פסק דין: אישורי הטמנה מזויפים

בית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה, כי חברת גינון ותחזוקת גינות ציבור אינה צריכה לשלם לחברת פינוי פסולת ועפר את התמורה בעבור עבודתה, משום שחברת פינוי הפסולת לא הציגה אישורי הטמנה כנדרש על פי החוק. בעקבות אי התשלום, הגישה חברת פינוי הפסולת תביעה נגד חברת הגינון, ובה ביקשה מבית המשפט להורות לחברת הגינון לשלם לה 940 אלף שקלים.

ההתקשרות בין החברות החלה בשנת 2018, אז זכתה חברת הגינון במכרז של עיריית תל אביב לגינון ברחבי העיר. בעקבות זכייתה במכרז, נחתם חוזה בין חברת הגינון לחברת הפינוי על פינוי הפסולת מהפרויקט.

בחוזה לא נאמר באופן מפורש, כי על חברת הפינוי להציג אישורי הטמנה כתנאי לתשלום, אך נאמר בו שחברת הפינוי מחויבת למלא אחר כל הוראות המכרז, שעל בסיסו חתמה חברת הגינון הסכם עבודה מול עיריית תל אביב.

את חברת הגינון ייצג בתביעה עו"ד רגב אלקיים ממשרד עורכי הדין שרף-אלקיים. לדבריו, בשלב מסוים הוגשה תלונה במשטרה על זיוף אישורי הטמנה. בחקירת המשטרה התברר, כי חברת הפינוי ניסתה להונות את עיריית תל אביב בכמויות הפסולת שכביכול פינתה, ומסרה לשם כך אישורי הטמנה מזויפים. בעקבות גילוי הזיוף, סירבה עיריית תל אביב לשלם לחברת הגינון יותר מ-90% מהתמורה שהובטחה לה.

לדברי עו"ד אלקיים, בעקבות אי התשלום, נקלעה חברת הגינון למשבר. בעקבות אי הצגתם של אישורי הטמנה כדין, ביטלה חברת הגינון את התשלום לחברת הפינוי וביטלה מספר המחאות שכבר העבירה לה. בתגובה הגישה חברת הפינוי את תביעתה נגד חברת הגינון ונגד בעליה לבית משפט השלום בתל-אביב.

סלע המחלוקת בין הצדדים סבב סביב השאלה: האם על חברת הפינוי היה להמציא אישורי פינוי והטמנת פסולת בפני חברת הגינון כחלק מהחוזה שנחתם ביניהן?

כבוד השופטת כרמלה האפט קיבלה את עמדת חברת הגינון ובעליה, וקבעה כי תנאי הזמנת העבודה של עיריית תל אביב היו חלק מהחוזה בין התובעת לנתבעת. השופטת קבעה בפסק דינה: "החוזה בין העירייה לחברת הגינון מתנה מפורשות את תשלום התמורה לחברת הגינון בהצגת אישורי הטמנה, ואילו החוזה בין התובעת לנתבעת אימץ לתוכו את תנאיו של החוזה בין הנתבעת לעירייה."

בדיון טען מנהל החברה לפינוי פסולת, כי תנאי המכרז לא הוצגו בפניו במועד חתימת החוזה, וכי חברתו לא התחייבה לעמוד בדרישות עיריית תל-אביב במכרז. כמו כן טען, שסוכם בעל-פה, בינו לבין בעלי חברת הגינון, כי עבודתו תתבצע ללא צורך בהצגת אישורי הטמנה.

השופטת האפט ביטלה את דבריו וקבעה, כי כל טענותיו עומדות בניגוד גמור לנאמר בחוזה, מסתמכות על סיכומים בעל-פה ומהוות למעשה עדות כבושה. השופטת שאלה, אם אכן היה סיכום בעל-פה שאין צורך להציג אישורי הטמנה, מדוע העבירה חברת הפינוי לחברת הגינון אישורי הטמנה מזויפים?

השופטת האפט קבעה בסיום פסק דינה: "לא קיים חוב של הנתבעת לתובעת, והתובעת לא עמדה בהתחייבותה החוזית לספק אישור הטמנה." לדבריה, הדעת אינה נותנת, כי חברת הגינון, שלא קיבלה כספים מהעירייה בעבור עבודות שביצעה חברת פינוי הפסולת, תשלם לחברת הפינוי את התמורה על פי החוזה ביניהן.

בית המשפט דחה את הבקשה ל"הרמת מסך" מחברת הגינון, שתאפשר לחברת פינוי הפסולת לרדת לנכסיו הפרטיים של בעל חברת הגינון, כדי להחזיר לה את החוב. השופטת האפט קיבלה את טענות עו"ד אלקיים וקבעה, כי גם אם היה נקבע כי קיים חוב של חברת הגינון לחברת פינוי הפסולת, בעל חברת הגינון איננו צד לחוזה אשר נחתם בין שתי החברות.

מלבד דחיית התביעה חייבה השופטת האפט את חברת פינוי הפסולת ב-20 אלף שקלים הוצאות משפט. על פסק דינה לא הוגש ערעור.

משרד שרף-אלקיים ושות' www.se-law.co.il עוסק בנדל"ן, במשפט מסחרי, בדיני ירושות וצוואות ובדיני אגודות שיתופיות.