טקסונומיה ישראלית לסיווג פעילויות כלכליות בנות-קיימה
בכנס משותף למשרד להגנת הסביבה ולמכון הישראלי לדמוקרטיה בנושא "סביבה ופיננסים - פרסום הטקסונומיה הישראלית" פרסם המשרד את הטקסונומיה הישראלית לסיווג פעילויות כלכליות בנות-קיימה.
הכנס התקיים בבורסה לניירות ערך, במעמד השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, ובנוכחות בכירים מהמגזר הציבורי והעסקי: אבי חיים, סמנכ"ל בכיר לרישוי סביבתי ומניעת סיכונים במשרד להגנת הסביבה; ד"ר אוהד קרני, מנהל אגף מדיניות ואסטרטגיה במשרד להגנת הסביבה; פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא למחקר ועמיתה בכירה ע"ש וויליאם דוידסון למדיניות כלכלית במכון הישראלי לדמוקרטיה ונגידת בנק ישראל לשעבר; דפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה; המפקח על הבנקים, דניאל חחיאשוילי; גיל כהן, סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת המימון והאשראי במשרד האוצר; עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון; יאיר אבידן, יו"ר הועדה המייעצת של מרכז אריסון ל-ESG באוניברסיטת רייכמן ובכירים רבים נוספים.
הכנס נועד לקדם את השיח ואת הפעולות הנדרשות בתחום של סביבה בפיננסים, בחיבור שבין העולם הפיננסי לעולם הסביבה והאקלים. בשל שינוי האקלים, גם המגזר הפיננסי נעשה חשוף יותר למגוון סיכונים סביבתיים ואקלימיים ההולכים ומתעצמים. מן העבר השני, ההזדמנויות בתחום הסביבתי מתפתחות בקצב מהיר, בין בפיתוח מוצרים פיננסים סביבתיים ובין בהשקעות ירוקות וסביבתיות.
בכנס התפרסם פרק המיטיגציה (הפחתת פליטות גזי חממה) של הטקסונומיה הישראלית לסיווג פעילויות כלכליות בנות-קיימה. הטקסונומיה מציגה קריטריונים מדידים המגדירים פעילויות כלכליות התורמות למטרות מיטיגציה ואינן פוגעות במטרות סביבתיות. הטקסונומיה הישראלית מבוססת על הטקסונומיה באיחוד האירופי, ופרסומה מקדם את ישראל לעבר המדינות המתקדמות בתחום הסביבה בפיננסים.
אימוץ של הטקסונומיה על ידי גופים פיננסים וחברות ריאליות צפוי לעודד השקעות בנות-קיימה, להגדיר "מימון ירוק" באופן ברור, וכך לסייע במניעת התיירקקות ולקדם את המשק בישראל לכלכלת דלת פחמן.
השרה סילמן: "הטקסונומיה הישראלית היא בשורה של ממש לחברה הישראלית ולסקטור הפיננסי בישראל, וצעד של ממש למשק כולו בהתמודדות המתמשכת עם משבר האקלים. הטמעת הטקסונומיה בתהליכי השקעות תביא לעידוד השקעות בחברות ירוקות, למניעת התיירקקות ולמיצוב מדינת ישראל בשורה אחת עם המדינות המפותחות, אשר הבינו את חשיבותו של הסקטור הפיננסי בהתמודדות עם משבר האקלים."
פרופ' פלוג הציגה את מהלכי הרגולציה הירוקה בעולם עם דגש באיחוד האירופי ובארה"ב: "העולם מתקדם בכל הקשור לרגולציה ירוקה ולשחקנים בעולם הפיננסי, ואנחנו לא יכולים להישאר מאחור. טקסונומיה היא נדבך חשוב בתהליך הזה. בהיותנו חלק מהכלכלה הגלובלית, נדרשת היערכות לסיכונים האקלימיים שעומדים ויעמדו בפנינו ביתר שאת וכן לרגולציה המתהווה בעולם, אשר מציבים אתגרים לרגולטורים הפיננסיים בישראל. לצד זאת עלינו לזהות את ההזדמנויות לשוק המקומי כגון אגרות חוב ירוקות לצד השקעה גוברת באנרגיה מתחדשת, ששולשה בעולם משנת 2019 והגיעה ל-1.8 מיליארד דולר."
