הערכת מצב הטבע

לא תמיד פשוט להבחין בהשפעות הישירות של שינויי האקלים על הטבע, כי הן מתרחשות בד בבד עם תהליכים אחרים שמקורם בפעילות האדם, ושהשפעתם לעיתים מיידית או בעלת משמעות רבה יותר בטווח הקצר. דוגמה לכך היא העלייה בכיסוי הצומח באזור הים-תיכוני בישראל בשל צמצום הרעייה והכריתה בו, למרות ההתחממות וההתייבשות ההדרגתיות באזור.

בדו"ח מצב הטבע שהתפרסם לאחרונה מובאות תוצאות מחקר שנעשה בשבעה תחומי ניטור: שינויים בשימושי הקרקע (כגון בינוי וחקלאות); ניתוח מגמות עיתיות ומרחביות בכיסוי הצומח; מיפוי ופילוח של שרפות ותדירותן; שינויים במדדים של רציפות וקיטוע של שטחים פתוחים; מיפוי וניתוח של רמות ההגנה של השטחים הטבעיים והמיוערים; ניתוח מרחבי של עוצמת תאורת לילה מלאכותית והשפעתה על המערכות האקולוגיות; השפעת שינויי האקלים על המגוון הביולוגי.

לדברי נועם בן משה, עורך דו"ח מצב הטבע, הדו"ח מציג שתי מגמות מרכזיות והפוכות במצב הטבע בישראל. מצד אחד, האיומים על הטבע בישראל הולכים וגוברים. העלייה בצפיפות האוכלוסייה והפיתוח הנלווה לה גורמים שקצב אובדן השטחים הפתוחים והקיטוע שלהם ממשיך להיות גבוה, בייחוד במרכז הארץ ובצפונה. השפעות האדם זולגות גם לשטחים המוגנים, ומתבטאות, למשל, בעלייה בתדירות השרפות ובזיהום האור בשמורות הטבע ובשטחי היערות. איום נוסף שכבר מתחיל לתת את אותותיו במגוון הביולוגי בישראל הוא שינוי האקלים.

עם זאת מאמצי שמירת הטבע לאורך השנים הם משמעותיים, ומתבטאים בעלייה ניכרת ורציפה בכיסוי הצומח באזור הים-תיכוני בישראל ובהרחבה ניכרת של שטחי שמורות הטבע, כולל בים, שעד לפני שנים אחדות כמעט לא זכה להגנה.

 

עיקרי הדו"ח

* קצב אובדן השטחים הפתוחים בישראל ממשיך להיות גבוה - כ-30 קמ"ר בשנה.

* עוצמת תאורת הלילה המלאכותית הממוצעת בשטח ישראל עלתה ב-30% בעשור האחרון.

* לראשונה הוגדר ערך סף לזיהום אור אקולוגי. השימוש בערכי הסף מאפשר לזהות ולאפיין אזורים שבהם המערכות האקולוגיות חשופות לתאורה מלאכותית בעוצמה שפוגעת בהן. מהדו"ח עולה, כי 67% משטחי ישראל מצפון לבאר שבע חשופים לזיהום אור במידה הפוגעת במערכות אקולוגיות ובמגוון הביולוגי.

* 78% מרצועת החוף בישראל חשופים לזיהום אור גבוה.

* כ-500 קמ"ר (כ-15%) מהשטחים הטבעיים והמיוערים בחבל הים-תיכוני בישראל נשרפו לפחות פעם אחת בין השנים 2015 ל-2021.

* כ-26% משטח ישראל מוגדרים כשמורות טבע וגנים לאומיים.

* רוב השטחים שתדירות השרפות בהם גבוהה נמצאים בתחום שטחי אימונים של צה"ל.

* בשנים 2021-2017 עלה שטח שמורות הטבע והגנים הלאומיים ב-9.6%.

* קצב התחממות היבשה והים בישראל מהיר יותר מהממוצע העולמי.

* ישראל מהווה גבול תפוצה עולמי למיני צמחים ובעלי חיים רבים. אוכלוסיות בגבול תפוצה נוטות להיות פגיעות במיוחד לשינויים סביבתיים, בהם שינוי אקלים, וחלק מאוכלוסיות אלו נמצאות בסכנת הכחדה מישראל.

 

תובנות נוספות מהדו"ח

פרק 1: שימושי קרקע בישראל (תכסית)

* קצב גריעת השטחים הפתוחים (שטחים טבעיים, מיוערים וחקלאיים) בישראל ממשיך להיות גבוה. בשנים 2020-2017 נגרעו בממוצע 30 קמ"ר בשנה לצורכי פיתוח.

