בשל התחממות מי הים והמסת הקרחונים, מה שמשפיע גם על הים התיכון.
- חומציות הים: נמשכת מגמת החמצת מי הים בקצב איטי, של 0.003- יחידות PH בשנה. החמצה זו מתרחשת בשל עליית חלקו של הפחמן הדו חמצני באוויר, החודר למערכת הימית. החמצת הים משפיעה על שלל תהליכים ביולוגיים בים, ובמיוחד על בניית שלד סידני של יצורים ימיים דוגמת אלמוגים וצדפות.
- ריכוזי כספית גבוהים בדגי מאכל: מאז 2019 נמדדה ירידה בריכוז הכספית בדגי מפרץ עכו, אך בשנת 2022 שוב נמדדו ריכוזים גבוהים מהתקן למאכל. עוד התגלו ריכוזי כספית חריגים גם במימי נחל הנעמן, הצמוד לגבול הצפוני של אתר המפעל הנטוש. בימים אלה מבוצעת תוכנית שיקום של האתר בליווי של צוות בין משרדי, אך השיקום של מי התהום טרם החל ולכן צפויה נוכחות של כספית בדגי מאכל בשנים הקרובות.
- הזרמת ביוב גולמי לים מרצועת עזה: נוכחות הביוב מגיעה עד חופיה הדרומיים של ישראל ואף אל מתקן ההתפלה באשקלון. לבקשת המשרד להגנת הסביבה מבוצע מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל" מעקב לווייני על הזרמת הביוב מעזה, שהניסיון מראה שגדלה בזמן מתיחות ביטחונית.
- ירידה בצפיפות החי במפרץ חיפה: מגמת הירידה בצפיפות החי בתוך המצע הרך במפרץ חיפה נמשכת. המגמה החלה בשנת 2015 עם תחילת עבודת חפירת החול לצורך בניית הנמל. על פי הממצאים גם כיום, 6 שנים מתום העבודות, חברת החי טרם התאוששה ואף נמשכת מגמת הירידה בצפיפותה. מדובר בבעלי חיים קטנים המחופרים בקרקעית ולהם חשיבות אקולוגית במארג המזון בים, מאחר והם ניזונים מסינון המים וחומר אורגני השוקע על הקרקעית.
- מינים פולשים: אחוז המינים הפולשים במצע החולי נותר יציב אך גבוה, כאשר הם מהווים למעלה ממחצית השלל העולה ברשת הדיגום. עם זאת, בשנת 2022 לראשונה לא נמצאו מינים פולשים חדשים בדיגום. בעומק הקרקעית (20 מטר), נצפתה מגמת ירידה במינים פולשים, בדגש על דגי שפמית ארסית. באזור זה קיים איסור דייג מכמורת מ-2016. בעומקים שאליהם הועבר דיג המכמורת במסגרת הרפורמה בדיג (40 ו- 60 מטר) מספר המינים הפולשים מתייצב. ממצא זה מרמז על תפקידו הבעייתי של דיג המכמורת בעידוד התבססותם של מינים פולשים שמקורם בתעלת סואץ. בשנת 2022 נמצאו לראשונה בים התיכון פרטים של קיפוד ים פולש מים סוף - setusum Diadema. קיפוד זה התפרסם ב-2022 בהקשר להיעלמותו הכמעט מוחלטת ממפרץ אילת בשל מחלה. בסקרי הדגים נצפית מגמת עליה בכמות דגי הזהרון, מין פולש מים סוף המכיל קוצים וזיזים היוצרים צריבה במגע.
- המשך מגמת היעלמות אצות מקומיות והחלפתן על ידי אצות פולשות ברכסי הכורכר: האצות המקומיות יצרו בעבר מעין יערות גבוהים שהיוו בית גידול לבעלי חיים קטנים. לעומתן, האצות הפולשות קטנות יותר ואינן מייצרות את התנאים שיצרו בעבר המקומיות, וכך למעשה נשארים בעלי החיים הקטנים ללא מחסה או הגנה. מצב זה משנה משמעותית את הרכב החי הימי בסביבה הימית.
- מינים מוגנים: בשנת 2021 הוכרזו שני מיני דגי דקר כמינים מוגנים בצו שעה זמני למשך שנה, זאת בנוסף על מגבלות גודל וכמות שהוטלו על דייגים במסגרת תקנות הדיג משנת 2016. על פי הניטור, טרם נצפה שיפור במצבם של שני דגים אלה, אך חשוב להדגיש שהתאוששות מינים אלו היא עניין של שנים ולכן שנה לא מספיקה כדי לבחון את השפעת איסור הדייג. דגי דקר הם מהבודדים הידועים ככאלה הטורפים דגי זהרון צעירים (מין פולש) ולכן הם בעלי תפקיד חשוב בוויסות אוכלוסייתו. נכון להיום רשות הטבע והגנים לא המליצה לחדש את צו השעה.
- ירידה בכמות הפסולת בקרקעית הים: בשנת 2022 נצפתה באילת התחלה של מגמת ירידה בפסולת בקרקעית. יש מספר הסברים אפשריים לכך, לרבות מבצעי ניקוי הקרקעית הנעשים במימון הקרן למניעת זיהום ים, וכן כיסוי הפסולת על ידי חול לאחר סערת החורף החריגה שארעה בחורף 2020.
- כ-90% מסך הפסולת הגדולה בקרקעית באילת היא פסולת שיט ודיג: בניגוד לפסולת בים התיכון, המורכבת בעיקר מאריזות ושקיות פלסטיק, באילת מרבית הפסולת היא פסולת שיט ודיג: חבלים, מבניי מתכת וסינקרים מבטון. נמצאו גם כיסאות נוח וכסאות פלסטיק בין האלמוגים.
