כנס "מעבר לאופק 2025"

כנס "מעבר לאופק 2025" שהתקיים במלון ורט בירושלים במעמד נשיא המדינה, יצחק הרצוג, נחתם עם הצגת תובנות והמלצות מרחיקות לכת להיערכות מדינת ישראל לאתגרים של שנת 2035. בין מאות המשתתפים בכנס, שיזמה השרה לחדשנות מדע וטכנולוגיה, גילה גמליאל, משלחת של חוקרים ותעשיינים ממוצא איראני, שהגיעה לישראל מטעם יורש העצר פהלווי, כדי להתרשם מקרוב מטכנולוגיות חדשניות בתחומים משק המים, חשמל וניהול משאבים לאומיים כבסיס להסכמי כורש בין העמים ביום שאחרי.

נשיא המדינה הרצוג פתח את הכנס: "עצם קיומו של הכנס הזה דווקא בעיצומה של מערכה, הוא מסר חשוב: מדינת ישראל אינה מפסיקה לעודד מצוינות, לקדם חדשנות ולהרחיב את גבולות הידע לטובת המדינה והאנושות. אנו גאים בהישגים המדעיים והאקדמיים של ישראל, מ'מכון ויצמן' ועד נבחרת המתמטיקה, שמוכיחים כי גם ברגעים הקשים ביותר הרוח האנושית והמחויבות לחדשנות מנצחות.

"בעידן של טכנולוגיות מתקדמות ובינה מלאכותית, עלינו לשלב בין קדמה לערכים אנושיים, בין חדשנות לאחריות מוסרית. מדינת ישראל, קטנה בשטחה וגדולה במוחה, תמשיך להיות מקור לגאווה ולשותפויות בינלאומיות פורצות דרך. המדע אינו רק מספק תשובות, הוא גם מעניק תקווה. עם שמכבד את מדעניו, מבטיח לעצמו עתיד טוב יותר."

השרה גמליאל בירכה את משלחת החוקרים ממוצא איראני שהשתתפו בכנס.

כנס קו האופק 2025

השרה גמליאל, המובילה חזון לשת"פ אזורי בין העמים ובכלל זה העם האיראני, התייחסה להזדמנות האסטרטגית שנוצרה לאחרונה: "המלחמה שמלווה אותנו כמעט שנתיים, מייצרת מארג שלם של הזדמנויות למדינת ישראל ולאזור כולו. הזדמנות מרכזית ביותר, שאותה אני מקדמת ביתר־שאת בשנים האחרונות, נוגעת לחזון אזורי ללא הרפובליקה האסלאמית, חזון ששותפים לו העם האיראני וגורמים מובילים מתוך העם, המתנגדים למשטר הנוכחי. זו העת לחתור בנחישות לשינוי המשטר באיראן ולהרחבת הסכמי אברהם להסכמי כורש. הסכמים אלו יממשו את החזון המשותף לשני העמים, חזון של חידוש ברית היסטורית וידידות בין העמים, שיתופי פעולה שיניבו רווחה ושגשוג לשני העמים וייצרו מציאות חדשה לאזור כולו."

השרה גם התייחסה לאסטרטגיה הלאומית הנדרשת למרחב האינדו פסיפיק שיוצגה בכנס על ידי משלחת בכירים הודית: "חשיבות מיוחדת טמונה בחיזוק מעמדה של מדינת ישראל במרחב האינדו־פסיפיק, תוך ראיית הודו כמדינה חשובה ביותר במרחב זה. בדיוק משום כך הנחיתי לפתח את רשת סריקת האופק, תוך מתן עדיפות למדינות המרחב, ולהגביר את שיתופי הפעולה המדעיים והטכנולוגיים עם מדינות אלו."

בכנס הוצג דו"ח מגמות עולמיות לשנת 2035 שהתמקד ב"תקופת המעבר" הנוכחית, המאופיינת בסערה מושלמת של יריבות גאו־פוליטית, קיטוב חברתי ומשברים כלכליים ואקלימיים. בכנס נחשף אגף בכיר "קו האופק" במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, שפועל כגוף סריקת האופק הלאומי של מדינת ישראל. תפקידו לזהות ולאתר מוקדם מגמות עולמיות מתפתחות בתחומים טכנולוגיה, כלכלה, אקלים וגיאופוליטיקה, ולספק תובנות למשרדי הממשלה כדי לתמוך בקבלת החלטות אסטרטגיות ולהבטיח היערכות לאומית עתידית.

בכנס הוצגו מערכות בינה מלאכותית שפותחו באגף, המסייעות לסרוק את האופק ולזהות טכנולוגיות מפציעות. על פי התחזית שהוצגה, למרות האתגרים הנוכחיים, עד 2035 צפויה תחילת התייצבות של סדר עולמי פוסט־משברי, שבו הבשלת הטכנולוגיות והתבהרות יחסי הכוחות יאפשרו יצירת מודלים חדשים וחוזים חברתיים שיביאו ליציבות.

ראש אגף בכיר "קו האופק", ד"ר ויקטור ישראל: "בעידן של מאבק גאו־טכנולוגי עולמי, על ישראל לשמר את הובלתה ביזמות וחדשנות, להפחית את התלות הטכנולוגית ולפעול למען ריבונות דיגיטלית. הטכנולוגיה תביא להאצה ניכרת של קצב התפתחות המדע ויישומיו, מה שיחייב את ישראל לשמר את הובלתה בחדשנות ולהפחית את התלות הטכנולוגית שלה. הצגנו לראשונה את המערכות המבוססות על בינה מלאכותית שפיתחנו באגף, המאפשרות לנו לזהות מגמות עתידיות ולסייע לממשלה להתכונן להן בדרך מיטבית."

עוד בכנס: הרצאות שנגעו בתחרות הבין־מעצמתית ובמגמות טכנולוגיות עולמיות, בתכנון ממשלתי ושימוש בבינה מלאכותית, ופנל בנושא טכנולוגיות מפציעות. את הכנס חתמה סדרת דיונים שעניינה יישום מעשי של תכנון ממשלתי, בהובלת מנכ"ל המשרד, עומר שכטר, שסיכם את האירוע.

בהמשך לכנס "מעבר לאופק 2025", המשלחות הזרות המשיכו את ביקוריהן בישראל בשני סיורים מקצועיים שנועדו להמחיש את היכולות הטכנולוגיות והמדעיות של ישראל במגוון תחומים. המשלחות נפגשו עם מדענים וחוקרים כדי לדון בנושאים כגון העברת טכנולוגיות, מחקרים רפואיים וחקלאות מתקדמת.

נשיא ישראל בוזי הרצוג ושרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל