אי ידידותי לסביבה
ועידת האקלים COP30 התקיימה בבלם (Belem) שבברזיל וקלטה מנהיגים פוליטיים וכלכליים מכל העולם. הוזמנו ראשי מדינות מאירופה, האו"ם וסוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA), אך רק עשרה מנהלים מובילים בתחום הקיימות, בהם איגנסיו גאלן (Ignacio Galan), יו"ר איברדרולה (Iberdrola), אחת מחברות האנרגיה המתחדשת הגדולות בעולם. גאלן הציג את סדרי העדיפויות של החברה במעבר האנרגטי, עם דגש בהשקעות ברשתות חשמל, בהרחבת ייצור מתחדש ובפיתוח טכנולוגיות אגירה.
בוועידה הציג גאלן את פרויקט נורוניה ורדה (Noronha Verde) שנמצא בשלבי פיתוח עם ממשלת ברזיל. איברדרולה, דרך החברה הבת ניאו־אנרגיה (Neoenergia), תשקיע 55 מיליון דולר בהפיכת האי פרננדו דה נורוניה - אתר מורשת עולמית של אונסק"ו - לאי הראשון באמריקה הלטינית שמתופעל כולו באנרגיה מתחדשת.
המהלך כולל התקנת מערכות סולריות ופתרונות אגירה שיבטלו לחלוטין את השימוש בדלקים מאובנים באי. לדבריו של גאלן, הפרויקט הוא "הדוגמה הטובה ביותר למחויבות של Iberdrola ו־Neoenergia לעתיד ברזיל."
Neoenergia היא חברת החשמל הגדולה ביותר בברזיל מבחינת מספר לקוחות, עם פעילות ב־18 מדינות ושטח הבירה. החברה מפעילה נכסים בשווי 18 מיליארד דולר, בעלת ייצור של 4,200 מגה־ואט ומספקת חשמל ל־40 מיליון תושבים.
מאז כניסתה לברזיל לפני שלושה עשורים כמעט השקיעה איברדרולה יותר מ־15 מיליארד דולר בתשתיות ייצור, הולכה וחלוקה. בחמש השנים הקרובות יתווספו השקעות של 7.3 מיליארד דולר כחלק מהתעצמות הנוכחות שלה בשוק הברזילאי.
פחות הבטחות, יותר יישום
גאלן משתתף בוועידות COP מאז 2009, והמשך הזמנתו למפגשי ראשי המדינה משקף את מעמדו כאחת הדמויות המשפיעות בתחום האנרגיה המתחדשת. השנה הדגישה ממשלת ברזיל את פרויקט האי כ"אבן דרך" ביישום התחייבויות האקלים.
COP30 התמקדה הפעם ביישום ממשי ולא בהתחייבויות נוספות, על רקע דרישה גוברת מהציבור והמערכת הפיננסית לראות התקדמות אמיתית ביעדי הפחתת פליטות. ברזיל, כמארחת הוועידה, ביקשה להבליט את עוצמתה בתחום האנרגיות המתחדשות ואת מחויבותה להוביל את מאבק האקלים העולמי לצד אתגרים כגון שמירה על האמזונס באיזון עם פיתוח כלכלי.
הבחירה בעשרה מנהיגים עסקיים בלבד להשתתף בפורום ראשי המדינות משקפת ניסיון להגביל את הנוכחות התעשייתית, שנתפסה בעבר כמשפיעה מדי על תהליכי הוועידה. איברדרולה, עם פעילות אנרגיה ירוקה בהיקפי ענק אך גם עם נכסים ממקורות מאובנים מסוימים בשווקים אחרים, מייצגת את מורכבות המעבר האנרגטי: השקעות אדירות בדלקים מתחדשים לצד צורך מתמשך בגמישות תשתיתית.
הצגת פרויקט נורוניה ב־COP30 מסמנת את האי כמודל בר־שכפול וכמקרה מבחן לשילוב טכנולוגיות מתחדשות מלאות באזורים מבודדים. בעבור האיחוד העולמי זה צעד נוסף שמוכיח כי מעבר מלא לאנרגיה נקייה אינו חזון עתידי אלא יישום שמתרחש בשטח.
