פסולת חקלאית נהפכת לאנרגיה

כחלק מתפקידו למצוא פתרונות יישומיים לענפי החקלאות, שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) במשרד החקלאות וביטחון המזון הוביל פרויקט שבו נבנה מודל ליצירת אנרגיה מתחדשת מפסולת בענף המדגה, שבעתיד יוכל להתאים גם לענף העופות. המטרה: שמירה על בריאות הסביבה תוך מתן פתרון כלכלי, זמין וזול לחקלאים, שגם יוזיל את עלויות הגידול.

המספרים מדברים בעד עצמם: בחווה לגידול דגי מאכל, ששטחה 1,000 דונם, יש לטפל ב-25 טונות של פסדים בשנה. העלות לטיפול כיום נאמדת ב-70 אגורות לק"ג. עלות הטיפול באמצעות מיתקן הכילוי שפותח נאמדת במחצית - כ-35 אגורות לכל ק"ג פסדים.

הייצור בענף הדיג הישראלי מגיע ברובו מבריכות דגי מאכל (מדגה), שבהן נוצרת פסולת חקלאית של פגרי דגים (פסדים) שהיא מקור זיהום סביבתי ונטל בירוקרטי-תפעולי על המגדלים. שירות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות וביטחון המזון הוביל פרויקט בשיתוף הסקטור הפרטי, חברת מדגה ניר דוד, חברת מעוף פתרונות ירוקים, למציאת פתרון לבעיה זו. עוצב מודל חדשני שגם מאפשר לטפל בפסדי דגים וגם מייצר מהם גז טבעי (ביוגז) בקצב ייצור של 6,000 קוב ביוגז בשנה.

לחקלאות המים של דגי המאכל עלויות ייצור גבוהות ודרישות בריאות ואיכות סביבה גבוהות ביותר. כך לדוגמה בחווה לגידול דגי מאכל ששטחה 1,000 דונם, יש לטפל ב-25 טונות של פסדים בשנה, ללא התייחסות לאירועי קיצון ולתמותה שבלתי ניתנת לאיסוף. בהיעדר פתרון לכילוי פסדי דגים בשטח החווה, הפסדים משונעים אל מרכזי טיפול מאושרים. תהליכי האיסוף וההובלה מסורבלים ויקרים ביותר, ועליהם נוספות העמלות של מרכזי הטיפול הנגבות מהחקלאי. כדי להימנע מעלויות גבוהות לחקלאי וליצור יעילות כלכלית וסביבתית, שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) במשרד החקלאות וביטחון המזון הבינו כי יש ליצור פתרון לבעיית הפסדים בשטח חוות הגידול עצמן.

הפרויקט מציע מודל של מיתקן עיכול ביולוגי אנאירובי המתבסס על טכנולוגיה חדשנית וייחודית שמאפשרת כילוי פסדי דגים באזור המדגה ליצירת גז מתאן (ביוגז). המיתקן קולט כמויות גדולות של פגרי דגים (3 טונות לפחות לטיפול מיידי) בזמן קצר, מפרק אותם ביולוגית, ומהם מיוצר ביוגז הניתן לשימוש ישיר או להמרה לחשמל. כלומר פסדי הדגים נהפכים בקלות למקור אנרגיה ידידותי לסביבה. עלויות השינוע, האחזקה והתפעול הגבוהות מצטמצמות, ואף נוצר מקור הכנסה חדש בייצור חשמל ירוק, שאף יוכל להימכר מחוץ לחוות הגידול.

הפרויקט בחן פרמטרים נוספים הנדרשים ליצירת פתרון, בכלל זה מניעת חלחול, ריחוק מחיות בר, מניעת ריחות (איטום ברמה גבוהה), יצירת תוצרי לוואי מועטים ובני שימוש, עלויות תפעול נמוכות ויעילות אנרגטית.

פיילוט ראשוני של מיתקן זה יופעל במשך שנה במדגה ניר דוד לצורך שיפורים ופרוטוקול הפעלה סופי. בתום שלב זה יוצע המיתקן לרכישה בהתאם למאפייני החווה. עם זאת מניתוח ראשוני של עלויות התפעול עולה, כי הטיפול בפסדי הדגים במיתקן שפותח חוסך 50% מהעלות לפתרון הקיים כעת, שהוא איסוף ופינוי של הפסדים למיתקנים מרוחקים מהחווה. עלות הטיפול בפסדי דגים כיום, הכוללת הפעלת מכל לאיסוף ולהובלה למרכז טיפול ייעודי, נאמדת ב-70 אגורות לקילוגרם. עלות הטיפול באמצעות מיתקן הכילוי שפותח דומה לשיטה הנהוגה כיום, אך מייצרת אנרגיה שמתורגמת לחיסכון של 35 אגורות לכל קילוגרם פסדים.

חגי שניר, מנהל שירות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות וביטחון המזון: "השיפור שמוצע תורם הן לרווחיות ענף המדגה והן להפיכתו לירוק וסביבתי יותר. אנחנו בשירות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות נמצאים יום-יום בקשר אישי וישיר עם החקלאים. מהיכרותנו עם הצורך של החקלאים בשטח עולה, כי פינוי פסדים הוא הן נטל כלכלי והן נטל בירוקרטי בתפעול בריכות המדגה. המיתקן המוצע יספק פתרון זמין ונגיש לבעיה זו, ואף ייצור תועלת סביבתית שכן דרכו נוכל ליצור אנרגיה מתחדשת וידידותית לסביבה."