מאבק בשינוי האקלים, חלק ב'

תהליכי ייצור האנרגיה אחראים לרוב הגדול של פליטות גזי החממה בעולם ובמדינת ישראל. ב-2017 פלטו מדינות העולם 36 מיליארד טונות של CO2e (שווה ערך פחמן דו חמצני). שיעור הפליטות של גזי החממה לנפש בישראל גבוה מן הממוצע העולמי: 9.19 טונות לנפש לעומת 4.8 טונות tCO2e לנפש בעולם, אך נמוך מעט מממוצע הפליטות במדינות המפותחות, כמוצג בגרף.

פליטות גזי חממה במדינות OECD )טונות שוות ערך לפחמן דו-חמצני, באלפים)

בהסכם פריז (2015) קבעה ממשלת ישראל יעד לאומי של 7.7 טונות CO2e להפחתת פליטות של גזי חממה עד שנת 2030, ויעד ביניים של 8.8 CO2e טונות עד שנת 2025. כדי להשיג יעדים אלה התחייבה ישראל ליעדים סקטוריאליים לצמצום צריכת החשמל ב-17%, להגיע ל-30% בייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות ולצמצם את היקף הנסועה הפרטית ב-20%. לרשויות המקומיות תפקיד קריטי במימוש יעדים אלה.

השפעות האיומים על הרשות המקומית

רמת הפגיעות של יישובים נובעת משילוב של שני גורמים: סיכונים שמגיעים מהסביבה החיצונית ונקודות תורפה של הרשות עצמה. ערים אינן מקשה אחת, גם בתוך היישוב עצמו יש מגוון רחב של אוכלוסיות. לפריסת האוכלוסיות בעיר יש השפעה על רמת הפגיעות.

פגיעות הערים הצפופות

בתחילת שנת 2020 חיו בערי ישראל כ-8.3 מיליון תושבים שהם כ-92% מכלל האוכלוסייה. עד שנת 2030 צפויה האוכלוסייה העירונית בישראל להגיע לעשרה מיליון נפש. מחקרים ומיפויים מלמדים שערים חמות יותר מאזורים כפריים פתוחים, והטמפרטורה בערים עולה מהר יותר מאשר מחוצה להן. הבינוי גורם לגידול תכסית הקרקע על חשבון שטחים פתוחים. צמצום השטחים הפתוחים מקטין או מונע יכולת חילחול של מי הגשמים, והתופעה גורמת להתעצמות שיטפונות בזמן סערות וגשמים חזקים.

העלייה בתכסית המבונה והסלולה והירידה בתכסית הירוקה משפיעות על הנוחות האקלימית במרחב העירוני ויכולת השימוש והשהייה בו. הטבע המקומי, צמחייה ככלל ועצים בפרט, משפיעים ישירות על המיקרו-אקלים המקומי. אף שברשויות נשתלים עצים חדשים מדי שנה, במקרים רבים איכותם פוחתת בשל צמצום בתי הגידול וריבוי עומסים ותשתיות. מנגד, עצים ותיקים בעלי עלווה נרחבת נכרתים, ותכסית הצל נפגעת.

שינויי אקלים ועומסי חום מתמשכים הם אתגר לאיכות המרחב הציבורי. לעיתים קרובות עומסי התחבורה ופליטות חום ממבנים הופכים את המרחב הציבורי לאי חום שהשהייה בו לא נעימה ולא מזמינה.

אי חום עירוני: מיקרו-האקלים המקומי מושפע מאוד מאופייה של הסביבה העירונית: עומס תחבורתי ופליטות של כלי רכב, ציפוף של מבנים, מסחר ותעשייה - כל אלה גורמים להיווצרות של "אי חום עירוני", מעין חממה אורבנית ששוררים בה עומסי חום כבדים ואוויר דחוס לעומת האקלים בשטחים הפתוחים.

ההיערכות לשינויי האקלים מחייבת שינוי: יותר הצללה, צמצום עומסי תחבורה, מים זמינים לשתייה ומקומות ישיבה ומנוחה במרחב הציבורי. בשנים האחרונות, העיסוק בשיפור איכות המרחב הציבורי גובר והולך בקרב גורמי ממשלה ורשויות מקומיות.

פגיעות ערי החוף

ערים גדולות רבות בישראל שוכנות לאורך חופי הים התיכון, והן מושפעות ומאוימות מהשינויים החלים בו עקב שינוי האקלים. נוסף על תשתיות ומיתקנים לאורך החוף שחשופים לפגעי מזג האוויר, חלקים גדולים של רצועת החוף מתוחמים במצוקי כורכר. הסערות והגלים המתעצמים תורמים לשחיקה המתמשכת של מצוקי החוף, שכבר היום נמצאים בסכנת קריסה, בעיקר באזורים אשקלון, נתניה, הרצליה, בת-ים ועמק חפר.

פגיעות מערכת אספקת המים

הרמה המקומית היא צרכנית הקצה של משק המים וחוליה מרכזית במערך הניקוז וניהול השפכים. משק המים בישראל נתון זה שנים רבות במשבר בשל צריכה גדלה והולכת ומגמת ירידה בהיצע המים הטבעיים. זו נובעת מהפחתה בכמות המשקעים ומאופן פיזורם במשך השנה.

