פלדה ירוקה לתעשייה

פלדה היא מהחומרים הנפוצים והחיוניים ביותר בעולם, ממבני מגורים וגשרים ועד מכונות כביסה ורכבות. אך ייצור הפלדה אחראי ל־8% בערך מפליטת הפחמן הדו־חמצני העולמית, יותר מכל תעשייה כבדה אחרת. על רקע יעד של אפס פליטות מזהמות של מדינות וארגונים, עולות טכנולוגיות חלופיות שמבטיחות לצמצם מאוד את זיהום התהליך, ובראשן ייצור פלדה ירוקה.

כ־75% מהפלדה בעולם עדיין מיוצרים בתנורי קוקה שמצריכים חימום של יותר מ־1,000 מעלות צלזיוס באמצעות פחם. התהליך עתיר אנרגיה ופחמן. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA), יש להפחית את פליטת הפחמן מהתעשייה הזו במחצית עד 2050 כדי לעמוד ביעדים הגלובליים.

מה היא פלדה ירוקה?

פלדה ירוקה מיוצרת ללא שימוש בדלקים ממקורות מאובנים. אחת הדרכים לכך היא החלפת הפחם במימן ירוק, שהוא מימן המיוצר באמצעות אלקטרוליזה ממקורות מתחדשים. בעת שריפתו, מימן פולט אך ורק אדי מים. לחלופין, אפשר להשתמש במימן כחול המיוצר מגז טבעי אך תוך לכידה ואחסון של פחמן (CCUS). תנורים חשמליים הם פתרון נוסף, אך אם אינם מוזנים מאנרגיה מתחדשת, הפלדה אינה ירוקה באמת.

למרות הפוטנציאל, המעבר לפלדה ירוקה רחוק מלהיות שלם. לפי דו"ח של Global Energy Monitor, רק 28% מקיבולת הפלדה שנמצאת כיום בבנייה יתבססו על תנורים חשמליים, ו־31% מהתפוקה הקיימת כבר פועלת כך, כלומר יש האטה במקום האצה. המחסום העיקרי הוא זמינות של מימן ירוק בקנה מידה תעשייתי, מה שמצריך השקעות עתק באנרגיה מתחדשת ותשתיות ייצור והולכה.

המעבר לאפס פליטות אינו זול. לדוגמה, חברת ArcelorMittal, יצרנית הפלדה הגדולה באירופה, מעריכה כי תצטרך להשקיע עד 40 מיליארד דולר לצורך עמידה ביעדי האיחוד האירופי. גם סין, שמייצרת חצי מכמות הפלדה העולמית, ניצבת בפני אתגר דומה אם ברצונה לעמוד בהתחייבות להגיע לניטרליות פחמנית עד 2060.

יוזמות בינלאומיות

לצד המאמצים הלאומיים, קואליציית First Movers של הפורום הכלכלי העולמי כוללת כיום 55 חברות ותשע מדינות שהתחייבו לרכוש חומרים תעשייתיים נקיים, כולל פלדה ירוקה. המטרה: להפעיל לחץ שוק מצד הביקוש כדי להניע את התעשייה למעבר מואץ.

פלדה ירוקה ידידותית לסביבה היא לא חלום אלא צורך דחוף. אך כדי להפוך אותה לנחלת הכלל, נדרשות לא רק טכנולוגיות פורצות דרך אלא גם מדיניות חכמה, שיתוף פעולה בין מגזרים ומחויבות ארוכת טווח.

לפרטים נוספים