* בשנים אלה הותמרו כ-72 קמ"ר של שטחים טבעיים ומיוערים לשימושי קרקע (ממוצע של 18 קמ"ר בשנה). 32 קמ"ר הותמרו לשטחים בנויים, 22 קמ"ר הותמרו לחקלאות, והשאר לשימושים אחרים כגון תחבורה, מחצבות ושדות סולריים.

* בשנים אלה הותמרו כ-69 קמ"ר של שטחי חקלאות לשימושי קרקע (ממוצע של 17 קמ"ר בשנה, ללא התוספת בשטחים החקלאיים מהתמרות שטחים טבעיים): כ-66% מהם הותמרו לבינוי (שאינו שימוש חקלאי), והשאר לשימושים נוספים, שהעיקריים בהם הם תחבורה (21%) ושדות סולריים (9%).

* גם ביחידות האקולוגיות שנמצאות בתת-ייצוג במערך השטחים המוגנים בישראל ממשיכה גריעת השטח הטבעי: חולות מישור החוף, למשל, איבדו כ-2% משטחם בשנים 2020-2017.

 

שימושי קרקע מגוונים באזור הר תבור. צילום: עמר צור - Photography Aerial Air

 

פרק 2: כיסוי הצומח ותצורות הצומח בישראל

* בעשורים האחרונים, כיסוי הצומח בחבל הים-תיכוני בישראל נמצא בעלייה בכל השטחים הטבעיים בשל התאוששות הצומח לאחר שנים של רעייה וכריתה ועקב התבגרות היערות הנטועים והצומח המעוצה.

* קצב העלייה בכיסוי הצומח באזורים הגשומים יותר בחבל הים-תיכוני גבוה מזה שבאזורים הגשומים פחות.

* באזורים המדבריים הכיסוי לא השתנה באופן מובהק בעשרות השנים האחרונות. יש מתאם בין כיסוי הצומח לבין כמות המשקעים השנתית.

* ביערות הנטועים במזרח הארץ ובדרומה (ביריה, הגלבוע, צפון הנגב) נמצאה ירידה בכיסוי הצומח לאחר רצף של שנים שחונות. עם זאת, גם ביערות אלה המגמה השלטת לאורך השנים היא של עלייה בכיסוי הצומח.

* בחולות מישור החוף קצב העלייה בכיסוי הצומח גבוה במיוחד בשל תהליך מהיר של התייצבות החולות, שנגרם בין השאר מהתפשטות מינים פולשים, בייחוד שיטה כחלחלה וטיונית החולות.

 

חורש אלונים ויער מחטני נטע-אדם. יער ברעם. צילום: עמר צור - Photography Aerial A

 

פרק 3: שרפות בשטחים טבעיים ומיוערים

* תדירות השרפות בישראל נמצאת במגמת עלייה בעקבות העלייה בכיסוי הצומח ובצפיפות האוכלוסייה ובשל שינויי האקלים.

* שרפות חוזרות בתדירות גבוהה פוגעות מאוד במערכות אקולוגיות ומקשות את השתקמותן.

* רוב השטחים שתדירות השרפות בהם גבוהה נמצאים בתחום שטחי אימונים של צה"ל וסמוך להם, בייחוד ברמת הגולן, במרחב לכיש וב"ציר הגבעות" שבשיפולי השומרון.

* כ-500 קמ"ר (כ-15%) מהשטחים הטבעיים והמיוערים בחבל הים-תיכוני בישראל נשרפו לפחות פעם אחת בשנים 2021-2015.

* כרבע משטחי הבתות העשבוניות בישראל נשרפו בשבע השנים האחרונות.

* שטחי החורש הים-תיכוני נשרפו פחות מתצורות הצומח האחרות יחסית לשטחם הכולל ולשטחם היחסי בתחום שטחי אש.

 

מדרגות חקלאיות (טרסות) חשופות לאחר השרפה בנחל כיסלון, ינואר 2022 . צילום: מרים אפק

 

פרק 4: ניהול השטחים הטבעיים והמיוערים

* היקף השטחים המוגנים כשמורות טבע וגנים לאומיים מוכרזים ומאושרים היה בדצמבר 2021 כ-26.1% משטחה של ישראל - עלייה של 9.6% בשטחם בארבע השנים האחרונות.

* כמחצית מהשטחים הטבעיים והמיוערים בישראל (שטחים פתוחים שאינם חקלאיים) הם שטחים בניהול רשות הטבע והגנים או שטחי יער באחריות קק"ל.

* כמחצית משטחי שמורות הטבע בישראל וכשמינית משטחי היער בניהול קק"ל נמצאים בתוך שטחי אש פעילים.

