חוק רישוי סביבתי אושר בקריאות שנייה ושלישית

מליאת הכנסת אישרה את הצעת חוק הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי), התשפ"ד-2024, של המשרד להגנת הסביבה, בקריאות שנייה ושלישית. החוק ייכנס לתוקף בחודש ספטמבר 2024.

מדובר ברפורמה הסביבתית בעלת המשמעות הרבה ביותר בישראל מאז חוק אוויר נקי שנחקק בשנת 2008. הרפורמה תאפשר למדינת ישראל ליישר קו עם הסטנדרטים הסביבתיים של האיחוד האירופי ולהפחית את הזיהומים והסיכונים הסביבתיים מפעילות התעשייה בישראל. עם כניסת החוק לתוקף ולאורך העשור הקרוב, כ-1,500 מפעלים בישראל יידרשו להחזיק בהיתר סביבתי אחוד במקום שלושה היתרים נפרדים הנדרשים עד כה: היתר פליטה לאוויר, היתר רעלים לחומרים מסוכנים ואישור המשרד לרישיון העסק. ההיתר האחוד יינתן לפי האסדרה האירופית הנוהגת, מעת לעת.

תהליכי הרישוי של המפעלים הגדולים יהיו מעמיקים, יביאו בחשבון את כל ההשפעות הסביבתיות ויחייבו את המפעלים לעמוד בסטנדרטים המקובלים באירופה.

הרפורמה מייצרת תיעדוף ואבחנה בין מפעלים ועסקים בעלי סיכונים סביבתיים גדולים לעסקים בעלי סיכונים סביבתיים מקומיים, ומתאימה את מנגנוני הרישוי והאסדרה לסיכונים הסביבתיים ולאופי העסקים. בעבור מפעלים ועסקים קטנים, הרפורמה תאפשר מעבר מרישוי פרטני לאסדרה רוחבית. הדבר יספק הקלה ממשית ויאפשר כללי משחק סביבתיים שוויוניים וברורים.

במסגרת הרפורמה יתוגבר מערך הרישוי הסביבתי במשרד להגנת הסביבה גם בתקנים, לטובת שיפור ההגנה על הסביבה בישראל ותקצוב ייעודי למחשוב ודיגיטציה של תהליכי הרישוי. הרפורמה גם משפרת ומרחיבה את השקיפות ואת תהליכי שיתוף הציבור ברישוי הסביבתי.

על פי הערכות המשרד להגנת הסביבה, הרפורמה צפויה להביא להגדלת ההשקעות בהפחתה במקור של זיהומים ופליטות לסביבה, ולתועלת משקית בעלויות ישירות של חצי מיליארד שקל ועוד 3-2 מיליארד שקל בעלויות עקיפות.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "הרפורמה ברישוי הסביבתי המשולב של המשרד להגנת הסביבה תאפשר למדינת ישראל לבצע קפיצת מדרגה סביבתית ממשית, אשר תעלה את הסטנדרטים למניעה והפחתה של סיכונים וזיהומים סביבתיים מהתעשייה לרמה האירופית. הרגולציה תתבסס על ראייה סביבתית אינטגרטיבית."

עוד אמרה השרה: "הצעת חוק חשובה זו תבטיח את פעולתה של מדינת ישראל הן כדי להיערך לקראת שינוי האקלים הן כדי לתרום למאמץ העולמי לצמצם את השינוי. שינוי האקלים, אשר נעשה נוכח ומוחשי יותר, טומן בחובו סכנות לכל תחומי החיים. כמו בכל מקרה שבו נפגעת הסביבה, ובפרט המערכות האקולוגיות, נפגעים גם הרווחה, הבריאות, ובתקופה זו גם הביטחון הלאומי.

"בעשורים האחרונים, ובשנים האחרונות ביתר שאת, התגייסו מדינות העולם להגדיר מטרות בין-לאומיות להתמודדות עם משבר האקלים ומיגורו. זאת במסגרת המארגנת של אמנת האו"ם בנושא שינויי אקלים, אשר נועדה להביא להגבלה של העלייה בטמפרטורה הגלובלית ומניעה של שינוי האקלים בגלל התחממות כדור הארץ, וכן כדי להביא את ריכוז גזי החממה באטמוספירה לרמה שבה לא נגרמות הפרעות המסכנות את מערכת האקלים.

"כחלק ממדינות העולם שקיבלו על עצמן התחייבויות כדי להוציא לפועל את המטרות הגלובליות לבלימת התחממות כדור הארץ והיערכות למשבר האקלים, ישראל מיישמת תוכניות ופעולות מתאימות ברמה המקומית. חקיקת חוק האקלים מעגנת את הדרך של מדינת ישראל להשיג את יעדיה ולעמוד בשורה אחת עם מדינות העולם המתקדמות."