צו הכרזה על שמורה ימית ראשונה בלב ים

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, חתמה על אכרזת אזור גלישת פלמחים כשמורה ייחודית, מתוקף סמכותה לפי חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה. לחתימה קדמה עבודה מקצועית מאומצת של צוות המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע, שהייתה מיוזמות המהלך התקדימי, בהתבסס על ממצאים שגילו ד"ר יצחק מקובסקי מאוניברסיטת חיפה וד"ר מקסים רובין בלום מחקר ימים ואגמים לישראל וצוותם.

טקס החתימה התקיים בגן הלאומי פלמחים, המנוהל על ידי רשות הטבע והגנים.

גלישת פלמחים היא מבנה גיאולוגי גדול ויוצא דופן במפתן היבשת של ישראל, במרחק של 15 עד 65 קילומטר מקו החוף של ישראל, מדרום לתל אביב ועד לחוף פלמחים, בעומק קרקעית של 100 עד 1,250 מטר, ברוחב של כ-15 קילומטר ובאורך של כ-50 קילומטר. השטח המוגן כולל ארבעה מתחמים, וגודלו הכולל כ-450 קמ"ר.

המבנה הגיאולוגי המורכב של הגלישה הוא בסיס לריכוז ייחודי של בתי גידול נדירים ומרשימים שהתגלו בשנים האחרונות. מדובר בבתי גידול בעלי מאפיינים ייחודיים, החריגים באופיים מהשטח הנרחב של הקרקעית הרכה בעומק הים שבו התגלו. המערכות האקולוגיות בחלקים העמוקים של גלישת פלמחים אינן חשופות אף פעם לאור השמש ומקור האנרגיה שלהן הוא כימי - גזים הנפלטים באופן טבעי מקרקעית הים.

בשל ערכיותם הסביבתית הגבוהה של מינים מוגנים שנמצאו בתחומי גלישת פלמחים, השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, בשיתוף רשות הטבע והגנים, מכריזה על תחומי גלישת פלמחים כשמורה ייחודית ראשונה מסוגה בתחומי האזור הכלכלי הבלעדי של ישראל בים התיכון. אזור זה מגדיל פי שניים ואף יותר את השטחים המוגנים הימיים בישראל.

במסגרת התיקון לאכרזת גנים לאומים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), צפויים להיות כל הדגים וחסרי החוליות בשטח הפוליגונים המסומנים בגלישת פלמחים מוכרזים כערכי טבע מוגנים, בדומה להגנה על מינים אלה בשטחים בתוך המים הטריטוריאליים (שמורת האלמוגים ושמורות ים תיכון). האכרזה חיונית בשל נוכח ייחודו וחשיבותו האקולוגית הגבוהה של השטח, והצורך להגן על ערכי הטבע המצויים בו מפני פגיעה ואיום.

לנוכח העלייה בקצב הידרדרות המגוון הביולוגי בעולם, מדינת ישראל מחויבת ליוזמות בינלאומיות לשמירה על 30% מהמערכות אקולוגיות היבשתיות והימיות בעולם, שעליהן חתמה השרה זנדברג בחודש ספטמבר 2021. עד היום ישראל עומדת על 24% שמורות טבע יבשתיות, ויש לה קצת פחות מ-1% שמורות ימיות מסך שטחה הימי הכולל. עם האכרזה על "גלישת פלמחים", האזור הימי המוגן והשמור יוכפל ויהיה 685 קמ"ר שהם 2.6% מהמרחב הימי של ישראל.

השרה זנדברג: "אנו נמצאים בעיצומם של שני משברים תואמים, משבר האקלים ומשבר המגוון הביולוגי, שמביא להכחדה מואצת של מינים. קידום שמורות ימיות הוא קריטי כדי לסייע הן בשיפור החוסן מפני השינויים והן בהגנה על מינים לאורך זמן. גלישת פלמחים היא אזור ימי עשיר בערכי טבע ומינים ייחודיים לים התיכון ובכלל. אנחנו פורסות מעל האזור שכבת מגן שתעזור לנו לשמור על הסביבה הנדירה הזו."

מנכ"לית רשות הטבע והגנים, רעיה שורקי: "ההכרזה על גלישת פלמחים כאזור מוגן היא אירוע היסטורי ויוצא דופן בתחום ההכרזות הקשורות בשמירת טבע בישראל. בגלישת פלמחים ערכי טבע מיוחדים, בהם בתי גידול נדירים של אלמוגי מים קרים ועמוקים, בריכות תמלחת ואזורי הטלה ואומנה של כרישי עומק שיש לשמר וגם להמשיך לנטר ולחקור."

רני עמיר, מנהל היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה: "הגילויים המדעיים המרעישים של בתי הגידול בים העמוק, מצריכים צעד רגולטורי יוצא דופן בדמות האכרזה על המינים המוגנים באזור זה, גם בהתאמה לנדרש מאיתנו על פי אמנת ברצלונה - ש-30% מהמרחב הימי יהיה מוגן.

"הקמנו צוות מקצועי-משפטי במשרד להגנת הסביבה וברשות הטבע והגנים, אשר בחודשים האחרונים גיבש והוביל את הנוסחים והתיאומים מול כל הגורמים. המטרה הייתה אישור של האזור הימי המוגן הראשון מחוץ לגבול המים הלאומיים של ישראל בים התיכון."

איריס האן, מנכ"לית החברה להגנת הטבע: "מדובר במהלך היסטורי וחשוב לשמירת הסביבה הימית. יש במים הכלכליים של ישראל ערכי טבע רבים נוספים שרק מחכים שנגלה אותם ונשמור עליהם."

מימין לשמאל: אלמוג הבמבוק. צילום: אדם וייסמן, איציק מקובסקי, דני צ'רנוב, אוניברסיטת חיפה; אלמוג שחור. צילום: אדם וייסמן, איציק מקובסקי, דני צ'רנוב, אוניברסיטת חיפה; אלמוגי מים קרים ועמוקים. צילום: צוות הפלגות הנאוטילוס בהובלת בית הספר למדעי הים, אוניברסיטת חיפה, חקר ימים ואגמים לישראל ו-INSTITUTE FOR EXPLORATION, אוניברסיטת רודס איילנדס

 אתר רבייה לכרישים. צילום: איציק מקובסקי, אוניברסיטת חיפה; מקס רובין-בלום, חיא"ל; גלעד אנטלר, אוניברסיטת בן גוריון והמכון הבין-אוניברסיטאי

כרישי עומק. צילום: צוות המחקר בהובלת אוניברסיטת חיפה, חקר ימים ואגמים לישראל והמוסדות השותפים במסגרת המרכז לחקר הים התיכון

מימין לשמאל: מגוון אלמוגים. צילום: אדם וייסמן, איציק מקובסקי, דני צ'רנוב, אוניברסיטת חיפה; טקס החתימה. צילום: יניב כהן, רשות הטבע והגנים