פריצת דרך בטכנולוגיית מימן

מימן נחשב כבר שנים ל"דלק העתיד" לתחבורה נקייה, אך בפועל נותר בעיקר הבטחה. יצרנים כגון טויוטה והונדה מציגים מכוניות מבוססות תאי דלק, ימאהה (Yamaha) מפתחת מנועים מונעי מימן, וקווסאקי (Kawasaki) אף בנתה אופנוע המבוסס על בעירה במימן.

אלא שהטכנולוגיה תמיד נתקלה במחסום ממשי: החום הקיצוני שנדרש להפעלת תאי דלק מסוג SOFC (תא מימן קשיח), הפועלים בדרך כלל בטמפרטורות של יותר מ־700 מעלות צלזיוס. דרישה זו מחייבת שימוש בחומרים יקרים ועמידים מהרגיל, שהפכו את הפתרון לבלתי מעשי לכלי רכב קלים כגון אופנועים.

תא דלק בטמפרטורה נמוכה יותר

צוות חוקרים מאוניברסיטת קיושו (Kyushu University) ביפן טוען שהצליח לפתח תא דלק מסוג SOFC הפועל ביעילות בטמפרטורה של כ־300 מעלות צלזיוס בלבד. הורדת הטמפרטורה פותחת אפשרות שימוש בחומרים זולים ונפוצים יותר וייתכנות של הוזלת עלויות הייצור. ההתקדמות התאפשרה בזכות אלקטרוליט חדש המבוסס על תרכובות בריום סטנאט ובריום טיטנאט בתוספת היסוד הנדיר סקנדיום. שילוב זה יצר "כביש מהיר לפרוטונים" - מסלול שבו מימן נע בחופשיות בלי להיתקל בחסמים.

המשמעות הפוטנציאלית למשתמשי קצה ברורה: אפשרות לאופנועים חשמליים המונעים באמצעות תא דלק מימני קטן במקום סוללה כבדה. כך יתאפשר ליהנות מביצועים חלקים ומיידיים בדומה לרכבים חשמליים, אך עם יתרון של תדלוק מהיר וטווח נסיעה ארוך יותר, ללא המתנה לטעינה. קווסאקי ממשיכה בינתיים לפתח מנועי בעירה במימן, וימאהה מתמקדת במנועי מימן ייעודיים. טויוטה מובילה בקו של תאי דלק חשמליים כמו בדגם מיראי. החידוש של הצוות באוניברסיטת קיושו מציע גישה קרובה יותר לזו של טויוטה, אך מותאמת לכלים קטנים וזולים יותר.

אתגרים ומבט קדימה

לצד הפוטנציאל ישנם עדיין חסמים ואתגרים גדולים. תשתית תחנות התדלוק במימן כמעט אינה קיימת ברוב המדינות, והטמעת טכנולוגיה מעבדתית בתוך אופנועים רועדים וצפופים אינה פשוטה. עם זאת עצם ריבוי הכיוונים שבהם פועלות ענקיות יפניות - קוואסאקי, ימאהה וטויוטה - מלמד כי המימן לא נעלם אלא ממתין לפריצת הדרך שתהפוך אותו למיינסטרים.

האם נראה בקרוב סופר־בייק מימני? כנראה לא בשנה הקרובה, אך החידוש מאוניברסיטת קיושו מקרב את החזון למציאות צעד קטן נוסף ומעלה את האפשרות שבעתיד הקרוב נהנה מכלי רכב קלים המתדלקים במהירות כמו מכונות בעירה קלסיות, אך נקיים ושקטים כמו רכבים חשמליים.

לפרטים נוספים

"מסלול פרוטונים", חלק מרכזי בטכנולוגיה החדשה