חשש לפגיעה בחופי אילת
המשרד להגנת הסביבה פנה למנכ"לית מנהל התכנון ולוועדה לשמירת הסביבה החופית (ולחו"ף) בדרישה לקיים דיון דחוף על עבודות הפיתוח בחופי אילת. העבודות מביאות לפגיעה בסביבה החופית ומתוכננות ללא התייחסות להיבטים ושיקולים סביבתיים, ובניגוד לעמדת המשרד.
בימים אלו מבוצעות במספר חופים באילת עבודות פיתוח. היתרי הבנייה לא תואמו עם המשרד להגנת הסביבה, על אף שכבר בשנת 2020 פנה מחוז דרום של המשרד לגורמים הרלוונטיים לקבלת הבקשות להיתרי הבנייה בהקדם, כדי לבחון את העבודות בקרבה לקו המים ולהגן על ערכי הטבע.
המשרד הביע הסתייגות ממספר רכיבים שתוכננו בסביבה החופית שבאילת, בהם הקמת שבילי בטון סמוך לקו המים, שימוש נרחב בבנייה קשיחה מבטון והקמת מזח בחוף אלמוג. המשרד הביע חשש מפגיעה חמורה בסביבה החופית, וסבר כי מדובר בפיתוח עודף ומיותר שאינו מותאם לסביבה זו. בהתאם, הודגש למהנדס העיר אז של עיריית אילת, כי יש ללוות את היתרי הבנייה בפרשה טכנית שתכלול הנחיות למניעת פגיעה בסביבה החופית.
משלא תואמו היתרי הבנייה עם המשרד, לא ידוע למשרד מה הן ההנחיות שנקבעו למניעת פגיעה בסביבה החופית, אם בכלל. ההערות שהעביר המשרד במהלך 2020 בנוגע לקרבה המתוכננת של פיתוח לקו המים ולחומרי הבנייה והביסוס במסגרת תוכניות הבינוי, לא התקבלו.
מאחר שהעבודות הותחלו, ביצעו גורמי המקצוע של המשרד להגנת הסביבה סיורים בחופים, ומהם עלה כי עבודות הפיתוח נעשות בסמיכות רבה מאוד לקו המים, ובמקרים מסוימים אף מעבר לו, ואירעו בהן תקלות ופגיעה בסביבה החופית. עוד עלה בסיורים, כי יש מקטעים שמלכתחילה התקיימה בהם רצועת חוף צרה בשל בינוי קיים, וכעת נשארה רצועת חוף צרה עוד יותר לשימוש הציבור, ברמה של מטרים אחדים.
נוסף על כך, עולה כי הפיתוח כולל שימוש נרחב בבטון מזוין המעוגן אל תוך הקרקע החופית. גריעת שטח הקרקע החופית באופן זה היא כמעט בלתי הפיכה. זאת ועוד, בניית אלמנטים קשיחים מבטון בקו המים או סמוך לו עלולה לגרום בעת סערה חזקה לא רק לגריעת הקרקע אלא גם להגברת ההרס של האלמוגים עקב הגברת אנרגיית הגלים החוזרים לים.
חוף קיסוסקי - רחבת בטון המגיעה עד לקו המים. צילום: אלי ורבוג, המשרד להגנת הסביבה
הניסיון מלמד, כי הפתרון הנכון הוא להרחיק את הפיתוח ואת הבינוי מקו המים, ואת המיתקנים שיש הכרח להצמיד לקו המים, יש להקים כמיתקנים פריקים - לקח שהיה אמור להילמד לאחר הסערה שאירעה באילת בחודש מרס 2020. עוד עולה, כי בחופים ציון, קיסוסקי ואלמוג מתוכננות ומבוצעות עבודות בטון והקמת טיילות שלא לצורך, ובאופן שפוגע בסביבה החופית ובערכי הטבע הייחודיים במקום.
על סמך כל זאת ועל רקע קידומו בד בבד של מסמך מדיניות לחופי אילת, פנה המשרד למינהל התכנון ולוועדה לשמירת הסביבה החופית (ולחו"ף) במכתב שעליו חתומות אילה גלדמן, ראש אגף תכנון סביבתי במשרד להגנת הסביבה, ויהודית מוסרי, מתכננת היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד. במכתב נדרש המינהל לקיים דיון דחוף, בטרם תכנון עבודות הפיתוח של יתר חופי אילת ובטרם דיון ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע) במסמך המדיניות לחופי אילת, כדי שיתאפשר לחדד את הסוגיות הנוגעות לפיתוח ושימור של הסביבה החופית-ימית במוסד התכנון, אשר על פי חוק אמון על שמירת הסביבה החופית.
בדיון זה דורש המשרד להבין כיצד הבינוי המקודם כיום תואם את מסמך המדיניות לחופי אילת, ומה המשמעויות כלפי עתידם של חופי אילת. נוסף על כך, המשרד קורא לקיים דיון לגבי האיזונים והבלמים הנחוצים כדי להבטיח את המשך קיום המערכות הטבעיות במפרץ אילת, כגון מתן הגנה באמצעות שמורות טבע ימיות.
המשרד רואה חשיבות רבה לקיום דיונים ולהפקות לקחים בעיריית אילת מהעבודות המבוצעות כעת לשם מניעת פגיעה בסביבה החופית הרגישה של הים האדום לקראת התכנון והביצוע של העבודות ביתר החופים.
המשרד להגנת הסביבה ימשיך לעקוב אחר עבודות הבנייה באזור החופים, וככל שיבוצעו חריגות שיגרמו לפגיעה בסביבה החופית, ישקול כלי אכיפה העומדים לרשותו. המשרד ימשיך לפעול למניעה וצמצום של הפגיעה בסביבה החופית.
מתן לוינסון, מתכנן מחוז דרום במשרד להגנת הסביבה: "השימוש הנרחב שנעשה בבטון מזוין שנוצק על קרקע חופית, לא צריך להיות פרקטיקה מקובלת בשנת 2022. יש דרכים ידידותיות לסביבה להנגיש לציבור את החופים היפים של אילת."
