הדרך לצמיגים ירוקים ומתחדשים

תעשיית הצמיגים משקיעה בשנים האחרונות מאמצי מחקר ופיתוח ניכרים כדי להגביר את הקיימות של חומרי הגלם שמהם מיוצרים צמיגים. כיום, כ־20% מהחומרים שמרכיבים צמיג ממוצע לרכב הם ממקורות מתחדשים או ממוחזרים, ורוב החומרים הנותרים מופקים מנפט. במבט לעתיד, יצרניות צמיגים רבות התחייבו כי עד שנת 2050 הצמיגים שלהן יכילו חומרים מתחדשים או ממוחזרים במאה אחוזים. המעבר המיוחל לחומרים בני־קיימה מתנהל בקצב איטי למדי, בעיקר בשל המורכבות ההנדסית של תכנון הצמיג המודרני, שבו לכל חומר יש תפקיד קריטי והבטיחות נותרת תמיד בעדיפות עליונה.

גומי הוא החומר הנפוץ ביותר בייצור צמיגים. צמיג מכונית טיפוסי מורכב מ־20 עד 30 אחוזים גומי טבעי וכמות דומה של גומי סינתטי. בשל הנזק הסביבתי הרב הנגרם מכריתת יערות גשם לצורך גידול עצי גומי, יצרניות רבות פועלות באופן אקטיבי לצמצום ההשפעה הסביבתית של תהליך הייצור ומחפשות מקורות חלופיים של גומי טבעי. חלופות מבטיחות הן שיח הגואיולה ושן־הארי הרוסי, הנחקרים לעומק על ידי חברות מובילות כגון ברידג'סטון (Bridgestone) וקונטיננטל (Continental) כדי להבטיח אספקה בת־קיימה ויציבה יותר של חומר הגלם החשוב.

עם הפיתוח של מקורות גומי טבעי חדשים, בתעשייה שמים דגש רב גם בייצור גומי סינתטי בר־קיימה. חברת מישלן (Michelin) מובילה מאמצים להגדלת הייצור של בוטאדיאן ממקורות מתחדשים, המופק מביומסה צמחית במקום מנפט. בד בבד חברות מפתחות טכנולוגיות מיקרוביולוגיות מתקדמות המיועדות לייצור בוטאדיאן מצמיגים שיצאו משימוש בניסיון ליצור כלכלה מעגלית אמיתית. קיימים גם מחקרים המבקשים למחזר סטירן מפסולת של אריזות קלקר כדי ליצור חומרי גלם איכותיים. כל אלו הם צעדים מהותיים בדרך למזעור התלות העולמית בתעשיית הנפט המזהמת.

פחמן שחור הוא רכיב הלא־גומי הגדול ביותר הקיים בצמיגי רכב. כיום, אחוז ניכר מהפחמן השחור מופק מנפט, ורק חלק זעיר ממנו עובר מיחזור מוצלח. יצרניות הצמיגים מחפשות באופן מתמיד דרכים חדשניות להפקת כמות גדולה יותר של פחמן שחור מצמיגים ישנים באמצעות תהליך הנקרא פירוליזה. למרות התקדמות טכנולוגית מרשימה והפיתוח של אבות־טיפוס של צמיגים בעלי אחוז גבוה של חומרים ממוחזרים, מחירי הייצור הגבוהים הם חסם מרכזי המונע מהם להיות מוצר המוני ונגיש לכל צרכן ממוצע, והדבר מצריך מעורבות ממשלתית.

כדי להגיע ליעד השאפתני של צמיגים בני־קיימה לחלוטין, נדרשים רגולציה תומכת ומקיפה לצד שינוי התנהגותי בקרב הצרכנים, אשר בדרך כלל מתעדפים את המחיר כגורם המכריע. מומחים מדגישים, כי חומרי הייצור הם רק חלק קטן מההשפעה הסביבתית הכוללת של הצמיג לאורך מחזור חייו. השלב המרכזי ביותר הוא דווקא השימוש בכביש. לכן התעשייה פועלת בד בבד לפיתוח צמיגים חסכוניים יותר בדלק, המצריכים פחות אנרגיה ופולטים פחות חלקיקים מזהמים לסביבה בנסיעה, כדי להבטיח תחבורה נקייה וירוקה.

לפרטים נוספים