המצוק בהרצליה קרס: דרישה לתקציב למצוקים

בהמשך לקריסת המצוק בהרצליה ב־21 בפברואר, המשרד להגנת הסביבה והחברה הממשלתית להגנות מצוקי חוף הים התיכון מתריעים כי התופעה מתמשכת באזורים שהוגדרו מסוכנים, ושבהם נדרש טיפול מיידי.

עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה: ״קריסת המצוק אינה אירוע מפתיע. התרענו על התהליך לאורך זמן, ויש כבר תוכניות מוכנות לביצוע. כעת נדרשת הכרעה תקציבית שתאפשר להמשיך את העבודות ולהגן על הציבור. אי אפשר להשאיר את המצוק ללא מענה ולהמתין לאירוע חמור יותר.״

המצוקים ככלל מוגנים על ידי הגנות יבשתיות וימיות. שלב ההגנות הימיות הראשון יצא לדרך לפני מספר שנים בהתאם להחלטות הממשלה, ובמסגרתו הקצתה רשות מקרקעי ישראל כ־360 מיליון ש״ח. העבודות מצויות בביצוע וצפויות להסתיים עד יוני 2026. לקראת מועד זה ביקש המשרד להגנת הסביבה במסגרת דיוני התקציב לקדם שלב המשך בהיקף דומה, שיאפשר הרחבת ההגנות למוקדים נוספים לאורך החוף, בראשם פרויקט הרצליה לצד אשקלון, בת ים, עמק חפר ואזורים נוספים.

עד כה הוצעה הקצאה חלקית בלבד של כ־150 מיליון ש״ח, כפוף לאישור תקציב המדינה. המשרד דורש תקצוב מלא ומיידי של 360 מיליון ש״ח להגנות הימיות כדי לאפשר רציפות בעבודות ולמנוע פער מסוכן בטיפול במצוקי החוף.

המשרד מדגיש כי ייצוב המצוק מחייב שילוב של הגנות ימיות לצד הגנות יבשתיות. אולם ההגנות היבשתיות, אשר מצויות באחריות הרשויות המקומיות בהנחיית משרד הפנים, טרם תוקצבו במידה הנדרשת ולא קודמו בקצב המצופה. לפני מספר חודשים הועברו לרשויות ממצאים המלמדים על כ־12 ק״מ חופים המצויים בסיכון קריסה לצד פניות בנושא לגורמי הממשלה הרלוונטיים.

המשרד והחברה הממשלתית ערוכים להוביל את המשך הביצוע ולשאת באחריות מלאה להרחבת העבודות ככל שיוקצה התקציב הנדרש. ככל שלא תתקבל החלטה תקציבית בקרוב, יידרשו צעדים נוספים לצמצום הסיכון לציבור, בכלל זה פרסום אזורי סיכון חמורים והמלצות להגבלת השימוש בחופים מסוימים.

בהיבטי הבטיחות המיידיים, האחריות לנקיטת האמצעים בשטח - גידור, סגירת מעברים ושילוט בהתאם לנסיבות - מוטלת על הרשויות המקומיות שבתחומיהן מצויים המצוקים, לפי הערכת הסיכון בכל אזור.

אילוסטרציה