לראשונה בישראל: תמ"א לטיפול בשיטפונות

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה לקדם את התוכנית שיזמו משרד החקלאות וביטחון המזון ומינהל התכנון לטיפול בשיטפונות. מדובר בתוכנית מתאר ארצית (תמ"א) חדשה, שלראשונה בישראל תגדיר ותשמור על התשתית ההידרולוגית של ישראל. תוכנית חדשה זו תאתר ותגן על השטחים הנדרשים לאתרי ויסות, ריסון והשהיה, כמו גם תקבע מנגנון הגנה על מרחבי הנחלים המשמשים תשתית טבעית להולכת מים. זאת, במטרה לצמצם את תופעת ההצפות והשיטפונות בשטחים עירוניים וחקלאיים. התוכנית תשמש ככלי מתווה עבור גורמי התכנון והפיתוח בישראל. התוכנית תועבר להערות הוועדות המחוזיות.

במציאות של משבר האקלים, אירועי מזג אוויר קיצוניים ובפרט שיטפונות, הופכים להיות חלק משגרת חיינו. בישראל, על אף תדמיתה כמדינה יבשה אקלימית, נגרמים מידי שנה נזקים כבדים לרכוש ואף לנפש מאירועי הצפות ושיטפונות. כיום, על מנת לפצות על עשרות השנים בהם הפיתוח של הערים נעשה על חשבון התשתית ההידרולוגית החשובה הזו, מדינת ישראל נדרשת למצוא שטחים שיאגמו באופן זמני את מי השיטפונות, והיכן שעדיין ניתן - לשמור על מרחבי הנחלים, כדי שאלה יוכלו להמשיך ולתפקד כתשתית שתקנה חוסן מפני שינויי האקלים, תסייע לשקם את המערכות האקולוגיות המדורדרות, תקרר את הסביבה האורבנית, ותהווה ליבה לאתרי טיילות, פנאי ונופש ועוד.

כיום, ישנן מאות אלפי יחידות דיור ותשתיות בעלי חשיבות לאומית, אשר אינן מקודמות או מיושמות בשל חסמי ניקוז. יעדי הדיור האסטרטגיים של מדינת ישראל והתשתיות הנדרשות לשרת את יחידות דיור הקיימות והעתידיות, מעצימים את הצורך בקידום הנושא בראייה לאומית רחבה וארוכת טווח.

התוכנית מהווה נקודת מבט חיונית שעד כה לא קיבלה תשומת לב תכנונית ראויה. כחלק מתהליך התכנון של התמ"א, נערכה סקירה גיאוגרפית של אתרים ששמירתם חיונית לוויסות והולכה של מי גשמים, נבחן הצורך בהגנה על תפקודם, נקבעו הוראות להגנה על נחלים ופשטי ההצפה ונקבעו סטנדרטים והוראות לאזורי פיתוח הסמוכים אליהם.

בתוך כך, השטחים שאותרו ישמרו במסגרת התוכנית ויהפכו את המרחבים והשטחים הסמוכים לערים למרחבי "ספוג" שיקלטו את המים לזמנים קצרים או ארוכים, ימתנו את סיכוני השיטפונות וההצפות של הערים, יקדמו מרחבים "ירוקים-כחולים" בקרבה לאזורים המטרופוליטניים, ויבנו את התשתית האקו-אקלימית של המדינה בהתאם למתודה של תשתיות מבוססות טבע. כל זאת, תוך מתן התייחסות לתוכניות בינוי מאושרות, מתאריות ולתוכניות אסטרטגיות של מנהל התכנון ושחקנים רלוונטיים נוספים.

התוכנית גובשה על ידי משרד החקלאות וביטחון המזון ומנהל התכנון בתוך כשנתיים, תוך קיום שיתוף פעולה מול כלל הגורמים השונים, לרבות רשויות הניקוז, משרד האוצר, משרד ראש הממשלה, משרד השיכון והבינוי, המשרד להגנת הסביבה, רשות מקרקעי ישראל, רשות המים, השלטון המקומי, רשות הטבע והגנים ועוד.

יו"ר מטה התכנון הלאומי ויו"ר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, הרב נתן אלנתן: "בשנים האחרונות אנו עדים לכך שאירועי גשם קיצוניים המביאים להצפות בערים הפוגעות ברכוש ומסכנות חיי אדם. אני מברך על שיתוף הפעולה עם משרד החקלאות שלראשונה תיתן מענה ברמה הארצית לתופעה זו תוך שמירה על שטחים ייעודיים שיסייעו לכך".

מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח: "לאור הישנות מקרי ההצפות בישראל והחמרת השלכותיהן, וברקע שינויי האקלים ויעדי הדיור האסטרטגיים, החליט מינהל התכנון להוביל מהלך רחב היקף במטרה לתת מענה תכנוני כולל ועדכני לצמצום תופעת ההצפות. מלבד מסמך המדיניות לניהול נגר עילי ביישובים העירוניים שקידם מינהל התכנון והתמ"א שעוסקת בהנחיות לתוכניות פיתוח המתחשבות בניהול הנגר דבר שיביא לצמצום הצפות שאושרה באוגוסט 2023, ישנה חשיבות לתת מענה גם בשטחים הפתוחים לאתרי ויסות ופתרונות נוספים לניהול מי הנגר, כדי לספק חוסן עירוני בהיבט של צמצום ההצפות ביישובים העירוניים".

סמנכ"ל ניהול משאבי הסביבה במשרד החקלאות וביטחון המזון, ד"ר דוד אסף: "תמ"א השיטפונות תשנה את הפרדיגמה התכנונית בארץ ואת תפיסת הממשלה לעולמות התכנון והניקוז. התוכנית תיתן לראשונה מענה הוליסטי לנושא, ותכניס שיקולים חיוניים אלה לתוך מערך התכנון. מדובר בצעד משמעותי מאוד מבחינת התפיסה הממשלתית ושינוי פרדיגמה בעולמות התכנון וניהול הנגר. האתגר שבתוכנית כולל הגדרת השטחים הנדרשים לניהול הנגר תוך שימוש בפסיפס רחב של שימושי קרקע בכל אגני ההיקוות, כשעיקרון התכנון המנחה הוא הגברת ה"ספיגה" של המים באותם השימושים או הגדרת הנחיות על שימושים עתידיים, כך שיוכלו להתקיים לצד המים. לדוגמה גינת משחקים במרכז השכונה בימי חורף גשומים יכולה להוות אגן היקוות מחלחל, כי במילא בימי החורף ילדים לא יוצאים לגינת המשחקים. ספיגה זו של הנגר בתוך השטח בולמת את ההאצה של מחזור המים בטבע. האטת מחזור המים מרסנת את אירועי הגשם ומאפשרת חיים, והתאקלמות, לשינויי האקלים. מדובר על שטחים לא מבוטלים, שעד כה לא תוכננו בצורה סטטוטורית".