אושרה הצעת החוק לטיפול בפסולת בניין

המשרד להגנת הסביבה אישר במסגרת ועדת השרים לענייני חקיקה, בראשות שר המשפטים יריב לוין, חקיקה מקיפה בתחום פסולת הבנייה, שתועבר כעת לכנסת לאישורה הסופי. תחילה תועבר החקיקה לקריאה ראשונה, ולאחר מכן לוועדת הפנים והגנת הסביבה, לגיבושה הסופי והכנתה לקריאות שנייה ושלישית בכנסת ופרסום ברשומות.

החקיקה עברה קריאה ראשונה בשנת 2018. הליך החקיקה שלה הופסק בשל חילופי הממשלות. החקיקה נועדה להסדיר את תחום פסולת הבנייה באופן מקיף ויסודי, ולמנוע את אחת הבעיות הקשות בתחום הסביבתי כיום, הנובעת מהשלכות של פסולת בנייה ברשות הרבים, המוערכות ביותר ממיליון טונות בשנה.

היקף התופעה עצום. על פי הערכות המשרד להגנת הסביבה, בכל שנה מיוצרים בישראל כ-6.85 מיליון טונות פסולת בנייה שמקורם בפרויקטים של בנייה חדשה, בהריסת מבנים, בשיפוצים של מבנים, בסלילת כבישים ובהקמת תשתיות. פחות משישה מיליון טונות פסולת בנייה מגיעים לאתרי טיפול מוסדרים, ויותר ממיליון טונות פסולת בנייה אינה מגיעה לאתרי טיפול מוסדרים, אלא הפסולת מושלכת לשטחים הפתוחים באופן בלתי חוקי.

המצב מנציח בעיות סביבתיות וכלכליות קשות כגון פגיעה בשטחים פתוחים ובערכי טבע ונוף; עלויות טיפול וניקוי של פסולת בנייה מהשטחים הפתוחים; אובדן הכנסות מהיטל הטמנה; פריצת שריפות; פוטנציאל זיהום של קרקע, מים עיליים ומי תהום; ירידת ערך נדל"ן ופגיעה בערכם הכלכלי של השטחים הפתוחים כאתרי נופש ותיירות; אובדן של משאב חומרי גלם שאפשר למחזרו ומוקדי משיכה והתרבות של מזיקים.

שחקנים רבים במערך האיסוף והפינוי של פסולת בנייה והטיפול בה, אינם מוסדרים באופן מלא, והמעקב אחר אופן הטיפול בפסולת לוקה בחסר. מצב זה מנוצל על ידי גורמים בשרשרת הטיפול בפסולת, שמשליכים פסולת בשטחים פתוחים.

במסגרת תיקון חקיקה של המשרד להגנת הסביבה, יצרני הפסולת יחויבו להתקשר ישירות עם אתר קצה המורשה לקלוט פסולת בנייה, שאושר והוכר על ידי המשרד להגנת הסביבה כאתר מורשה, שרק אליו יתאפשר לפנות את פסולת הבנייה.

אצירת פסולת בנייה תבוצע אך ורק באמצעות כלי אצירה רשומים שיציב אתר הקצה, מסומנים על ידו ובעלי אמצעי מעקב ובקרה. כלי האצירה הרשומים יפונו על ידי מובילים מורשים לאתרי קצה לקלוט פסולת בנייה. לצד הטלת החובה על יצרני הפסולת והגדלת האחריות של אתרי הקצה, הרשויות המקומיות יבצעו פיקוח ובקרה על הצבת כלי אצירה בתחום שיפוטן ופינויים לאתרי קצה.

התועלת העיקרית הצפויה מיישום החוק היא צמצום והפחתה של היקפי פסולת הבנייה המושלכת לשטחים פתוחים ומניעת המפגעים הסביבתיים הנובעים מכך. התועלת הכלכלית מיישום החוק מוערכת ב-70 מיליון שקל בשנה - חיסכון ישיר בעלויות הניקוי של הפסולת בשטחים הפתוחים.

החקיקה גם צפויה להגדיל את היקפי פסולת הבנייה שצפויה להיקלט באתרי הטיפול המוסדרים. הדבר יביא להגדלת היקפי המיחזור ולהגדלת היצע החומרים הממוחזרים שאפשר למחזר במקום חומרי כרייה וחציבה ראשוניים.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "החקיקה היא צו השעה, והיא תסדיר את תחום פסולת הבנייה באופן מקיף. פסולת בנייה מושלכת באופן פירטי בשטחים פתוחים וגורמת מפגעי זיהום אוויר, קרקע ומפגעים נופיים."

גיא סמט, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה: "החוק שאנחנו מובילים קובע קווים מנחים ברורים לטיפול בפסולת בנייה. באמצעות יישומם, נוכל להפחית את כמות הפסולת המועברת באופן בלתי חוקי לשטחים הפתוחים ולשמור על משאבי הטבע. נבנה את המנגנונים כדי להבטיח שהחוק החדש ייושם וייאכף ביעילות."