מאשפה לאוצר: בגדים ממוחזרים בלי סוף
הצרכנים האירופים מתקשים להתנגד לקסם של בגדים חדשים, אך המחיר הסביבתי כבד. מיליוני טונות של טקסטיל מושלכים באירופה מדי שנה, רובם נשלחים למדינות מתפתחות כגון גאנה. בערים כגון אקרה, ערמות בגדים משומשים נהפכות למשטחי משחק לילדים.
במקום להשליך בגדים שאינם רצויים למדינות אחרות, קיימות חלופות כגון שימוש חוזר ומיחזור. אחד הפתרונות הוא שימוש בטכנולוגיה של חברת Aquafil מאיטליה, הממירה פסולת ניילון ל-ECONYL - חוט ניילון שאפשר למחזר אינספור פעמים. המפעל בסלובניה ממחזר רשתות דיג, שטיחים ופלסטיק שלא התאפשרו למחזור בעבר, והופך אותם לחומר גלם לתעשיית הביגוד כגון בגדי ספורט, בגדי ים ותיקים.
לדברי ג'וליו בונאצי, יו"ר ומנכ"ל החברה, "אנו מייצרים ניילון מפסולת במקום להשתמש בנפט. זה מסע מאשפה לאוצר." המיחזור מתבצע בתהליך כימי שמחזיר את הניילון לצורתו המקורית כחומר גלם. הדבר מאפשר ייצור מחדש של סיבים לשימושים מגוונים.
המפתח למיחזור טמון בעיצוב. בגדים רבים מורכבים משכבות בד, תפרים, רוכסנים ורכיבים אחרים, והדבר מקשה את המיחזור סיב-לסיב. "הקושי הוא שהמוצרים לא מתוכננים מלכתחילה להיות ממוחזרים", מסביר בונאצי.
בכל שנה, 12.6 מיליון טונות של טקסטיל מושלכות באירופה, רובן נשרפות או נשלחות למזבלות. האיחוד האירופי מתכנן ליישם מנגנון אחריות יצרן מורחבת (EPR), שבו יצרנים נדרשים לשלם על מחזור החיים המלא של מוצריהם, כולל הפסולת שלהם. ככל שהמוצר מזהם יותר, כך המותגים ישלמו יותר. הכספים מיועדים למחקר ופיתוח של מיתקני מיחזור.
מאטאו וורד, מנכ"ל WRÅD, סטודיו לעיצוב בר-קיימה במילאנו, מאמין שהתוכנית תשנה את הגישה של מותגים לעיצוב מוצרים עמידים וממוחזרים. "זה שינוי יסודי שיביא מותגים לייצר בגדים עמידים שניתנים למחזור, משהו שאין להם תמריץ לעשות כיום," הוא אומר.
וורד, שעבד בעבר בתעשיית האופנה המהירה, החליט לשנות כיוון בעקבות קריסת מפעל טקסטיל בבנגלדש ב-2013, שגרמה למותם של 1,134 עובדים. כיום הוא מקדם מודעות חברתית ואקולוגית דרך עבודה עם בתי ספר וייעוץ למותגים כגון Candiani Denim, המייצרת ג'ינסים מתכלים.
טכנולוגיות מיחזור ובדים בני-קיימה יסייעו לעתיד תעשיית האופנה, אך השפעתם תלויה גם בשינוי הרגלי הצריכה. על הצרכנים לאמץ גישה של שימוש חוזר ולהעדיף מוצרים עמידים ובני-קיימה כדי להפחית את השפעת פסולת הבגדים על העולם.