כיום, בעקבות המעבר לשימוש במי קולחין ומים מליחים בחקלאות, מים שפירים נצרכים בעיקר במגזרים הביתי והציבורי, הצורכים כ-55% מהמים השפירים. צרכני המים הפרטיים צורכים כ-60% מהצריכה העירונית. צרכני מים נוספים, הנמצאים בתחומה של הרשות המקומית והמקבלים שירותים מתאגיד המים והביוב המקומי או האזורי, הם בעיקר מרכזי המסחר והמלאכה, גינון ציבורי, מוסדות ציבוריים ובתי מרחץ ומקוואות.

הרשות המקומית תלויה כמעט לחלוטין באספקת מים ממקורות, חברת המים הלאומית של ישראל. תלות זו מגבירה את פגיעותה של הרשות המקומית לאיומים עתידיים, שעלולים לפגוע במערכת הולכת המים וזמינות המים. אסטרטגיית ההיערכות של רשות המים מכוונת לשימור וטיוב של מקורות המים הטבעיים, ובהם מי התהום, כדי להרחיב את היצע המקורות ולצמצם את התלות במקורות מים מלאכותיים.

פגיעות מקורות האנרגיה

שינויי האקלים והתנודות במזג האוויר מגבירים את החשש לאי ספיקה של רשת החשמל. בכל שנה נקבעים שיאי צריכה חדשים, והולכת אנרגיה למרכז אזורי הביקוש נעשית מורכבת ויקרה הרבה יותר. על כך יש להוסיף את הרכב החשמלי, שתפוצתו בארץ תתרחב בעשור הקרוב, והוא צפוי אף להכפיל את צריכת האנרגיה במרכזי ערים ובאזורים המיושבים בצפיפות.

פגיעות קבוצות האוכלוסייה

הערים החלשות והמתפתחות צפויות לספוג את הזעזועים הקשים ביותר. ארגון מנהיגות הערים בנושא אקלים (C40 Cities Climate Leadership Group) שחברות בו ערים מרחבי העולם, מציג את המגמות הצפויות במחקר הערכה שכותרתו "העתיד שאיננו רוצים בו - The Future We Don’t Want. על פי המחקר, שיעור החיים בעוני החשופים לעומסי חום מסוכנים יגדל פי שמונה עד שנת 2050.

במסמך שנכתב לקראת בניית תוכנית היערכות של משרד הבריאות להתמודדות עם ההשלכות הבריאותיות של שינוי אקלים, מופו שלוש מגמות מרכזיות רלוונטיות לישראל, שיש לפתח סביבן מענים ברמה המקומית וברמה הלאומית:

השלכות של התחממות וגלי חום על בריאות הציבור: 1. היערכות לאירועי אקלים קיצוניים ולהשלכותיהם על בריאות הציבור; 2. מחלות זיהומיות המועברות על ידי נשאים; 3. ביטחון תזונתי.

מחקרים מלמדים שהקבוצות החברתיות להלן הן הפגיעות ביותר לשינוי אקלים. השתייכות ליותר מקבוצה אחת מעצימה את הפגיעות:

אוכלוסייה החיה בעוני: 21% מאוכלוסיית ישראל חיים בעוני, והם הפגיעים ביותר באירועי קיצון. כדי להבטיח את ביטחונם ואת עמידותם בתנאי האקלים המשתנים, נדרש טיפול ברמות המקומית, הקהילתית והממשלתית.

קשישים: אוכלוסיית הקשישים בישראל עתידה לגדול בעשורים הבאים. שיעורה באוכלוסייה גדל בהתמדה (11.4% בשנת 2020), והיא פגיעה יותר מהבחינות הפיזית והנפשית לזעזועים ולאירועי אקלים קיצוניים, הן בשל הגיל שהוא גורם סיכון בפני עצמו, הן בשל שיעור העוני הגבוה יחסית בקרב אוכלוסיית הקשישים והן בשל הדרה חברתית (לפי נתוני דו"ח העוני האחרון שפורסם בדצמבר 2019, עיקר הסכנה לחיים בעוני היא בקרב ילדים עד גיל 17 ובקרב קשישים מעל גיל 65).

אוכלוסייה עם מוגבלות וחולים במחלות כרוניות: אנשים עם מוגבלות פגיעים יותר לתנאי אקלים קיצוניים בשל מגבלות ניידות, הן בשל הקושי להתפנות ממבנים והן בשל אתגרי הנגישות למרחבים מאוקלמים. חולים התלויים בציוד תומך חיים נתונים בסכנה מיידית בתנאי מזג אוויר קיצוניים בשל השבתה של רשת החשמל.

נשים ואלימות מגדרית: מחקרים מלמדים שיותר נשים חיות בעוני מאשר גברים. נשים גם פגיעות יותר להשפעות של שינוי האקלים על הבריאות. שיעורי התחלואה והתמותה של נשים בגלל אירועי מזג אוויר קיצוניים גבוהים לעומת אלה של גברים. כמו כן אירועי משבר וחירום בכלל, ואירועי חירום אקלימי בפרט, מגבירים את הסיכון לאלימות נגד נשים במשפחה.

למדריך המלא