דה-קרבוניזציה של פלדה תגדיר מחדש את שרשראות האספקה עד 2050

על פי הדו"ח האחרון של Wood Mackenzie מחברת Horizons, תעשיית הפלדה עומדת לעבור טרנספורמציה משמעותית ככל שמאמצי דה-קרבוניזציה יואצו. הדו"ח, שכותרתו Metalmorphosis: how decarbonisation is transforming the iron and steel industry (מטלמורפוזה: כיצד דה-קרבוניזציה משנה את תעשיית הברזל והפלדה) מדגיש את הופעתם של רכזות מתכתיות חדשות ואת העיצוב מחדש של ייצור הפלדה ודפוסי הסחר העולמי.

הדו"ח מציין כי טכנולוגיית תנור קשת חשמלית (EAF- electric-arc furnace), שימוש מוגבר בחומרי גלם ירוקים ומדיניות פחמן מתפתחת ימלאו תפקיד מכריע בשינוי זה. ייצור EAF עתיר פחמן נמוך מהווה 28% מתפוקת הפלדה העולמית, הצפויה לעלות ל-50% עד 2050. לשם השגת מטרה זו תידרש השקעה של 130 מיליארד דולר.

המעבר לפלדה פחות עתירת פחמן יניע את הביקוש לחומרי גלם ירוקים יותר כגון DRI (ברזל מופחת ישיר) וגרוטאות באיכות גבוהה. Wood Mackenzie צופים כי חלקם של חומרי הזנה אלה בסך הביקוש למתכות יגדל מ-36% ל-54% עד 2050, נתון שיוביל למרכזי ייצור, עיבוד ומסחר חדשים עבור ברזל וגרוטאות דלי פחמן.

עליית הייצור והסחר של DRI תיצור הזדמנויות השקעה ויצירת הכנסות לאורך שרשרת הערך. Wood Mackenzie צופה הכפלה של קיבולת ה-DRI בתוך 30 שנה, מה שידרוש השקעה מוערכת של 80 מיליארד דולר. תחזית זו אינה כוללת השקעות פוטנציאליות במימן ירוק, מפעלי התכה ל-DRI ברמה נמוכה, רכזות כדוריות ושילוח.

Wood Mackenzie מציינים כי מיקומם של מרכזי ברזל מופחת ישיר (DRI) ירוקים חדשים ייקבע בהתבסס על קרבתם לייצור מימן דל פחמן. זה חשוב במיוחד בהתחשב באי הוודאות סביב הובלה ואחסון של מימן נסחר. המזרח התיכון ואוסטרליה ממוצבים היטב לנצל הזדמנות זו, ומספר הפרויקטים באזורים אלה הולך וגדל.

האיכות תקבל עדיפות על פני כמות ככל שהעלות של פלדה דלת פחמן תעלה. בשווקים עם מחירי פחמן גבוהים, יבוא DRI ירוק לייצור פלדה דלת פחמן באמצעות EAFs יהפוך לעדיף יותר מאשר ייבוא פלדה מוגמרת מיצרנים עתירי פליטות כמו סין והודו.

דה-קרבוניזציה של תעשיית הברזל והפלדה, האחראית כיום לכ-8% מפליטות הפחמן העולמיות, היא יעד מאתגר אך בר השגה. עם הרמות הנכונות של השקעה ותמיכה במדיניות, לשינוי זה יש פוטנציאל להגדיר מחדש את דפוסי הסחר ואת שרשרת הערך.