מימין - כהן, גל, חחיאשווילי ופלוג. צילום: שלומי אמסלם לע"מ
דני חחיאשוילי: "הסיכונים האקלימיים עשויים לבוא לידי ביטוי בסיכונים פיזיים, בסיכונים של השקעות של הבנקים, בסיכוני מעבר שעלולים לגרום הפסדים ובסיכונים שנוגעים לאחריות חברתית. המערכת הפיננסית חשופה לסיכונים האלה וצריכה ללמוד לנהל אותם. הצעד הראשון שעשינו הוא הוראת סיכוני אקלים בתקופת המפקח הקודם על הבנקים. ההוראה מכניסה את כל עולם הסיכון מאקלים למערכת הבנקאות, מגדירה את הממשל התאגידי, מסגרת הבקרה הפנימית, וכמו בכל סיכון, קובעת איך זה משפיע על ההון של הבנק ועל הנזילות. ההוראה מבוססת על הוראת באזל ואמורה להיכנס לתוקף בעוד שנתיים. השיח מול המערכת הבנקאית התחיל."
עמית גל: "הכספים שמנוהלים בעבור הציבור בגופים המוסדיים הם סדר גודל של מחצית מנכסי הציבור. המערכת הפיננסית היא מנוף לקבלת המדיניות בכללותה, ובתוך המאזן עם סיכוני אקלים, ההשקעות של הגופים המוסדיים הם חלק מרכזי. ללא הכנסת המרכיבים האלה, ההתמודדות חסרת סיכוי. קודם כל, צריך להביא בחשבון את חובת הנאמנות בניהול כספים. בהוראות של ניהול שוק ההון, הגופים המוסדיים חייבים להביא בחשבון שיקולים אלה."
גל הוסיף: "כרגע הביקוש למסלולים ירוקים הוא לצערנו במקום נמוך, קצב העלייה גבוה אך המספרים האבסולוטיים נמוכים. ההשקעות של הגופים המוסדיים במערכת הבין-לאומית חשופות לכל מערכות הכללים שחלות על גופים פיננסיים, ולכן ההשתלבות של ישראל חייבת להביא בחשבון עמידה בסטנדרטים המתקדמים."
לשאלתה של פרופ' קרנית פלוג על חשיפה של המבוטחים בישראל במקרה של אי עמידה בסטנדרטים הבינ"ל, אמר גל: "איומי האקלים על שוק הביטוח העולמי הם מוחשיים והם כאן. לשמחתנו, אנחנו חשופים בהיקף מצומצם יותר לאסונות אקלים, אך בארה"ב יש מקומות שאי אפשר לקבל ביטוחי דירות. הדבר הזה לא פוסח עלינו. שוק הביטוח בישראל מבוטח על ידי מבטחי משנה במערכת הגלובלית. מבטחי המשנה בעולם צריכים לקבל החלטה אם הם נותנים כיסוי לשריפות בקליפורניה או בישראל. במובן הזה אנחנו לא אי. ההשפעה על הביטוח, במיוחד בתחום האלמנטרי, היא משנה לשנה, היא לא מיידית. הדברים קורים בהדרגה. גם הנכונות של מבטחי המשנה היא אל מול סטנדרט הביטוח של המגזר בישראל. אנו רואים חשיבות גדולה בהכנסת הליכים אלה בגופים המוסדיים, וקיימות חובות לכך."
גיל כהן התייחס להנפקה של אג"ח ירוק בהיקף של שני מיליארד דולר בשנת 2023, ואמר כי ברגעים אלה, על רקע תשעת החודשים האחרונים, אנחנו בוחנים איך אנחנו יכולים להמשיך לשפר ולהמשיך בהליכי הנפקה אלה. טיוטת הטקסונומיה סייעה למפגשים עם משקיעים זרים באירופה ובארה"ב.
יאיר אבידן: "תאגידים לא נותנים משקל מספק לסיכונים האקלימיים בטיעון של נאמנות למשקיעים. חשוב מאוד שדירקטוריונים ומנהלי השקעות יביאו בחשבון סיכוני אקלים בקבלת ההחלטות. מספר החברות המדווחות בישראל על ESG הוא רק עשרות וחלקי ביותר. בהחלט נכון לבחון חובת דיווח מעבר לחברות ציבוריות. הדבר עשוי לספק תמיכה ממשית למרכזיותה של ישראל בשוק הגלובלי. בעידן ש-ESG נעשה נורמה בעולם הפיננסי, אסור שישראל תישאר מאחור. נכון להמשיך לקדם חקיקת פחמן בהתאם לסכומים הנקבעים במדינות המתקדמות, ולקדם חוק אקלים. חשוב שהגופים הפיננסיים יטמיעו את הטקסונומיה הישראלית תוך יצירת כלים להטמעה ופיקוח ואכיפה של המשרד להגנת הסביבה."
