פסולת פלסטיק בקרקעית הים בישראל

המשרד להגנת הסביבה והמכון לחקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל) מפרסמים את דוח הניטור הלאומי של פסולת ימית לשנת 2021, אשר נערך במימון תוכנית "חוף נקי" של המשרד להגנת הסביבה ובביצוע המכון לחקר ימים ואגמים לישראל כחלק מהניטור הלאומי של ישראל זו השנה החמישית ברציפות. מטרות ניטור הפסולת בסביבה הימית הן זיהוי מגמות במרחב ובזמן של פסולת בסביבה הימית והחופית, איתור מקורות זיהום, כדי למזער את מפגע הפסולת החופית והימית.

תוכנית הניטור הלאומית לפסולת ימית פועלת בהתאם להנחיות אמנת ברצלונה, והמשרד מדווח על תוצאות הניטור למרכזי האמנה. הדוח, שעליו עבד צוות בראשות ד"ר יעל סגל ובליווי ד"ר דרור צוראל, מרכז מדעי לניטור ומחקר בים, המשרד להגנת הסביבה, מסכם שנה של ניטור פסולת בחופים, פסולת צפה במי הים ופסולת שהצטברה בקרקעית.

דוח הפסולת הימית מציג ממצאי ניטור פסולת ומיקרו-פלסטיק בחופים, בקרקעית הים ובפני המים בים התיכון בשנים 2021-2017, ובים האדום (צפון מפרץ אילת) בשנים 2021-2019. ניטור פסולת חופים מתבצע בארבעה חופים בים התיכון: עכו, כפר גלים, פולג ואשדוד, ומבוצע מדי שלושה חודשים.

לאחר היציאה ממשבר הקורונה והחזרה לפעילות בחופי הארץ בכלל ובים התיכון בפרט, נעצרה הירידה בריכוזי הפסולת בחופים שנצפתה בדוח הקודם בשנת 2020, והחלה עלייה בריכוזי הפסולת בחופים הנגישים לציבור. בדיקת הרכב הפסולת מלמדת שמרבית הפסולת בקרקעית הים, כ-90%, היא פסולת פלסטיק.

ממצאים עיקריים - הים התיכון

* מאז תחילת הניטור בשנת 2018 נצפית מגמת ירידה מתמשכת בשקיות ובאריזות בקרקעית הים. ייתכן שמגמה זו קשורה לפעילות המשרד להגנת הסביבה ביבשה, כגון חוק השקיות, מיסוי על פלסטיק חד-פעמי וניקוי החופים כחלק מתוכנית חוף נקי. ייתכן שיש קשר להשפעות מגפת הקורונה, שהביאה לירידה ממשית בפעילות בכל חופי הים התיכון.

* בכל החופים, מתוך 107 פריטי פסולת, הפריטים הנפוצים הם חלקי פלסטיק וקלקר הקטנים מ-50 ס"מ, שקיות וחלקי שקיות (בעיקר חלקי שקיות), חוטים, עטיפות מזון מפלסטיק וכוסות ומכסים מפלסטיק. פריטים אלו הם יותר מ-50% מהפסולת שנמצאה.

* 14% מהפסולת באשדוד היא מתכתית - שאריות תחמושת שנשטפת לחופים.

* ריכוז הפסולת בחופים דומה למה שאפשר לראות בחופים אחרים בים התיכון (ספרד והאיים), ונמוכים בהרבה מחופי טורקיה (0.22-0.07 פריטים למ"ר בישראל, לעומת 775-380 למ"ר בטורקיה).

* יותר מ-50% מהפסולת ה"טרייה", שאפשר לזהות בה כתב או ברקוד שמלמדים על ארץ הייצור, הייתה פסולת מייצור ישראלי.

* הירידה בכמויות הפסולת שנצפתה בדוח הקודם לשנת 2020 יחסית לשנים הקודמות, אשר יוחסה למגבלות הקורונה, הוחלפה בשנת 2021 בעלייה קלה, אך כמות הפסולת עדיין נמוכה מהנתון בשנת 2019.

צילום: יעל סגל

* פסולת בקרקעית מצטברת בעיקר ברצועת העומק שבים, בין 200 ל-500 מטר. כ-80% מהפסולת היא אריזות ושקיות פלסטיק; 12% מהפסולת היא ציוד דייג. הפלסטיק הוא מרכיב הפסולת הנפוץ ביותר, ובפרט שקיות ואריזות, שהן יותר מ-60% מהפסולת שנאספה בכל התחנות, ובמרבית תחנות הדיגום מעל 90%.