* בשלוש השנים האחרונות הוכרזו לראשונה שמורות טבע ימיות בשטחים נרחבים בישראל, וכיום כ-4% משטח המים הריבוניים מוגדרים כשמורות טבע.

* בחלק מהיחידות האקולוגיות בישראל פחות מ-30% מהשטח מוגדרים כשטח מוגן, ולעיתים אף פחות מ-10% ממנו מוגדרים כך. אחד היעדים שהציב המשרד להגנת הסביבה הוא הגנה על 30% לפחות משטחן של היחידות. בין היחידות האקולוגיות הסובלות מהגנה חסרה: הירדן הצפוני (גאון הירדן), הכורכר וחולות מישור החוף, מלחות החוף, בתות הספר, מישורי הלס, עמקים אלוביאליים, הים התיכון ומפרץ אילת, הכינרת, ים המלח וחופיו.

 

שמורת נחל עשוש. צילום: דורון ניסים

 

פרק 5: רציפות וקיטוע בשטחים פתוחים

* הפיתוח המואץ בולט בהשפעתו על דגם קיטוע השטחים הפתוחים בישראל. בצפון ובמרכז הארץ השטחים הפתוחים מחולקים ליחידות קטנות ומקוטעות, ואילו מדרום לב"ש רוב השטחים הפתוחים נרחבים ורצופים יחסית.

* היקף השטח הנמצא במרחק של פחות מק"מ אחד מהכביש הקרוב ביותר בישראל הוא 12,113 קמ"ר (55% משטח המדינה). מצפון לבאר שבע, 83% מהשטח מרוחקים פחות מק"מ אחד מהכביש הקרוב ביותר לעומת 29% מהשטח שמדרום לבאר שבע.

* ברמת הגולן נמצא רצף השטחים הפתוחים והטבעיים הגבוה ביותר באזור הים-תיכוני בישראל.

* דגם הקיטוע מלמד שהשפעות השוליים הן הגבוהות ביותר ביערות הנטועים, בחולות מישור החוף, במישורי הלס ובחורש הים תיכוני.

 

מעבר אקולוגי מעל כביש מספר 1 . צילום: עֹמר צור - Photography Aerial A

 

פרק 6: זיהום אור - היבטים אקולוגיים ומרחביים

* זיהום אור הוא איום על מערכות אקולוגיות שעד כה לא בוצע עליו מעקב ברמה הארצית.

* בדו"ח הנוכחי הוגדר בפעם הראשונה ערך סף לזיהום אור אקולוגי (השונה מזיהום אור אסטרונומי). השימוש בערכי הסף מאפשר לזהות ולאפיין אזורים שהמערכות האקולוגיות בהם חשופות לתאורה מלאכותית בעוצמה שפוגעת בהן.

* עוצמת תאורת הלילה המלאכותית הממוצעת בשטח ישראל עלתה ב-30% בעשור האחרון.

* 67% משטחי ישראל מצפון לבאר שבע חשופים לזיהום אור במידה הפוגעת במערכות אקולוגיות ובמגוון הביולוגי.

* זיהום אור זולג אל השטחים הפתוחים בישראל, כולל שמורות טבע ויערות קק"ל. 30% משטחי יערות קק"ל ו-16% משטחי שמורות הטבע מצפון לבאר שבע חשופים באופן קבוע לזיהום אור.

* 78% מרצועת החוף בישראל חשופים לזיהום אור גבוה.

* באילת, זיהום האור החופי מאיים על עתידה של שונית האלמוגים.

* תשתיות הגז בים התיכון הן מקור חדש לזיהום אור במרחב הימי של ישראל, שהיה חשוך עד לפני כעשור.

 

פרק 7: שינוי האקלים והשפעתו על המגוון הביולוגי

בדו"ח זה נותחו לראשונה ההשפעות הצפויות בשינוי האקלים על המגוון הביולוגי בישראל.

* בטבע בעולם כולו ובישראל בפרט ניכרים כבר עתה נזקי משבר האקלים, וביתר שאת בים לעומת היבשה. בים התיכון הישראלי, למשל, נכחדו עשרות מיני רכיכות במשך מספר עשורים, כנראה בשל התחממות מי הים.

* ישראל מתחממת מהר יותר מהממוצע העולמי, וצפויה להיעשות שחונה יותר.

* בעקבות ירידה בכמות המשקעים ועלייה בטמפרטורה ובאידוי, צפויה בישראל פגיעה ממשית בבתי גידול של מים מתוקים - נחלים, מעיינות ובריכות חורף.

* שינוי משטר הגשמים ועלייה בטמפרטורה ובאידוי הם בין הגורמים התורמים לעלייה בתדירות, בעוצמה ובשטח של השרפות בישראל.

