הכנסה בת-קיימה לחקלאים כמפתח לביטחון תזונתי

על אף שהעולם כבר מייצר מספיק מזון כדי לספק את צורכי 9.8 מיליארד אנשים עד שנת 2050, כ-800 מיליון אנשים עדיין חיים ברעב. בעיה זו, כפי שמדגישים זוכי פרסי נובל ופרס המזון העולמי במכתבם הפתוח "Hunger's Tipping Point", אינה תוצאה של מחסור בייצור אלא של מדיניות כושלת.

המכתב קורא ל"מאמצי מחקר פורצי דרך" בתחום הייצור החקלאי, שיביאו לקפיצות ניכרות ולא רק לשיפורים שוליים. כותבי המכתב, בהם דמויות בולטות כגון הדלאי למה, ג'וזף שטיגליץ וזוכי פרס המזון העולמי מזהירים, כי איננו קרובים לעמוד באתגרי התזונה הגלובליים, ומדגישים את החשיבות של שיתוף פעולה בינלאומי.

המכתב מתאר אתגרים המאיימים על הייצור החקלאי: אירועי מזג אוויר קיצוניים, שחיקת קרקעות, מחסור במים ואובדן המגוון הביולוגי. בעיות אלו, לצד שימוש נרחב בתבואה לייצור דלק ביולוגי, מחמירות את המשבר. כך למשל בארצות הברית 44% מיבול התירס מופנה לייצור אתנול, ובאירופה 12 מיליון טונות של תבואה מופנות להנעת רכבים.

המכתב מלמד על כשלי שוק המסכנים את אספקת המזון, אך אינו מתייחס מספיק להכנסות החקלאים. לדוגמה, למרות השקעות ממשיות בחקלאות בארצות הברית ובאיחוד האירופי, רבים מהחקלאים מתקשים לשרוד. בארצות הברית, תוכנית Farm Bill המעניקה תמיכה תקציבית לחקלאים, עדיין אינה מספקת פתרון מלא. אחד מתוך חמישה חקלאים צפוי לעזוב את התחום השנה.

במדינות כגון הודו, מחירי השוק לחלק מגידולי החורף נמוכים ב-26-12 אחוזים ממחיר התמיכה המינימלי (MSP). הדבר מדגיש את הצורך בתמיכה נוספת. באירופה, מחאת החקלאים הביאה לקריאה להבטחת הכנסה חקלאית ראויה ולצמצום הרווחים של גופים במורד שרשרת האספקה על חשבון החקלאים.

כדי להתמודד עם האתגר של האכלת 1.5 מיליארד אנשים נוספים עד 2050, יש להפוך את החקלאות למיזם רווחי ובר-קיימה. על המאמצים לכלול השקעה בטכנולוגיות חדשניות כגון שיפור תהליכי פוטוסינתזה, פיתוח גידולים רב-שנתיים וחיזוק יכולות חקלאות משקמת. בד בבד יש להבטיח הכנסה יציבה לחקלאים, שתאפשר להם להמשיך לייצר מזון איכותי.

המכתב מדגיש, כי השקעה במחקר חקלאי מביאה לתשואה של ממש, אך השאלה אם המחקר יתמקד במימון ציבורי או פרטי נותרת פתוחה. בלי הכנסה בת-קיימה לחקלאים, כל המאמצים להבטחת הביטחון התזונתי הגלובלי עלולים להיכשל.

לפרטים נוספים