יו"ר ועדת הכלכלה ביטון: "להאיץ חיבור המשק לגז טבעי"

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, דנה השבוע בפיתוח רשת הגז הטבעי ופריסת קווי החלוקה למפעלי תעשייה ולגופים ציבוריים. היו"ר ביטון הזכיר כי מדובר בדיון מעקב אחר סוגיית פיתוח משק הגז הטבעי, וביקש תשובות לגבי חיבור גז טבעי למפעלים, בתי חולים ומוסדות מדינה.

מנהל רשות הגז הטבעי, משה גראזי, ציין כי עד כה חוברו 131 צרכנים ועוד 85 חתומים על חוזים אבל לא מחוברים. הוא פירט בדבר צעדי הרשות להאצת קצב החיבורים, ואמר כי לאחרונה עברה בוועדת השרים לחקיקה הצעת חוק נוספת, שתאפשר קיצור הליכי תכנון לחיבור מפעלים המרוחקים עד 3 ק"מ מרשת קיימת.

באשר לבתי החולים אמר גראזי כי שיבא, איכילוב ותל השומר יתחברו במהלך 2023. נציג משרד הבריאות, דוד שמש, אמר כי עיקר הבעיה בחיבור בתי חולים היא הנגשת הצנרת לקו הגבול של בית החולים. דוד מנהל תשתיות משרד הבריאות: מכל מוסדות הרפואה בארץ 4 התחברו לגז טבעי ולא אחד מהם הוא ממשלתי עד כה. עיקר הבעיות זה הנגשת הצנרת לקו הגבול של בית החולים.

גראזי התייחס גם לחיבור של נהריה ואמר כי יש 15 ק"מ שצריכים להשתלב בתשתית של מקורות, והעריך כי מדובר בעניין של שנתיים. היו"ר ביטון ביקש לדעת למה זה ייקח זמן רב כל כך, ומתח ביקורת על כך שבדיון לא השתתף אף נציג של חברת מקורות. מנכ"ל הזכיינית הצפונית מרימון, גלעד שי, אמר כי הרשויות החליטו להביא את הצינור רק עם מקורות ובשביל החברה מדובר באסון. הוא הוסיף כי מכרז מקורות מתעכב כבר שנה וחצי, ואמר כי הוא מוכן להניח את הקו בלעדיהם אבל הרשויות לא מאפשרות לו.

היו"ר ביטון ביקש התייחסות גם לנושא האכיפה נגד חברות שלא מבצעות תפקידן, וגראזי ציין כי הוצאו מכתבי שימוע לפני חילוט ערבות. נציג משרד האוצר, הלאל חלאילה, אמר כי מקודמת תשתית חוקית שתאפשר להכניס את נתג"ז למקטע החלוקה.

מנכ"ל נגב גז טבעי, משה שפיצר, אמר כי הופתע לקבל את הודעת החילוט ותהה האם מדובר במכתב שיצא בגלל הדיון בוועדה. גראזי דחה בתוקף את ההאשמה ואמר: "להגיד שאנחנו מוציאים הליך בגלל דיון בוועדת הכלכלה זה שקר". שפיצר הוסיף כי הליכי האישור נמשכים הרבה מעבר לקבוע בחוק, ואמר כי מי שעוצר את פריסת מקטע החלוקה זו המדינה ולא החברות הפרטיות.

דברים דומים אמר גם אילן טיומקין, מנכ"ל סופר אנג'י, שהוסיף כי מפעל נשר, למשל, צורך רק 15% מההתחייבות שלו ואף אחד לא מבצע אכיפה נגדו. נציג המשרד להגנת הסביבה, גיא לסט, התייחס לכך ואמר כי הרגולציה של המשרד נוגעת לצמצום פליטות, ולא לדרישה למעבר בין דלקים.

היו"ר ביטון אמר בתגובה כי בעוד כחצי שנה תקיים הוועדה דיון מעקב, ובו תרצה נתונים כמה מפעלים, בתי חולים ובסיסי צבא התחברו לרשת, וקרא לכל הרגולטורים להטיל את כל כובד משקלם כדי לחבר כמה שיותר גופים.

מנכ"ל מפעל קויס טכנולוגיות, גבי ביטון, אמר כי התעשיינים נופלים בין הכיסאות ומפסידים כסף רב. לדבריו, יש חוסר אמון מלא של התעשיינים בחיבור לגז טבעי. מנהל המחלקה לכלכלת עסקים בהתאחדות התעשיינים, אלעד נצר, הוסיף: "המדינה הבטיחה שעד 2020 יהיו 400 מפעלים מחוברים, בפועל יש היום פחות מחצי והתעשיינים מיואשים. מי שלא חיבר מפעל תוך שנתיים צריך להחזיר את הרישיון שלו ולאפשר למישהו אחר לחבר אותו".

מנכ"ל איגוד הגז הטבעי, אמיר פוסטר, אמר כי כבר 10 שנים מתנהלים אותם דיונים והדברים לא מתקדמים. הוא הוסיף כי נתג"ז היא אולי החברה הממשלתית הרווחיות ביותר, צוברת רווחים בעוד הלקוחות הפרטיים לא מקבלים גז וברשות הגז רוצים להוסיף תעריף מערכתי. גראזי השיב כי הרשות דווקא יצאה לשימוע להפחתת תעריף ב-17% ואמר כי אולי גם הפחתת מחיר הגז יכולה לעזור. פוסטר הגיב כי מחיר הגז בישראל הוא מהזולים בעולם.

ח"כ רון כץ, שמילא את מקומו של היו"ר במהלך הדיון, סיכם ואמר כי נדמה שהדברים חוזרים על עצמם וצריך לעצור את זה. הוא הוסיף כי שרת האנרגיה מחויבת לטיפול בנושא ותמצא פתרונות. עוד אמר ח"כ כץ כי הוועדה תקיים דיון נוסף בנושא בחודשים הקרובים, בהשתתפות השרה, ואמר כי חברי הוועדה מוכנים לסייע בכל בעיה בירוקרטית. לסיכום אמר ח"כ כץ כי לא ייתכן שלא יימצא הפתרון לבתי החולים ולעסקים הקטנים ולבסיסי צה"ל, ולא ייתכן שהם לא יהיו מחוברים לגז טבעי.