* ישראל היא קצה גבול התפוצה של מינים רבים, והתחממות האקלים עלולה לגרום להכחדתם המקומית.

* מינים אקטותרמיים ("בעלי דם קר") ומינים בעלי יכולת הפצה מוגבלת צפויים להיפגע באופן חריף יותר ממשבר האקלים ממינים אחרים.

* בשל ההתחממות, עופות נודדים מקדימים לנדוד ונאלצים לקצר את זמני השהייה שלהם בעצירות הביניים הנדרשות למנוחה ולאכילה.

 

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "דוחות מצב הטבע צריכים להיות משמעותיים יותר בגיבוש המדיניות הסביבתית בישראל, שמבוססת על נתונים עדכניים ומפורטים על מצבו של הטבע וצרכיו הקונקרטיים. השנה, לראשונה, יש פרק המוקדש להשפעת שינויי האקלים על הטבע. רק מידע מפורט, לפי אזורים, מינים ובתי גידול, יאפשר לנו להתאים את מדיניות שמירת הטבע לעולם המשתנה ולאתגרים הגוברים.

"ממצאי הדוח מדאיגים, ומציבים זרקור במיוחד על הצטמצמות השטחים הפתוחים בישראל ופגיעה ברציפותם. זו אחת הסיבות העיקריות שהמשרד להגנת הסביבה מתנגד לקידום יישובים חדשים ופועל לייעול השימוש בקרקע בישראל."

פרופ' תמר דיין, יו"ר מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט: "דו"חות מצב הטבע של 'המארג', התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע, הם בסיס ידע מדעי לקבלת החלטות לניהול השטחים הפתוחים והמערכות האקולוגיות בישראל. הדו"ח מציג את ממצאי הניטור של המארג, ואלו מלמדים על השפעת האדם ופעולותיו על המגוון הביולוגי והמערכת האקולוגית, רשת התמיכה הטבעית החיונית לאדם.

"באמצעות הדו"ח אנו מקבלים תמונת מצב עדכנית על אודות המגמות בשינויים החלים בסביבתנו, התהליכים המרכזיים שמתרחשים והגורמים המאיימים על מצב הטבע בישראל בטווח הקרוב והרחוק. המטרה העיקרית היא שהוא ישמש בסיס ידע ומחקר אמין ואחראי לקבלת החלטות תכנוניות וניהוליות מבוססות מדע וידע.

"בזכות הדו"ח יכולים הרגולטור והגופים המנהלים את השטחים הפתוחים להחליט החלטות מושכלות ולנהל את השטחים הפתוחים של ישראל תוך הבנת ההשלכות על המגוון הביולוגי ורווחת האדם."

ד"ר יהושע שקדי, המדען הראשי של רשות הטבע והגנים: "דו"ח מצב הטבע מספק תמונת מצב של האתגרים הרבים שעלינו להתמודד איתם כדי לשמור על שטחי המחיה והמרקם האקולוגי במדינת ישראל.

"רק בשנה האחרונה נעשו מאמצים גדולים לטיפול בהרעלות בשטחים פתוחים, כגון מעקבים אחר עופות דורסים ואכיפה בשטח, אך כדי להצליח יותר נדרשים רגולציה הרבה יותר מחמירה ופיקוח הדוק על השימוש ברעלים בשטחים פתוחים וניקיון סטרילי של פסולת הבשר שממנה נפגעות חיות הבר. כניסת מינים פולשים לשטחי הארץ מחייבת חקיקה בנושא, וברגע שהתגלה מין פולש, יש לפעול להדברתו ולמניעת הפצתו בסביבה.

"על המדינה לייצר תוכנית לאומית לשמירה על המגוון הביולוגי, להגן על שמורות הטבע ולהטמיע עקרונות שימור ומדיניות בכל משרדי הממשלה ובמגזר העסקי. פרויקט 'המארג' מחייב שיתוף פעולה של גורמים רבים ומעורבות גדולה יותר בהגנה על הטבע, במטרה לייצר תוכנית אופרטיבית לכל גוף שיש לו נגיעה לנושאים אלו כדי לפעול במשותף מול האתגרים לשמירה על הטבע הישראלי."

אברהם דובדבני, יו"ר קרן קיימת לישראל: "פעילות 'המארג' חשובה מאוד, וקק"ל שותפה מרכזית בו. הציבור בישראל מגלה עניין הולך וגובר במצב הטבע, ונהנה יותר ויותר מהשהייה בטבע. הדו"ח השנתי שהארגון מפרסם על מצב הטבע הוא כלי מחקרי לאנשי מקצוע וכלי שימושי לחובבי הטבע."