* בעומק 1,200 מטר, פלסטיק הוא 70% מהפסולת, ושאר הפסולת קשה, כגון מתכת, בד וזכוכית. בים העמוק פסולת דייג בקרקעית היא כ-3-2 אחוזים, בניגוד למדף הרדוד (12%).

* בקרקעית העמוקה, הפסולת ה"טרייה" שאפשר לזהות את ארץ הייצור שלה, לא כללה פסולת מישראל, אלא בעיקר תוצרת מצרים או אירופה.

* מיקרו-פלסטיק צף: בשנת 2021 נרשמה עלייה בתחנות הרדודות יחסית לשנת 2020, בדומה לכמויות שנמדדו לפני הקורונה בשנת 2019.

* כמעט פי 20 מיקרו-פלסטיק: ריכוז המיקרו-פלסטיק הצף במים רדודים גבוה בהרבה ממה שנמדד במקומות אחרים בים התיכון. בים התיכון הריכוז הוא 0.46-0.06 פריטים למ"ר, ובישראל במים הרדודים הממוצע היה בשנת 2021 עשרה פריטים למ"ר.

* בשנת 2021 הייתה כמות גדולה של זפת ספוחה לפלסטיק יותר משנים קודמות. זאת ככל הנראה בשל אירוע "זפת בסערה" שהתרחש בפברואר 2021.

* מיקרו-פלסטיק בקרקעית היה נמוך ברוב התחנות, למעט מול שפכי הנחלים קישון ואלכסנדר, שם הריכוז גבוה בסדר גודל יחסית לתחנות סמוכות (8.8 פריטים ל-50 גרם חול מול הקישון לעומת 0.5-2.9 בשאר התחנות).

ממצאים עיקריים - אילת

* ריכוז הפסולת בקרקעית באילת גבוה פי שלושה מזה שנמצא בתחנות הרדודות של הים התיכון.

* מרבית הפסולת בקרקעית ים סוף אותרה מערבית לפתח המרינה.

* בניגוד לים התיכון, ברוב תחנות אילת הפלסטיק הוא כ-30% מהפסולת בלבד. רוב הפסולת הוא חתיכות בטון, מתכת, חבלים ובד. בתחנה הצפון-מזרחית ביותר (מול שפך תעלות הקינט לים) הפלסטיק הוא כ-80%.

* ריכוזי המיקרו-פלסטיק הצף באילת נמוכים, ודומים לממצאים בתחנות העמוקות בים התיכון. בשנת 2020 נעשה הדיגום בחודש אוגוסט, ובשנים אחרות בנובמבר. ייתכן שזאת הסיבה למדדים השונים.

כמדינה החברה באמנת ברצלונה, ישראל מחויבת לתוכנית ההפחתה האזורית מפסולת ימית וחופית. על פי תוכנית זו, חובה על המדינות החברות לנקוט פעולות רבות למזעור ממדי תופעת הפסולת הימית והשפעותיה המזיקות על הסביבה הימית של הים ועל האוכלוסייה השוכנת לחופיו. תוכנית "חוף נקי" של המשרד להגנת הסביבה פועלת למזער את כמות הפסולת הימית בישראל ולהגברת ניקיונם של החופים והים בהתאם למחויבות הבין-לאומית, לטובת הסביבה והציבור בישראל.

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "הדוח מלמד כמה חשוב לגמול את ישראל מפלסטיק חד-פעמי. השנה התקדמנו בכיוון זה עם החלת מס על כלים חד-פעמיים מפלסטיק, הרחבת חוק הפיקדון וקמפיין נרחב לציבור. ממצאי הניטור מלמדים שמקור 90% מהפסולת בים הוא בשימוש אנושי שאפשר למנוע בקלות, ולשמור על המערכת האקולוגית בים התיכון ובמפרץ אילת, במיוחד בעידן של שינויי אקלים."

אלון זס"ק, מנכ"ל המכון לחקר ימים ואגמים לישראל: "השימוש בפלסטיק והשלכתו באזור חוף הים פוגע בבעלי החיים ובמערכות האקולוגיות, כפי שאפשר לראות בתוצאות שהתקבלו במסגרת הניטור הלאומי שביצענו. השנה בדקנו קיבות של צבים שנפלטו לחוף, ובכולם מצאנו חלקי פלסטיק. לפחות בשניים מהם פסולת הפלסטיק היא זו שגרמה למותם."

לדוח המלא לחץ כאן

צילום: יעל סגל