כלכלה ירוקה במגמת צמיחה ממשית
הכלכלה הירוקה נהפכה לאחד ממנועי הצמיחה המהירים בעולם בתחום, כך לפי דוח חדש שפרסמו הפורום הכלכלי העולמי (WEF) וחברת הייעוץ הבינלאומית בוסטון קונסלטינג ((Boston Consulting Group. הדוח מגדיר את הכלכלה הירוקה כתחום הצמיחה השני בגודלו מאז 2015, מיד אחרי תחום הטכנולוגיה, ומדגיש כי יותר ממחצית מצמצום הפליטות הדרוש עד 2050, כ־55 אחוז, ניתן להשגה באמצעות פתרונות משתלמים מבחינה כלכלית כבר היום. לפי הדוח, אפשר להפחית כ־20 אחוז נוספים מהפליטות בעלות הנחשבת ל"חיסרון כלכלי קטן".
הדוח בחן את הכלכלה הירוקה דרך שבעה תחומי הסתגלות ועמידות: מזון, תשתיות, בריאות, עסקים וקהילות, מים, אנרגיה ומגוון ביולוגי. בתחום המיתון, הדוח ניתח את מערכות אספקת האנרגיה ואופטימיזציה, תעשייה ומבנים, תחבורה וניידות, חקלאות ושימושי קרקע, ניהול פליטות פחמן ומתאן, תחום הכלכלה המעגלית והטיפול בפסולת, וכן פתרונות פיננסיים ואפשריים התומכים בהפחתת פליטות.
החוקרים מצאו כי אנרגיות שמש, רוח, גרעין ואנרגיית המים מהווים כבר היום פתרונות משתלמים להפחתת פחמן בייצור חשמל וחום, ויכולות לתת מענה ל־35 אחוז בערך מהפליטות שצריך להפחית עד 2050 כדי לשמור על התחממות עולמית מתחת ל־1.5 מעלות צלזיוס.
הדוח מזכיר פתרונות דה־קרבוניזציה נוספים שכבר כעת משתלמים כלכלית, בהם כלי רכב חשמליים, התחייבות אנרגטית בתעשייה ובתהליכי ייצור, החלפת גזים פלואוריים ושיפור יעילות האנרגיה במבנים ובפעילויות שיפוץ. גם גז ביולוגי ממפעלי פסולת עירונית מוצג כפתרון אפקטיבי וחסכוני. הדוח מציין כי חומרים מתחדשים מרכיבים אחוז ניכר מהתחום ברמה הכלכלית, וכי התרחבות האנרגיה המתחדשת האיצה את מגמות החשמול העולמיות, שהביאו לפיתוח ולהאצה של טכנולוגיות כגון משאבות חום וניידות חשמלית.
אתגרים של מחיר ויישום
כ־20 אחוז מצמצום הפליטות הדרוש עד 2050 עדיין יקר מאוד ליישום כיום. פתרונות כגון לכידת פחמן, פחם אקולוגי, לכידה ישירה מהאוויר (DAC), הפקת מימן ירוק ודלקים דלי פחמן לתחבורה כבדה, תעופה ושיט - כולם מוגדרים כטכנולוגיות הנעות בקצב איטי יותר מהנדרש. לפי הדוח, שוקי המימן, לכידת פחמן ודלקים ביולוגיים נמצאים במסלול צמיחה רחוק מהיעד הנדרש מבחינת הורדת טמפרטורות ותנאים סביבתיים.
הדוח מציג גם מחקרים מקבילים של חברי ברית מנכ״לי האקלים של WEF, לצד מסקנות והמלצות למנהלים בכירים המבקשים להאיץ את צמיחת עסקיהם במסגרת הכלכלה הירוקה. בין ההמלצות הבולטות: מחויבות אישית של המנכ״ל ליעדי האקלים, התאמת אסטרטגיית החברה ליצירת ערך בר־קיימה, השקעה במחקר ופיתוח ופרויקטים מוקדמים כולל פיילוטים, ניהול פרואקטיבי של ציפיות פיננסיות ושבירת מחסומים ארגוניים מוקדם ככל האפשר.
הדוח הנוכחי הוא המשך לדוח משנת 2024 שפורסם על ידי WEF ו־BCG, שבו נותחו הסיכונים האקלימיים שאליהם נחשפות חברות עקב היעדר פעולה. בדוח ההוא נמצא כי אסונות אקלים גרמו נזקים מצטברים של יותר מ־3.6 טריליון דולר מאז שנת 2000 - נתון שממחיש את המחיר הכלכלי הכבד של חוסר עשייה.
