דיון בוועדת הכלכלה על עתודות הגז

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, קיימה דיון על מדיניות הגז הטבעי וחיזוק הביטחון האנרגטי בישראל, על רקע מסקנות הוועדה הבין־משרדית לבחינת מדיניות משק הגז הישראלי. לבקשת ח"כ נעמה לזימי, הוועדה התייחסה גם לריכוזיות בשוק הגז הטבעי בישראל ולפגיעה האפשרית בצרכנים על רקע שליטת שברון בתמר ולווייתן.

ח"כ לזימי פתחה את הדיון וביקשה הסבר על עבודת הוועדה הבין־משרדית. היא שאלה אם קיימת התחייבות להשלמת עבודת המטה של הוועדה ואם יש כוונה להנפיק היתרי יצוא גז לפני סיומה. ח"כ לזימי העלתה גם את סוגיית קביעת המחיר לצרכן: "אם המחיר היה דומה לממוצע במדינות המייצאות, זה היה חוסך 5־12 אחוז מתעריף החשמל לצרכן. האם מתבצע פיקוח על רווחיות חברות הגז כדי לראות שאין רווחיות עודפת?" שאלה.

מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות ויו"ר הוועדה הבין־משרדית, יוסי דיין, התייחס לדברים שנאמרו, וטען כי קיימת אי־הבנה ויש גופים ובעלי עניין שמפיצים דיסאינפורמציה. דיין הוסיף כי החל הליך שימוע והוועדה פרסמה מסקנות ביניים, אך בתוך הוועדה קיימות מחלוקות ועדיין לא גובשה עמדה סופית ואחידה. "הגשת הערות הציבור כבר מסתיימת. קבענו מועדים לדיון בהתייחסויות. עד נובמבר נביא את זה להחלטת ממשלה", אמר.

היו"ר ביטן ביקש שהמסקנות יובאו קודם לדיון בוועדה לפני החלטת ממשלה, ודיין השיב בחיוב.

לדברי דיין, למחיר הגז יש השפעה על מחיר החשמל. מאז ינואר 2022 נשמרה רמת מחיר נמוכה ויציבה למרות שהיו שינויים בעולם. דיין הזכיר שהמשק הכניס לאוצר יותר מ־25 מיליארד שקלים בהכנסות ישירות עד כה: "התחרות האמיתית היא להגדיל היצע ולהוסיף מאגרים", אמר.

עוד אמר, כי הוועדה הגיעה למסקנה שעתודות הגז ללא תגליות חדשות נותנות מענה לשוק הגז ל־23 שנה לפחות. הוא גם ציין כי הוועדה גיבשה טיוטת דוח שנועדה לשקף את כל העמדות, גם במקרים של דעות מיעוט, ושהדוח יובא לדיון גם בוועדת הכלכלה, בהתאם לבקשת ח"כ ביטן.

ח"כ יסמין פרידמן התייחסה לדבריו, וציינה שהתחזית היא שגם אם יתגלו מאגרי גז נוספים המאגרים קטנים. בעבר התקיימה תחרות בזכות פעילותה של חברה קטנה, אך כבר אין באפשרותה לחתום על חוזים, לכן נותרו בשוק שני מאגרים הנשלטים על ידי אותה חברה. "איך תהיה תחרות אם חברת החשמל תקבל ב־2030 שתי הצעות מחיר מאותה חברה?" שאלה.

דיין השיב כי מתקיים משא ומתן בימים אלה: "מסתמן שהמחיר לא יעלה מעבר למה שהוא אמור לעלות. המחיר הולך להיות כמו שפחות או יותר רצינו."

צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

נציג אגף תקציבים, נעם שרלו, ציין: "היו פרסומים כאילו יש מחלוקות מרעישות. אני לא חש ככה. בסוף יש הסכמה. קיימת הסכמה רחבה בוועדה על האתגר התחרותי." שרלו הוסיף, כי אם לא יימצאו מאגרים נוספים, כיום קיימים שני מאגרים בתפעול של אותו ספק, ויש להחליט בכובד ראש מה הצעד הנכון בשביל התחרות.

יו"ר הוועדה שבחנה את המדיניות הפיסקלית בנושא משאבי נפט וגז בישראל, פרופ' איתן שישינסקי, ציין כי כתב שלוש פעמים לוועדה ולא זכה לתשובה. שישינסקי הוסיף, כי מסקנות הביניים אינן מספקות, וכי לדעתו השאלה היא מתי ולמי יהיו עתודות גז פנויות. לדבריו, המחיר בארץ ליחידת חום הוא 4־5 דולרים, וביצוא המחיר הוא 6.5 דולר, אך אם לא ייעשה דבר תהיה עליית מחירים, וכל דולר יעלה למשק הישראלי מיליארדי דולרים: "כ־20 מיליארד שקל בתל"ג. לכן חשוב לשמור על רמת המחירים הזו", אמר.

יו"ר איגוד הגז הטבעי, עו"ד רויטל סוויד, התייחסה לחששות שעלו בדיון בנוגע למחירים, לתחרותיות וליצוא הגז, וציינה כי מחירי הגז בישראל לאורך העשור האחרון נמצאים במגמת ירידה דווקא, והמחירים בישראל הם מהנמוכים בעולם. לדבריה, כל צרכן שרוצה יכול לרכוש משלושה מאגרים שמתחרים על החוזה, וקיימת תחרותיות: "את המחיר לא קובעת שברון, ואסור לה להתערב בתנאים המסחריים. לכן לא נישאר עם חברה אחת ומונופול", אמרה, וסיכמה כי 70% מעתודות הגז נשארות לשוק המקומי.

מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, רמי רוזן, התייחס ליצוא ואמר: "נלחמים בעיקר מול הפחמיות. לא ניתן למדינת ישראל להיתקע בעתיד בלי גז."

סמנכ"לית אגף כלכלה במשרד החוץ, יעל רביד צדק, ציינה כי משאבי אנרגיה הם גם נכס דיפלומטי, ובשל כך יש חובת התייעצות עם שר החוץ לפני מתן רישיון יצוא.

מנכ"לית לובי 99, עו"ד לינור דויטש, ציינה כי משרד האוצר הוציא הערכה שעשויה לחסוך למשק 45 מיליארד שקל. לדבריה, לפי הנתונים של משרד האנרגיה, עד 2040 ייגמר הגז. "אם נחכה ועוד שנתיים נחליט לייצא, לא ייגרם נזק. אבל אם נחליט עכשיו לייצא ולא יימצאו מאגרים נוספים, עלול להיגרם נזק", אמרה.

היו"ר ביטן סיכם את הדיון, ואמר כי יכנס את הוועדה לישיבה נוספת, שבה יידונו השאלות העקרוניות שהוצגו בישיבה הנוכחית.

אסדת טיפול בגז טבעי ממאגר לוויתן. צילום: אמיר בן דוד, ויקיפדיה